המכשול החדש שעומד בפני פרויקט התשתיות הגדול ביותר בארץ

הפורום הבין־משרדי להסרת חסמים בפרויקטי תשתית ידון ברכבת לאילת ולקריית שמונה, אבל לא בתוכנית המטרו - כך עולה מהזימון שהפיץ מ"מ מנכ"ל משרד התחבורה אבנר פלור למשרדים השותפים.

● "היציאה מהיישוב היא קטסטרופה": המדינה רוצה לצופף את המושבים, והפקקים רק יתארכו
● 22 ק"מ ושלושה מחלפים: מה צריך לקרות כדי שהארכת כביש 6 באמת תביא בשורה
● רגע לפני שיא העומסים בנתב"ג: מכרז המוניות בוטל, והכאוס ימשך

הצוות הבין־משרדי פועל מכוח החלטות ממשלה שהאחרונה שבהן התקבלה בשנת 2021 במטרה "לקדם את פרויקטי התשתית הלאומיים הנדרשים להמשך צמיחת המשק ולצמצום הפער במלאי התשתיות הפיזיות - הכלכליות".

לשם כך, קובעת ההחלטה כי יש לשפר את תהליכי תיאום התשתיות בין חברות תשתית ובעלי התשתית, להסיר חסמי תכנון ולתת קדימות לפרויקטים לאומיים שעליהם הממשלה החליטה. ואכן, הממשלה בהחלטתה ציינה כי על הפרויקטים האלו נמנים המטרו בגוש דן בתעדוף ראשון. בתעדוף שני נכנסו הרכבות הקלות בגוש דן ובירושלים, תשתיות תח"צ שתומכות את אגרת הגודש העתידית, המסילה הרביעית באיילון והכפלת מסילות החוף וכן פרויקטים בתחום התעופה, משק המים והאנרגיה.

כדי לממש את אותה החלטה, כך נכתב בהזמנה, מתכנס פורום מנכ"לי משרדי ממשלה בראשות מנכ"ל משרד התחבורה בחודש הבא. אך מרשימת הפרויקטים שהתקבלו באותה החלטה נגרע פרויקט המטרו ונוספו המסילה המזרחית שמבוצעת בין חדרה ללוד ומסילות הרכבת לאילת ולקריית שמונה.

החסמים נערמים בחסות השרה הממונה

ניתן לטעון כי בפרויקט המטרו מטפלת רשות ייעודית שהוקמה לשם כך - רשות המטרו, ולכן עדיף למנוע כפילות. אלא שהוועדה לאיתור מנהל הרשות לא התכנסה בשל אי שביעות רצון שרת התחבורה מירי רגב מהרכבה, חרף העובדה שכ־50 מועמדים כבר ניגשו; הוועדה המנהלת של הרשות שמורכבת מנציגי האוצר והתחבורה לא התכנסה מאז מונתה רגב לפני חצי שנה, וכך הרשות נדרשת לפעול להסרת חסמים ללא גיבוי פוליטי וללא מנהל.

לעומת זאת, בפני המטרו חסמים רבים, אך מרביתם נמצאים בידיה של השרה הממונה עצמה: החל מהתנגדותה לביצוע הפרויקט עד שלא יתוקצבו מסילות רכבת לאילת ולקריית שמונה, ועד לסירובה לחתום על צווי הפקעה של מבנים בסביבת תחנות המטרו שעשויים לעכב את הפרויקט.

עוד חסם שעומד בפני מימוש התוכנית הוא הסירוב למנות מנהל לרשות המטרו שיהיה ה"פרויקטור" של מגה־הפרויקט הלאומי הזה, וגם העובדה שחוק המטרו עדיין לא עבר במלואו.

את הפרויקט אופפת עננת אי־ודאות בשל התבטאויות שרת התחבורה, והרתיעה של חברות בינלאומיות שמתחרות במכרזי המטרו בין היתר בעקבות התבטאויות אלו, סביבת הריבית המשתנה והניסיונות להעביר שינויים במערכת המשפט.

מועד הפתיחה של הפרויקט כבר נדחה

מעבר לזאת, חסמים רבים עומדים גם בתחום התכנון, בשונה מההערכות ההתחלתיות, התוכנית של קו M2 המרכזי עדיין לא הובאה לאישור הממשלה שצריכה להיערך לפינוי תשתיות ולהפקעות, ובשנה האחרונה מועד הפתיחה של הפרויקט זז מ־2032־2030 ל־2034 בשלב ראשון, ול־2037 בשלב השני. הפרויקט אמור להניב למשק תועלת שנתית של 33 מיליארד שקל בשל יתרונותיו התחבורתיים, הגברת האגלומרציה, חסכון בזמן, שינוע סחורות, צמצום זיהום אוויר ועוד.

אל רשימת הפרויקטים שהצוות הבין-משרדי ידון בהם, נוספו כאמור מסילות הרכבת לאילת ולקרית שמונה שתוקצבו בתקציב המדינה האחרון ב־200 מיליון שקל בלבד לתכנון. לאחר העברת תקציב המדינה בתמיכתה של רגב, היא החלה להתנות את התקדמות הביצוע של המטרו בתקצוב מלא של הפרויקטים האלו.

ממשרד התחבורה לא נמסרה תגובה.