על המדור
במסגרת המדור נשתדל לבחור פסקי דין בתחומי הליבה הכלכליים של גלובס שניתן ללמוד מהם לדעתנו דבר מה עקרוני או שיכולים לשרת את קוראינו במסגרת עיסוקיהם. לכל פסק דין נגיש תקציר וכן את משמעות הפסיקה. מספר התיק המתפרסם יאפשר למי שמבקש להעמיק לקרוא את המקור. מוזמנים להעביר לנו פסקי דין מעניינים למייל nitsan-s@globes.co.il
קורס "המרוץ לדירה ב־180 יום" הסתיים בקנס של חצי מיליון שקל
הפסיקה בקצרה: חברה שהציעה קורס מקוון נקנסה על ידי הרשות להגנת הצרכן ב־720 אלף שקל, לאחר שלא סיפקה מידע כנדרש בנוגע לדרכים לביטול הרכישה, ושילמה 500 אלף שקל לאחר שבית משפט השלום קיבל את הערעור באופן חלקי.
חברת "מבראשית אמריקה ישראל", הפועלת זה שמונה שנים בשיווק קורסים, הציעה קורס מקוון בשם "המרוץ לדירה ב-180 יום".
החברה לא הודיעה לצרכנים שצפייה בתכנים תיצור מצב שבו לא יתאפשר להם לבטל את העסקה, ולא הציגה את הדרכים לביטול כנדרש בחוק.
לרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן הגיעו תלונות, והחברה נקנסה בסכום של 720 אלף שקל. החברה הגישה ערעור על העיצום לבית משפט השלום בתל אביב.
השופט עדי הדר קבע, כי היה על החברה, בעת השיווק מרחוק, להודיע לרוכשים שהם לא יוכלו לבטל את העסקה אם יצפו בתכנים. משלא עשתה זאת, מדובר ב"הצבת מכשול בפני עיוור".
בנוסף נקבע כי לא נדרש לקבוע שהצרכנים הוטעו, אלא די בהוכחת ההתנהגות האסורה.
"מידע בדבר איבוד הזכות למימוש זכות הביטול מהווה מידע מהותי, ולכן אי-מסירתו בשיחת שיווק מהווה הטעיה, בין אם הצרכן הוטעה או לאו", קבע השופט.
ביהמ"ש קבע גם כי יש להטיל עיצום בגין כל צרכן שנחשף להפרה.
"אימוץ עמדת המערערת יתמרץ עוסקים לבצע הפרות, מתוך ידיעה שגם אם יהיו מתלוננים רבים, הם יחויבו בעיצום אחד בלבד".
במקביל, גובה הסכום הופחת מאחר שהחברה נקטה מהתחלה פעולות למנוע את ההפרות, כך שביהמ"ש אישר עיצום בגובה של כ-500 אלף שקל והטיל 15 אלף שקל הוצאות על החברה.
בתיק טיפל עו"ד איתי פרג'ון, ממונה אכיפה מנהלית ופלילית ברשות להגנת הצרכן וסחר הוגן.
את מבראשית ייצג עו"ד גיא אופיר, שמסר: "פסה"ד קבע שמרשתי תיקנה כל ההפרות לפני שלוש שנים, מיד עם תלונת הרשות, ולכן קיבל עמדתנו לביצוע הפחתה של 50% מהעיצום בגין שתי הפרות שנעשו בתום לב.
"ספק רב אם ההפרות הסבו נזק למי מהצרכנים, וניכר שגם בית המשפט סבר כך. אנו שוקלים את צעדנו לגבי יתרת הערעור".
משמעות הפסיקה: מסר מרתיע לעסקים להודיע על דרכי הביטול לצרכנים. כמו כן, לא נדרש להוכיח שהצרכנים הוטעו, אלא די בהוכחת ההתנהגות האסורה
מספר תיק: 61828-02-23
מתי רגולטור אינו אחראי לנזקים גופניים שנגרמו בפעילות שבתחום אחריותו?
הפסיקה בקצרה: אישה נפגעה מאופנוע ים ותבעה את רשות הספנות והימאות שבמשרד התחבורה, האחראית על אסדרת התחום. ביהמ"ש המחוזי קבע ש־40% מהפיצוי המגיע לה ישולם על ידי המדינה אך העליון ביטל את אחריותה. בקשה לדיון נוסף הוגשה לביהמ"ש
בית המשפט העליון קבע בשבוע שעבר כי אין למדינה אחריות לכל תאונה הקשורה בתחום אסדרתה, וקיבל בכך את ערעור המדינה. זאת לאחר שבית המשפט המחוזי בבאר שבע קבע כי על המדינה לפצות אישה, שנפגעה קשה בעת שרכבה על אופנוע ים באילת.
המקרה אירע ב-2008, האישה הורכבה עם בנה על אופנוע ים, על ידי משיט המחזיק בתעודה. היא ובנה נפלו למים וסילון מים שנפלט מהמנוע גרם לה פציעות קשות. האישה תביעה בגין נזקי גוף את המשיט, חב' הביטוח של האופנוע, היצרן, היבואן ורשות הספנות והימאות במשרד התחבורה, כמי שאחראית על אסדרת כלי השיט.
