חמישה חודשים מורכבים
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, רשם ביום רביעי ניצחון כשהצליח למנוע את קידומה של הצעת החוק לפיה הבנקים יחויבו במתן ריבית מינימלית על חשבונות העו"ש. רגע לפני שמליאת הכנסת התכנסה כדי להצביע על הצעת החוק של ח"כ ינון אזולאי, הודיע אזולאי כי הוא משהה לשבוע את העלאת ההצעה המדוברת.
● הפגישה הדחופה עם הבנקים: הנגיד אמיר ירון מתחיל לדאוג למורשת שלו
● פרופ' רפי מלניק מזהיר מפגיעה בעצמאות בנק ישראל וסבור שהעולם בדרך למיתון | ראיון
● מיסוי רווחי יתר של הבנקים ומאבק ביוקר המחיה: מה היה בפגישה הדחופה של הנגיד ושר האוצר?
עם זאת, קציבת הדחייה בהגשת ההצעה לשבוע אחד בלבד, עד שכל הבנקים יחזירו תשובה לגבי בקשתו של נגיד בנק ישראל לשפר את תנאי הלקוחות, מבהירה כי בכנסת לא ממהרים לבטל את ניסיונות ההתערבות שלהם בסמכויות בנק ישראל. למעשה, זמן קצר לאחר פרסום ההסכמה על המשיכה הזמנית של הצעת החוק, מתח עליה ביקורת יו"ר ועדת הכלכלה, דוד ביטן.
"הצעת החוק נחסמה בלחץ הנגיד והבנקים, ואם זה המצב - כשעושים משהו לטובת האזרחים אז זה נעצר בגלל לחץ הנגיד - אז בסוף לא נעשה שום דבר לטובת הציבור. היה צריך להעביר את ההצעה בקריאה טרומית ורק אחרי זה לנהל מו"מ", אמר ביטן.
המשמעות ברורה. חמשת החודשים שנותרו לתום הקדנציה של הנגיד לא צפויים להיות קלים עבורו. בחודשים האחרונים הוא זכה לקיתונות של ביקורת מצד חברי כנסת ושרים, כולל כינויים כמו "פרא אדם" (השר עמיחי אליהו) ו"מנותק מהעם, אפשר להחליף אותו ברובוט" (השר שלמה קרעי). הניצחון שרשם ביום רביעי, בעקבות מכתב האזהרות החריפות ששלח לנתניהו יום לפני כן, עשוי להגביר את הלחץ עליו מצד הפוליטיקאים. עוד ביום רביעי הוא נועד לפגישה עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ ובכירי משרדו.
הנגיד נכנס מאוחר לאירוע
ירון עצמו טרם הודיע אם הוא מעוניין להמשיך לקדנציה נוספת. הוא צפוי להחליט על כך בשבועות הקרובים, אך נראה כי האזהרה ששלח לנתניהו, מעל ראשו של שר האוצר, מגבירה את ההערכות שהוא לא מעוניין להמשיך לחמש שנים נוספות בראשות בנק ישראל.
מדובר באזהרה בוטה, לא הראשונה ולפי התפתחות הדברים כנראה שגם לא האחרונה, מפני פגיעה בעצמאות בנק ישראל. "ההצעה לפיה קביעת הריבית המזערית על העו"ש על ידי נגיד בנק ישראל כפופה לאישור שר האוצר, מהווה פגיעה חמורה ביותר בעצמאותו של בנק ישראל וביכולתו לנהל את המדיניות המוניטרית", הזהיר הנגיד. "בכך, ניתנת לשר האוצר הסמכות להשפיע בפועל על הריבית במשק ולהתערב באופן בוטה בניהול המדיניות המוניטרית ובאפקטיביות שלה. הפגיעה בעצמאות הבנק המרכזי המגולמת בהצעת החוק היא חציית קו אדום של ממש וקיים חשש ממשי כי כך יתפסו אותה הגורמים הבינלאומיים וחברות הדירוג".
צריך לומר שהנגיד ובנק ישראל נכנסו מאוחר לאירוע. הם אומנם אמרו כמה וכמה פעמים לאורך הדרך כי הם מצפים מהבנקים לגלגל מהר יותר לציבור את העלאת הריבית לטובת מתן תמורה גבוהה יותר על הפיקדונות. אולם הם עשו זאת בקול רפה יחסית, וגם זאת רק לאחר ביקורת ציבורית ותקשורתית נוקבת.
התשובה של בנק מזרחי לשיחת הנזיפה מהנגיד
בשבוע שעבר היה נראה כי בנק ישראל צפוי להטיל על הבנקים ריבית מינימלית שהם יעניקו ללקוחותיהם בגין יתרת זכות בעו"ש.
בסופו של דבר הנגיד, פרופ' אמיר ירון, שלח את מנכ"לי הבנקים לפתח פתרונות שייקלו על הציבור שנאנק תחת יוקר המחיה.
רבים תהו על כך שהנגיד ירון לא נקב במספרים מינימליים אך במכתב החריף ששלח ביום שלישי ירון לראש הממשלה, בו התנגד להצעת החוק של ח"כ ינון אזולאי בנושא הטלת מגבלה כזו, הוא הסביר שההחלטה נבעה מהתנגדות להתערבות בתמחור המוצרים הבנקאיים ולקביעת מחיר אחיד.
