35 משרדי עורכי דין מתנגדים לשינויים בתחום התובענות הייצוגיות

באפריל האחרון גיבש צוות בין־משרדי בראשות המשנה ליועמ"שית (אזרחי) עו"ד כרמית יוליס, המלצות מרחיקות לכת לתיקון חוק התובענות הייצוגיות. מטרת המהלך היא להפחית את העומס על בתי המשפט ולייעל ההליכים, כשרק 15% מההחלטות בתיקים מקבלות את התביעה.

ההמלצות כוללות הטלת הוצאות על עורך הדין ולא על התובע כברירת מחדל; הסדרת שכר־הטרחה באופן מובנה שיפחית משמעותית את הסכומים; ושינוי הכלל לפיו מגיש התביעה הראשון מנהל אותה. 

● רוטמן הודיע: "ועדת החוקה תצביע עוד השבוע על ביטול עילת הסבירות" 
● מי גזר את הקופון בפרשת הצוללות? גלובס חושף פרטים חדשים | בלעדי

35 משרדי עריכת דין המתמחים בתביעות ייצוגיות הגישו למשרד המשפטים את התנגדותם לחלק גדול מהשינויים המומלצים. לטענתם, השינויים שעל הפרק יפגעו בתביעות איכותיות ובתמריץ לנהל תביעות מורכבות וירחיקו עורכי דין יסודיים ומעמיקים.

בין המשרדים החתומים: משרד קלעי־רוזן, נאור־גרשט, רונן עדיני, מושקוביץ־סטיס, שחר בן מאיר, פאוסט־קליין, איידן־תירוש, ברם־אפשטיין ורפפורט־לוין־ביטון.

"נדמה כי הדוח יוצא מתוך הנחה א־פריורית שגויה לחלוטין, לפיה באי־כוח התובעים הייצוגיים דואגים אך ורק לשכר־טרחתם ולא לאינטרסים של המיוצגים", טוענים עורכי הדין. "בניגוד גמור להנחת מוצא זו, חלק גדול מעורכי הדין המגישים תובענות ייצוגיות רואים בכך שליחות של ממש".

הטלת הוצאות על עורכי דין: "תיווצר הרתעה מהגשת תיקים בעלי חשיבות"

אחת ההמלצות הדרמטיות של הצוות קובעת ברירת מחדל, לפיה הטלת ההוצאות תהיה על עורך הדין של התובע הייצוגי, ולא על התובע עצמו - הצעה שעורכי דין מתנגדים לה. לעמדתם, ההצעה תגדיל את הסיכונים שהם נוטלים ותפגע בהגשת תביעות חשובות, זאת מאחר שהם נוטלים על עצמם סיכונים גדולים ללא ודאות לתגמול. "דווקא באותם תיקים בעלי חשיבות ציבורית גדולה וחשובה, עם מצב משפטי שאינו ברור, תיווצר הרתעה מפני הגשתם", זאת מכיוון שהליכים אלה מחייבים השקעה רבה שאין כל ודאות לגביה, לצד הפסד שפירושו הטלת הוצאות גבוהות על עורכי הדין.

בנוסף, הם מציינים כי צעד זה יביא לכך שרק משרדים עם כיסים עמוקים יהיו אלה שינהלו הליכים ללא קשר לאיכות העבודה.

שינוי הכלל של הראשון מוביל: "יעודד את תופעת 'הטרמפיסטים'"

הצעה נוספת שעלתה היא שינוי מבנה התחרות בהגשת תביעות הקיימת כיום, לפיו מי שמגיש ראשון ינהל את התביעה, אלא אם כן בית המשפט מוצא כי תביעה אחרת ומאוחרת היא איכותית יותר. לפי ההצעה, תהיה תקופה לאחר הגשת הבקשה הראשונה, בה ניתן יהיה להגיש בקשות נוספות באותו עניין.

לעמדת עורכי הדין, נושא התחרות בין התביעות הוא "בעל משמעות כבדת־משקל", והשינוי ישלול את היתרון ממי שעמל לגלות את העילה ולהגיש את התביעה ראשון. "הדבר יעודד את תופעת 'הטרמפיסטים', לאחר שעורכי דין והתובע השקיעו זמן רב בהכנת בקשה, יוגש מבול של בקשות מתחרות. שיהוו אפקט מצנן שישרת את תאגידי הענק".

עורכי הדין תומכים במנגנון הקיים, שלעמדתם מבטיח שהתביעה תוביל את ההליך ותיטיב עם האינטרס הציבורי.

