ההצלחה של מרתון הדרכונים, המשבר הבא שבפתח ומתי יהיה פטור מוויזה: שר הפנים בראיון

משבר הדרכונים מלווה את ישראל כבר שנה וחצי. כדי להשיג תור להנפקת או חידוש דרכון, נאלצו מיליוני ישראלים לבחור בין המתנה של חודשים ארוכים, לתשלום מופרז על תור בחסות השוק השחור. שני שרי פנים ניסו לפתור את המשבר הבירוקרטי. השרה לשעבר איילת שקד אף טענה אי אז בפברואר 2022 שהסוגייה תיפתר "בשבועות הקרובים". גם מנכ"ל משרדה שידר מסרים דומים, אבל מאז המצב רק הלך והחמיר.

● הבנקים יוכרזו "קבוצת ריכוז"? הממונה על התחרות פתחה בהליך ונפגשה עם הנגיד
● מה יעלה בגורל הרפורמה המשפטית ומתי ביידן יזמין אותו לוושינגטון? הראיון המלא של נתניהו ל-WSJ
● באוצר מקדמים: מס חברות בשיעור של 15% לפחות

בחודש אפריל האחרון נכנס לתמונה שר הפנים החדש משה ארבל, מש"ס. הוא מונה להחליף את אריה דרעי, יו"ר מפלגתו, בעקבות הכרעת בג"ץ כי על דרעי לפרוש מתפקידיו כשר הפנים ושר הבריאות. ארבל, רק בן 39, מצא את עצמו בתפקיד השר הראשון והשני שלו בו זמנית וישיבת העבודה הראשונה שלו, בשעה עשר בלילה עסקה במשבר הדרכונים. האקרים רוסים ספסרו בתורים, לא היו תורים פנויים לפחות חצי שנה קדימה, והעובדים בלשכות כבר הגיעו לקצה. עד שהגיע פתרון לא שגרתי - "מרתון דרכונים". ארבל פתח מספר לשכות לתור פיזי, שלא נקבע מראש. שיירות הממתינים להנפקת דרכון, ששודרו בשידור חי באינטרנט, מילאו את הלשכות כבר ביום הראשון, ובתוך חודש מעל 400 אלף דרכונים הונפקו והתורים התקצרו דרמטית.

10 מיליון שקל למבצע הדרכונים

"יש כאן אירוע של אמון", מתאר השר משה ארבל בראיון ראשון, שהתמקד בנושא הדרכונים. "בלי צוות מסור שרוצה להניע תהליכים דברים לא יעבדו. בביקורי השטח ראיתי עובדים מסורים עם עיניים כבויות. עובדת באשקלון אמרה לי 'מה שאני לא אעשה אני אחטוף, ולכן אני מבחינתי נותנת את השעות ויהיה מה שיהיה'. להניע את העובדים לפעולה היה הדבר החשוב ביותר".

לרוב קשה להשיג הסכמים עם עובדי מדינה שכוללים הרחבת עבודה ומדידת תוצאות. כמה זה עלה?
"ההערכה של אגף תקציבים היא שמדובר ב־10 מיליון שקל חד פעמיים של תוספת שכר ותקציב למבצע. בטווח הארוך הם לקראת הסכם קיבוצי. תראו את התוצאה: עובדים עבדו 5 ימים ברצף רק על דרכונים, 1,700־1,800 דרכונים בכל יום. הלשכות הקטנות ממשיכות לעבוד, ומשפרות מאוד את התפוקות. השקיפות בנתונים יצרה דרייב שעזר לנו בתפיסת הניהול כמו בחברות הייטק. כשמשקפים לציבור הרחב ולעובדים את ההצלחות ואת האתגרים, זה יוצר תחרות ורצון להצטיין. עובדים שהעיניים שלהם היו כבויות חוזרים הביתה עם סיפוק. הם מבינים שהם חלק ממשהו גדול".

המרתון, מוצלח ככל שיהיה, הוא בסוף פלסטר. מה יחזיר אותנו למצב נורמלי?
"כן, זה פלסטר. אבל הפחתתי את הגיל שבו תוקף הדרכון הוא ל־10 שנים מ־18 ל־16, מה שיחסוך הגעה חוזרת ומיותרת ללשכה".

לדברי ארבל, למבצע הייתה גם תרומה ארוכת טווח. "בזכות המרתון, אנחנו יודעים מה הקיבולת המקסימלית האמיתית של הלשכות. אנחנו עוקבים אחרי פתיחת התורים, כך שאם בעבר כל מנהל לשכה פתח תורים בעצמו, עכשיו נייצר מעקב ובקרה על ידי המטה כדי שכל לשכה תיתן את המקסימום".

