אין דרך קיצור לשילוב חרדים בהייטק

הכותבת היא מנכ"לית אלומה, עמותה ללא כוונת רווח הפועלת להרחבת הערבות ההדדית והסולידריות בקרב נוער וצעירים בישראל

אחת מהרפורמות בתקציב שאישרה הממשלה נוגעת לשילוב גברים חרדים במעגל התעסוקה באמצעות רכישת מקצוע. בממשלה החליטו לעשות זאת באמצעות הרחבת האפשרות לגברים חרדים לקחת חלק בקורסים מקצועיים של המה"ט (המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיות ובמדע), המעניקים תעודת טכנאי או הנדסאי.

זה נראה אולי כמו צעד חשוב, ייתכן אף היסטורי. סוף־סוף המדינה מבינה שעליה לשנס מותניים כדי לאפשר למי שחפצים בכך לרכוש השכלה שתאפשר להם להשתלב בהייטק. אבל האמת היא שעשרות מיליוני השקלים שמתכוונת המדינה להשקיע בהכשרות המה"ט עלולים להתברר כהשקעה שתפתח תקוות אך לא תשיג את יעדה.

נמוך משמעותית מהיעד

כיום רק כמחצית מהגברים החרדים עובדים, וזהו נתון נמוך משמעותית מהיעד הממשלתי ל־2030 העומד על 65%. אם לא ייעשו צעדים משמעותיים, נמשיך לדרוך במקום. גופים כלכליים בארץ ובעולם מזהירים מההשלכות של מצב זה על האיתנות של הכלכלה.

כ־10% מהשכירים בישראל עובדים בהייטק. מתוך כלל העובדים בתחום רק כ־1.5% הם גברים חרדים. הממשלה הקודמת שמה יעד להגדיל את שיעור העובדים בהייטק ל־15% מהשכירים בתחום עד 2026. אמנם, לא הוצב יעד קונקרטי עבור חרדים, אבל ברור שהגדלת העובדים בתחום תגיע משילוב אוכלוסיות מגוונות ובכלל זה חרדים.

השתלבות בהייטק אינה אינטרס מקומי של הציבור החרדי בלבד, השכר הממוצע בתחום גבוה והרווחה הכלכלית של הפרט תתרם לקהילה החרדית ומכאן לפריון הכללי. הממשלה הנוכחית ממשיכה קו זה ומצהירה שהיא רוצה לשלב גברים חרדים בתעסוקה איכותית, אבל נראה כי המדינה שולחת את החרדים להשתלב בתחום באמצעות הכשרות מקצועיות וקורסים.

הכשרות מקצועיות אינן דרך המלך להשתלבות איכותית בתעסוקה. לאחרונה פרסם מכון המחקר Start-Up Nation מחקר על נתוני ההשכלה והתעסוקה שהתבסס על משתמשי הלינקדאין בישראל. מהמחקר עולה כי ב־2019 רק 13% מבוגרי ההכשרות המקצועיות השתלבו בהייטק. לעומת זאת, כמעט מחצית (46%) מבוגרי ה־Coding Bootcamps הם בעלי תואר אקדמי נוסף, כלומר קודם למדו לתואר ראשון ורק לאחר מכן השתתפו בהכשרה מקצועית. מתוכם, כ־20% הם בעלי השכלה קודמת במקצועות המחשב, 12% בעלי השכלה מדעים והנדסה שאינה במקצועות המחשב, ו־68% הם בעלי השכלת אקדמית אחרת, שעבורם ההכשרה מהווה הסבה מקצועית.

דרך קצרה לא מספיקה

השורה התחתונה היא שהסיכוי להשתלב בהייטק באמצעות הכשרה מקצועית וללא תואר אקדמי, הוא זניח. חשוב לשים לב לעובדה שהתואר האקדמי משפר דרמטית את הסיכוי להשתלב בהייטק, גם אם הוא לא במקצועות "ריאליים" או מקצועות הנושקים להייטק.

כמי שעוסקת שנים רבות בשילוב מיטיב של צעירים פריפריאליים והחברה החרדית במעגלי ההשכלה הגבוהה והתעסוקה, אני חייבת להדגיש את הנקודה הבאה: המסקנה אינה לזנוח את הכוונה להעניק קורסים מקצועיים לחרדים, ודאי שיש להמשיך ולטפח את מכללות המה"ט. מדובר על־פי רוב בקורסים מקצועיים וממוקדים, שמאפשרים לשפר שכר ולגוון תעסוקה במהירות יחסית. אבל אל לנו ליפול לאשליה כי קורסים מקצועיים יהיו אלה שיובילו לשילוב החברה החרדית בהייטק.

חובה עלינו לשקף לאלה הרוצים להשתלב בהייטק את המשמעויות של הבחירה שלהם בדרך הזאת, שהיא הדרך הקצרה והלא תמיד מספיקה, דרך שההולכים בה שמים על עצמם תקרת זכוכית נמוכה מאוד. נבחרי הציבור שלנו חייבים להכיר בכך ולשקף הכרה זו בתקציבים ובהכוונה קהילתית־חברתית. עלינו לפעול שלצעירים, גם צעירים חרדים, תהיה אפשרות בחירה אמיתית, מתוך היכרות עם הנתונים. אנו רוצים השתלבות מיטבית של חרדים בשוק העבודה, ולכן צריכים לעודד אותם לבחור בדרך הארוכה והבטוחה - השכלה גבוהה.