הסדרת תשלום הגמול ושכר־הטרחה: "תעמיס על בתי המשפט"

הדוח מציע כי בתביעות שבהן ניתן פיצוי, ייקבעו שיעורים קבועים של שכר־הטרחה והגמול כדי ליצור ודאות. למעשה, ההצעה היא ששכר־הטרחה ייקבע בהתאם לשלב של ניהול ההליך. ההפחתה תהיה דרמטית עבור עורכי הדין. במקרה בו הושגה פשרה בטרם ההכרעה בבקשת האישור, הסכום שייפסק כשכר־טרחה יהיה נמוך מזה שייפסק לאחר ההכרעה. לטענת המתנגדים, החלוקה לשלבים אינה נכונה ומשבשת את התמריצים בניהול ההליך.

כמו כן, נטען, ההצעה תעודד את עורכי הדין לנהל את ההליך עד סופו ותעמיס על בית המשפט. "המבחן חייב להיות התועלת שהפיק הציבור מהסדר הפשרה כפי שקיים היום, ולא מהשלב בו הושג הסדר הפשרה".

לדברי עורכי הדין, השינוי לא לוקח בחשבון את הסיכונים כבדי־המשקל שהם נוטלים על עצמם במשך שנים בעת ניהול ההליכים על בסיס הצלחה. "סיכון זה בא לידי ביטוי בכך שאי־זכייה משמעה שמלוא העבודה, שכללה תשומות אדירות של מאות ולעתים אלפי שעות עבודה, יורדת לטמיון".

למעשה, ההצעה מבקשת לאמץ את המדרגות שנקבעו בפסיקת בית המשפט (הלכת רייכרט נדד שמש) אך תוך הפחתה משמעותית, מאחר שהפסיקה התייחסה רק לשכר־הטרחה, וההצעה מתייחסת לגמול ולשכר־הטרחה יחד. "ההפחתה המוצעת משמעותית ומשנה באופן דרמטי את התגמול לו זכאים עורכי הדין, ומפחיתה באופן ניכר את התמריץ לעסוק בתחום". הם מציינים כי בארה"ב שכר־הטרחה עומד על 30% גם בהסדרי פשרה.

לעמדתם, חלוקת הגמול ושכר־הטרחה לפי הסכם פשרה היא הצעה טובה, ויש לה מענה היום. 

פירוט כמות ההליכים הייצוגיים הקודמים שיזם התובע: "מספר התביעות לא מהווה אינדיקציה לחוסר תום־לב"

שינוי נוסף שמוצע הוא דרישה מכל תובע ייצוגי לפרט את מספר התביעות שהגיש בעבר. עורכי הדין טוענים כי דרישה זו שגויה. "דווקא קיומם של תובעים ייצוגיים חוזרים מייצר התמקצעות ומוביל לתובעים איכותיים ומעורבים".

הם מוסיפים כי מספר התביעות כשלעצמו לא מהווה אינדיקציה לחוסר תום־לב של תובע ייצוגי. 

משרד המשפטים: המטרה - לעודד הגשת תובענות ייצוגיות ראויות

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי) רואה חשיבות רבה בתובענות ייצוגיות. בתוך כך אנו מלווים באופן מתמיד את כל הסדרי הפשרה בתחום ומציגים את המלצותינו כאשר היועצת המשפטית לממשלה מגישה את עמדותיה לבתי המשפט לצורך טיוב הסדרי הפשרה ולמען האינטרס הציבורי, וכן כאשר היא מתייצבת להליכים בבתי המשפט ומציגה את עמדותיה הפרשניות. בנוסף, משרד המשפטים מעמיד לרשות הציבור את הקרן למימון תובענות ייצוגיות, שמטרתה לממן תובענות ייצוגיות בעלות חשיבות ציבורית וחברתית.

"בכל הנוגע לעבודת הצוות הבין־משרדי, יודגש כי היא נעשתה בשים לב לרצון לעודד הגשת תובענות ייצוגיות ראויות, ומתוך התפיסה שכלי התובענה הייצוגית הוא כלי יעיל לאכיפת הדין ולמתן פיצוי לציבור. הצוות ערך עבודה מקיפה ומעמיקה לצורך גיבוש ההמלצות ונפגש עם גורמים שונים בתחום מתוך רצון להביא להסדר שלם ומאוזן.

"הדוח עורר עניין רב בקרב העוסקים בתחום, ובימים אלה הצוות הבין־משרדי בוחן את כלל ההערות שהתקבלו לדוח, וביניהן גם את ההערות שפורסמו בכתבה".