"גם הנפקת דרכונים אוטומטית היא פלסטר"

מה שהוצג בעבר כפתרון הקבע הן המכונות להנפקה אוטומטית של דרכונים. מבטיחים אותן למעלה משנה, והן היו אמורות להיות מוצבות כבר החודש, אך זה עדיין לא קרה. ארבל מסביר שהסיבה לעיכוב היא נסיעה לבחינת מכונות אחרות להדפסה הפיזית של הדרכונים ובמשרד הפנים מחכים לבדיקת מכונות ההנפקה. "ההנחיה היא להציב מכונות ראשונות בתל אביב בשבוע הבא", הוא אומר. "אבל גם אם זה יהיה בעוד שבועיים, אחיה עם זה.

"גם זה פלסטר. כדי לפתור את הבעיה מהשורש, צריך לבצע הנפקה מרחוק דרך מערכת ההזדהות הממשלתית. אני מקיים דיונים על זה, לרבות עם גורמים ביטחוניים. נגביל את מהלך ההזדהות לדרגה המחמירה ביותר. כשאנחנו יודעים לאמת, חד־חד ערכית, שהאדם שהזדהה הוא הבנאדם, נוכל לבצע הזמנה של דרכון מהבית דרך הרשת. במקום לפגוש את האנשים פעם בעשור נפגוש אותם פעם ב־20 שנה. נתתי לרשות הסייבר לעשות שיעורי בית, אבל בכל מקרה זה דורש שינוי חקיקה. בכנס החורף של הכנסת נוכל לקדם את זה".

מה ההערכה לכמות הנוכחית של חוסרים בדרכונים ביומטרים? כמה היו לפני המבצע וכמה עכשיו?
"כשנכנסתי למשרד הציגו לי הערכות של מיליון עד 1.1 מיליון. כמה יש היום? אני לא יודע - הנפיקו מעל 400 אלף, אבל במקביל דרכונים גם יצאו מתוקף והיה גידול אוכלוסייה. אנחנו בדרך לישיבת הפקת לקחים, שחלק מהמטרה שלה היא להיות מבוססי נתונים ולהבין מה בעצם המחסור כרגע".

בשיא המשבר, בתקופה בה ארבל נכנס לתפקיד, קבוצות האקרים רוסים ספסרה בתורים להנפקת דרכונים ומכרה אותם במחיר מופרז. ארבל אומר כי, "האירוע של האקרים שספסרו בתורים בזמנו היה חמור, ונפתחה חקירת משטרה. בפועל, הדרך הכי אפקטיבית למנוע גניבת תורים זה שימוש בכוחות השוק: הורדת השווי שלהם על ידי הצפת השוק בתורים, כך שפשוט לא משתלם להתעסק בזה".

המשבר שבדרך ולמה אין עדיין פטור מויזה?

משבר הדרכונים החל בפקק שנוצר בין היתר בעקבות המעבר לדרכונים ביומטרים בלבד. בעוד כשנה וחצי, גם תעודות הזהות יעברו את אותו התהליך. אבל למרות האזהרות שמשבר הדרכונים יחזור על עצמו בעוד זמן קצר, כשאני שואל את ארבל האם יש היערכות למשבר הוא אומר כי, "עם התפתחות הטכנולוגיות הביומטריות, אולי יהיה אפשר לוותר בכלל על הצורך בתוקף של תעודות הזהות. אם המידע תקף ורלוונטי, למה לא להחזיק גם 30 שנה? תוקף תעודת הזהות הוא לא סעיף בעשרת הדיברות. אני רק 50% שר הפנים וצריך לבחון את זה. אבל זה על שולחן העבודה".

לא רק משבר הדרכונים עומד לפתחו של משרד הפנים, כבר שנים שמתנהלים נסיונות לאפשר פטור מוויזה לישראלים שרוצים לטוס לארה"ב, אך המהלך נבלם ונדחה שוב ושוב מסיבות שונות. פעם בגלל הממשל בוושינגטון, ופעם בגלל מתחים פוליטיים.

איפה עומד הפטור מוויזה לארה"ב?
"עשינו בפועל את כל אבני הדרך שנדרשנו לעשות מול ארה"ב. הצפי למימוש הפטור הוא חודש אוקטובר ואני מקווה שאכן כך יהיה".

בנוסף לתפקידו במשרד הפנים, ארבל גם מכהן כאמור כשר הבריאות. לאחרונה דווח כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מתכוון לבטל את סימון המדבקות האדומות ממוצרי מזון. בתגובה, ארבל התייצב לצד משרדו, וגם בראיון הוא מדגיש את התנגדותו ליוזמת רה"מ. "סימון מוצרי מזון הפחית צריכה של מוצרים מזיקים. לשמחתנו, אנחנו אחת המדינות הבודדות שמקיימות אותו, ועד שיש כאן משהו טוב לא נכון לוותר עליו. יש דברים שאפשר וצריך לעשות, (כדי להוריד את יוקר המחיה, ע"א) לרבות אימוץ תקינה אירופית".