אישורים מהירים ועידוד שליחה מקוונת: על ההקלות הבירוקרטיות שעומדת לאשר המועצה הארצית

"חבילת" הקלות בירוקרטיות צפויה להיות מאושרת ביום שלישי בישיבה הקרובה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה - הקלות שמרביתן בתחום הרישוי, ועשויות להיות רלוונטיות הן ליזמים והן לאזרח הפשוט. מדובר בהמלצה על שורת תיקונים אשר לאחר החלטת המועצה הארצית ידרשו רק את אישור שר הפנים משה ארבל וחתימתו, לקראת אישורן הסופי. באילו תיקונים מדובר ומה משמעותם - ומה הם המכשולים הצפויים לאחר יישומם?

● ההשתלטות התאגידית של פוטין על וגנר החלה
● חברת השבבים שזינקה ב-189% וזו שהתרסקה ב-52%: המניות שכיכבו ואיכזבו בוול סטריט במחצית הראשונה
● זיוף מתוחכם או רשלנות: היכן היו עורכי הדין ורואי החשבון של ג'ונקו?

1.קיצור משך הזמן עד לתחילת העבודות

מתן אישור תחילת עבודות הוא שלב בירוקרטי שולי, לכאורה, שאמור להינתן זמן קצר לאחר אישור היתר הבנייה, כדי לקבוע בפועל את מועד תחילת הבנייה בשטח. בפועל, בשנים האחרונות הפך שלב זה לארוך ומייגע, ולעתים יחלפו חודשים ממתן ההיתר ועד לאישור תחילת העבודות.

הנושא נכלל בחוק ההסדרים האחרון וכעת המועצה הארצית עומדת לאשר תיקון תקנות שיעביר את הסמכות לאישור תחילת העבודות אל מהנדס העיר, במקום רשות הרישוי - גוף אשר כולל כמה בעלי תפקידים וכינוסו מורכב יותר. עוד נקבע בתיקון כי המהנדס יבדוק את הבקשה לאישור תחילת עבודה בתוך חמישה ימים - ואם לא החליט בתוך תקופה זו, תיראה הבקשה כאישור לתחילת העבודות. התיקון כולל גם פטור מאישור תחילת עבודות בעת הקמת מרחב מוגן על ידי המדינה. תיקון התקנות ייכנס לתוקף חודשיים מיום פרסומן.

2. צמצום מסמכים וניירת בהגשת ערר

המועצה הארצית צפויה להמליץ לשר הפנים גם על תיקון סדרי הדין בוועדות ערר במסגרת תקנות התכנון והבנייה, אשר מיועד בעיקר להפוך את הגשת הערר לפשוטה יותר. בין היתר, מוצע לעודד את העורר להגיש ערר בצורה מקוונת, זאת על ידי צמצום מספר העותקים של הערר לעותק אחד במשום שישה עותקים (בצירוף עותקים כמספר המשיבים לערר). ניתן יהיה עדיין להגיש את הערר בצורה פיזית, אך אז מספר העותקים יישאר כפי שהוא היום.

עוד כוללות התקנות הנחיות לגבי ערר על החלטת מורשה להיתר (במסגרת רפורמת הרישוי העצמי), וקובעות כי אם הותלה היתר בנייה בעקבות הערר, קרי הליך הרישוי נעצר - החלטת ועדת הערר תינתן בתוך 30 יום מיום הגשת התשובות מצד המשיבים לערר. התקנות גם מחדדות את הגדרת זהות העורר, ומעתה נכללת בה גם רשות רישוי מקומית.

3. קיצור הליך שינוי שימוש למטרת עסק

תקנות נוספות שיומלצו לאישורו של השר נוגעות לאישור שמעניקה רשות מקומית לשינוי השימוש שנקבע לעסק בהיתר שניתן לו. התקנות הללו מסדירות את ההליך וקובעות מסגרת זמנים ברורה: התייחסות הגורמים הרלוונטיים ברשות הרישוי בתוך 15 ימים - אחרת תיחשב הבקשה לשינוי השימוש כמאושרת; בדיקת התאמת הבקשה בתוך 30 יום; דרישה לעריכת שינויים או השלמות לבקשה - בתוך עשרה ימים; והחלטה סופית בתוך 30 ימים.

עוד קובעות התקנות כי הבקשה תוגש בהליך מקוון, דרך "מערכת רישוי זמין" המשמשת היום בעיקר להגשת היתרי בנייה. התקנות ייכנסו לתוקף בתוך חודשיים מיום הפרסום, למעט נושא ההגשה המקוונת - שייכנס לתוקף עם סיום התאמת המערכת להליך שינוי השימוש, שנכון להיום לא ניתן לבצע דרכה.

הכוונה טובה - אך העומס עשוי לגדול

מצד אחד, מהלכים אלו עשויים בהחלט להקל בירוקרטית בכמה מישורים, אך חשוב לזכור כי הזמנים הקבועים בתקנות שכבר אושרו, נותרים לא פעם בגדר הנחיה על הנייר בלבד: במקרים רבים רשויות הרישוי או הוועדות השונות חורגות מלוח הזמנים שנקבע, או "מחזירות לתחילת התור" בקשות שעומדות להתאשר, כדי להימנע מאישור אוטומטי - לרוב בשל עומס רב שאיתו הן מתמודדות. כך למשל מצא מבקר המדינה, בדו"ח שפרסם בשנת 2021, כי ב־16% מהליכי הפקת תיק מידע (אחד השלבי הראשונים בהליך הרישוי) נרשמה חריגה ממסגרת הזמן הקבועה בחוק.

עניין זה רלוונטי לכל אחד משלוש הסעיפים לעיל, שכן הוא קובע לוחות זמנים מדויקים לעבודת ועדות הערר, רשויות הרישוי והמהנדסים - שלושה גורמים בהליך הרישוי שכבר היום מתמודדים עם עומס אדיר. אמנם עידוד הגשת בקשות מקוונות עשוי להקל במשהו על המצב, אך אם לא ייפתר העומס הקיים על אותם גורמים, ועל גורמים נוספים בשרשרת, אנחנו צפויים לראות עוד דחיות ועוד מקרים של אי־עמידה בזמנים.