בית המשפט המחוזי בבאר שבע קבע כי המדינה תישא ב-40% מהנזק שנגרם לאישה, בדומה לאחריות שנקבעה למשיט. זאת לאור אחריותה על אסדרת בטיחות השיט ומחדלה שלא להכיר בסיכון מסילון המים ולקבוע הנחיות מתאימות.
השופטת יעל וילנר, שאליה הצטרפו השופטים יחיאל כשר ורות רונן, קבעה כי למרות שרשות הספנות מוסמכת לקבוע דרישות בטיחות לאופנועי ים, לא נובע מכך כי הייתה מוטלת עליה חובה לצפות את הסיכון הגלום בסילון מים.
נקבע שהטלת אחריות על המדינה "עלולה להוביל לתוצאות בלתי רצויות" ולכך שהמדינה תאסור פעילות כזו, שהסיכונים בה מוגברים וערכה החברתי לא גבוה, כדי להימנע מהצורך לשלם מהקופה הציבורית את העלויות בהתממשות אותם סיכונים".
עוד נקבע כי הטלת אחריות בנזיקין על המדינה משמעותה כי הציבור כולו נושא בנטל הפיצוי והפיכת המדינה ל"מבטחת-העל". במיוחד כאשר מדובר בפעילות הכרוכה בסיכונים מוגברים ושחשיבותה החברתית גבוהה.
בית המשפט גם קבע כי הרגולטור לא מחויב לקבוע דרישות לגבי כל הנחיות הבטיחות המנויות בהוראות היצרן בתחומו. על ההחלטה הוגשה בקשה לדיון נוסף. את הערעור הגישה עו"ד מלי אומיד ברגר מהמחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה עם עו"ד ערן סירוטה מפרקליטות מחוז דרום. את האישה ייצג עו"ד אבי זהר.
על ההחלטה הוגשה בקשה לדיון נוסף.
משמעות הפסיקה: לא ניתן לתבוע את המדינה על כך שלא מנעה סיכון בתחומי אסדרתה, כאשר מדובר בפעילות עם סיכון מוגבר וערך חברתי לא גבוה.
מספר תיק: ע"א 3709-22
פער של 56 אלף שקל במשכורת: האם האישה זכאית לפיצוי בגירושים?
הפסיקה בקצרה: בית המשפט לענייני משפחה בירושלים דן בתביעת אישה נגד בעלה לפיצוי על פערי השתכרות לאחר הגירושים, וקבע כי האישה - שהשתכרה כ־8,000 שקל לעומת 64 אלף שהשתכר בעלה - זכאית בעת הגירושים לפיצוי.
בית המשפט לענייני משפחה בירושלים דן בתביעת אישה נגד בעלה לתשלום פיצוי על פערי השתכרות לאחר הגירושים.
בני הזוג נישאו לפני 30 שנים ונולדו להם שלושה ילדים. כיום שניים מהם בגירים.
בין בני הזוג היה פער בולט במיוחד בכושר ההשתכרות - כ-64 אלף שקל נטו לחודש מול כ-8,000 שקל, הפרש של 56 אלף שקל נטו בחודש.
האישה ביקשה לקבל פיצוי מהבעל בשל הפער העצום ברמת ההשתכרות.
הבעל טען כי על האישה להראות פער משמעותי בין בן זוג "ביתי" ל"קרייריסט", וכי האישה רכשה השכלה ולא נמנעה ממנה האפשרות להתקדם במישור המקצועי.
חוק יחסי ממון קובע כי חלוקה שלא חצי-חצי תיעשה רק בנסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.
השופט פליקס גורודצקי קבע כי מדובר בפער בולט וחריג, ומגיע לאישה פיצוי על הפרשי השתכרות גם אם לא מוכיחים ויתור או הקרבה משמעותיים של בן זוג אחד לטובת השני. ביהמ"ש בוחן מהו הסכום שיישאר בידי כל צד אחרי ביצוע חלוקה שוויונית, כדי להביא את שני הצדדים למצב כלכלי דומה עם פירוק התא המשפחתי, בפרט לאחר שנות נישואים ארוכות.
נקבע כי חל שינוי במגמת הפסיקה, והמונחים בן זוג "ביתי" וקרייריסט" הוחלפו ב"חלש" ו"חזק" מבחינה כלכלית, וכי וראוי לתת משקל לחוסר השוויון הכלכלי בין השניים ולהגן על הצד החלש.
לכן נקבע כי הפער מצדיק פסיקת הפרשי השתכרות למרות שלא הוכח ויתור או הקרבה משמעותית מצידה.
הפיצוי הועמד על 25% מפער ההשתכרות לפי מספר השנים, והגיע ל-424 אלף שקל. הבעל חויב ב-30 אלף שקל הוצאות משפט.
משמעות הפסיקה: הרחבת האפשרות לקבל פיצוי בשל הכנסות גבוהות של אחד מבני זוג. ניתן לקבל פיצוי על הפרשים אם הוכחת שאתה הצד "החלש" כלכלית
מספר תיק: 53556-05-18
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