זמן קצר לפני שאזולאי משך את הצעת החוק שלו, פרסם בנק מזרחי טפחות חבילת הטבות ללקוחותיו, הנוגעת לא רק לריבית על העו"ש, אותה העמיד על 2%, אלא גם למצבים הרבה יותר כואבים לצרכן. מזרחי טפחות, בניהולו של משה לארי, מקטין את הריבית על המינוס ב־1% עד 2% ואף מזכה את חשבונם של חלק מנוטלי המשכנתאות בסכום של 1,200 שקל.
מדוע חלק? כי הן בנושא הריבית על העו"ש, הן סביב המינוס והן בהחזר לנוטלי המשכנתאות יש לא מעט אותיות קטנות שמצמצמות את הזכאות להטבות. לריבית על העו"ש יהיו זכאים רק בעלי נכסים עם עד 50 אלף שקל, כשיתרת הזכות בגינה קיימת זכאות מוגבלת ל־25 אלף שקל. באשר להחזר על המשכנתאות, לו יהיו זכאים רק מי ששווי הנכס שלהם עד 2 מיליון שקל; שיעור המימון - 60% ומעלה ויחס ההחזר להכנסה עומד על 30% ומעלה.
צעד בכיוון הנכון
זהו בהחלט צעד בכיוון הנכון, אך עבור מזרחי טפחות, שהרווח הנקי שלו ברבעון הראשון עמד על 1.37 מיליארד שקל (עלייה של 18.5% לעומת הרבעון המקביל אשתקד), נראה כי לא מדובר בפגיעה גדולה ברווחיות. יעיד על כך היעדר הדיווח לבורסה, כפי שנעשה במקרי פגיעה מהותית.
לא רק במזרחי טפחות הטילו מגבלות. בלאומי, המציע 1% על העו"ש ועוד לא פרסם הטבות ביתר הפעילויות, זכאים לכך רק לקוחות עם יתרת זכות של עד 10,000 שקל והם חייבים להיות מעבירי משכורת עם משכנתה בלאומי או מחזור עסקאות חודשי של לפחות 3,000 שקל בכרטיס אשראי של לאומי או בעלי תיק ניירות ערך בבנק. גם בבנק ירושלים יצאו בהטבה של 2.35% על יתרת זכות בעו"ש, אך בבנק כמעט ולא קיימים חשבונות עו"ש, כך שההשפעה על השוק צפויה להיות קטנה, מה גם שהזכאות הוגבלה ל־20 אלף שקל.
גם נושא הריביות על העו"ש, שרק לאחר פגישת הנזיפה עם הנגיד התחיל לשאת פרי (ראו מסגרת), עלה לדיון מול הבנקים מאוחר מאוד, לאחר שהציבור התחיל לנייד בעצמו כספים מחוץ למערכת הבנקאית. שלא לדבר על הריביות האסטרונומיות שמשלמים כ־50% ממשקי הבית על המינוס, שכבר הרקיעו לטווח הדו־ספרתי, וזכו לדרישת טיפול מפורשת וחד משמעית מצד בנק ישראל רק בשבוע שעבר.
ההישג של הנגיד בדחיית ההצבעה בכנסת יכול להיות גם הסולם ששני הצדדים מחפשים כדי לרדת מהעץ ולסיים בשקט יחסי את הקדנציה שלו ללא צורך בהתפטרות. ירון הראה כי הוא מצליח לשמור על עצמאותו של בנק ישראל, ואילו בקואליציה הבהירו לבנקים שאם הם לא יפעלו להיטיב עם הצרכן, חרב החקיקה מוכנה לשליפה מהנדן בכל רגע נתון.
בחירת המחליף והמורשת
במבט קדימה, ירון אומנם נאבק על האופן בו תיראה המורשת שלו, אך הוא גם מתווה את הדרך גם כלפי מי שיבחר את המחליף. כיום, אין תהליך מוסדר לבחירת נגיד. הפרקטיקה כפי שהתבטאה בשלושת המינויים האחרונים היא שראש הממשלה מטיל על מישהו מאנשיו להציע מועמדים, והוא מסכם עם שר האוצר על המועמד ומציע את שמו לראש הממשלה.
הנגיד הבא יהיה השלישי שימנה נתניהו ועד עתה כל המינויים שנעשו היו מקצועיים. בבנק ישראל רוצים שמגמה זו תישמר ולכן לא מן הנמנע כי העובדה שהבנק פרסם בעצמו את מכתב הנגיד לנתניהו נועדה להמחיש כי ראש הממשלה הוא זה שיהיה אחראי להשלכות של התערבות בסמכויות הבנק המרכזי. מסר זה זכה לגיבוי מידי מהשוק, כשלאחר פרסום המכתב הגיב הדולר בעליות אל מול השקל, בדיוק כמו שקרה סביב הבחירות לוועדה למינוי שופטים.
נדמה כי הקשר בין הפוליטיקה לכלכלה, לפחות כפי שהוא מתבטא בחודשים האחרונים בשער המטבע ובבורסה בת"א, מלמד עד כמה קריטית ההחלטה על זהות הנגיד הבא. לירון ולמי שיבחר במחליף שלו מחכים חמישה חודשים מותחים מאוד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.