ההתאוששות בהייטק הישראלי תגיע, אבל לא בגלל מה שחשבתם

שרים בקואליציה התגאו לאחרונה כי בדוחות שמסכמים את דפוסי ההשקעה בהייטק ומספקות תחזית לעתיד, נמצאה קרן אור. הנה, למרות ההתקפות מהאופוזיציה ומפעילי המחאה - ההייטק עדיין חי ובועט ותיכף הוא חוזר.

באחד הדוחות, רמזה תימור ארבל , מנכ״לית לאומיטק - פעילות בנקאות ההייטק של בנק לאומי, לכך שהרע מאחורינו ואמרה כי במחצית השנייה של השנה נתחיל לראות ״התחדשות של פעילות והתייצבות שתביא בטווח הארוך יותר לצמיחה מחודשת״.

בהתחשב בעובדה שקרנות ההון סיכון - גופי ההשקעה המרכזיים בהייטק שמרו את היד קרוב לכיס במהלך שני הרבעונים האחרונים, מדובר בבשורה משמחת. אך ייתכן כי אין בין ההתאוששות לבין המהפכה המשפטית - לחקיקתה או עצירתה למשא ומתן - דבר וחצי דבר.

הירידה בישראל חמורה יותר מהירידות בעולם

הירידה בהשקעות בחברות ההייטק היא תופעה בינלאומית, כמובן, אך כפי שהוכיחה רשות החדשנות, הירידה בישראל גרועה אף יותר. ברבעון הראשון של השנה רשם ענף ההייטק הישראלי ירידה של 71%, בהשוואה ל-66% במדינות האיחוד האירופי, וירידה של 55% בארה״ב.

לא ניתן להיתכחש להשפעות התוכנית המשפטית של הממשלה: משקיעים ישראלים מספרים על אמריקאים ואירופאים שנרתעו בחודשים פברואר מרץ ואפריל מלהיכנס לישראל - אם כי התופעה הוגבלה בעיקר למשקיעי פרייבט אקוויטי חדשים ופחות למשקיעים שמכירים את ישראל. עד כה פורסמו מקרים בודדים פה ושם על חברות שהמשקיעים סגרו להם את הברז בתירוץ של ״המצב הפוליטי-חברתי״ בישראל, בהן חברת הטכנולוגיה החקלאית קרופ אקס (CropX) , שסיפרו כיצד משקיע אירופי גרע כ-2 מיליון דולר מסיבוב עתידי.

בינתיים נודע גם על כמה עסקאות מכירה של סטארט-אפים שהוקפאו, ועל חברת ענק ששמה לא פורסם - שהחליטה לא לפתח את המוצרים המתקדמים שלה בישראל. שורה של כתבות שער לא מחמיאות באקונומיסט, מאמרי פרשנות של תומס פרידמן ובליץ הראיונות של נתניהו בתקשורת הזרה הביא רבים מהצופים הזרים להבין שמשהו לא טוב קורה בישראל - גם אם הם לא ידעו להניח את האצבע בדיוק על מה.

ההסברים להתרסקות ההשקעות בישראל

ולמרות כל זאת, קיימים הסברים אחרים, דרמטיים לא פחות באשר להתרסקות בהשקעות ההייטק בישראל: הבולט ביותר הוא החשיפה הגדולה של ההייטק הישראלי למספר מצומצם של ענפי טכנולוגיה כמו תוכנה ארגונית כשירות (Enterprise SaaS) - חברות המפתחות תוכנות לארגונים הנצרכים כשירות בענן - פינטק וסייבר. אלה חטפו את המכה הקשה ביותר באשר לשווי החברות: חברות אלה התנפחו יתר על המידה בשווי, והכיווץ בא בהתאם.

ישראל נעדרת סקטור חזק של חברות בתחום החקלאות, פודטק, קלינטק ומדעי החיים - מה שהועיל מאוד לאשכולות טכנולוגיה זרים. כעת, כאשר חברות אלה נאלצות לגייס כסף נוסף, הן מעדיפות להמתין עד יעבור זעם על מנת שלא לספוג ירידת שווי. גם המשקיעים שלהם מעדיפים זאת, על מנת לא לרשום ירידת תשואה על הנייר בשורה התחתונה.

וזה מוביל אותנו לסיבה הנוספת - האוניברסלית - לצלילה בנתוני ההשקעות: כפי שההייטק צמח, באותו הקצב הוא הצטמק: המשקיעים סבורים שהחברות גייסו יותר מדי כסף בשנים 2021 ותחילת 2022, מה שמאפשר להן אורך נשימה לפחות לעוד רבעון או שניים. כאשר ייגמר הכסף, השווי הממוצע של החברות ירד והזדמנויות השקעה חדשות יצוצו - אז יחזרו המשקיעים להשקיע ביד רחבה, כמות ההשקעות תעלה ואילו השווי הממוצע ירד.

הירידה בהשקעות היא בחלקה אשלייה אופטית שנובעת מהמתנה של משקיעים לירידת שווי ובחלקה נהירת יתר של יזמים לתחום הטרנדי של בינה מלאכותית שרוב המשקיעים מתקשים לפצח. רבים מהמשקיעים מריחים כעת את תחתית החבית והם מתכוננים להסתער על השקעות חדשות בחציון השני של השנה, לאחר שייגמר הכסף לרבות מהחברות אשר יגיעו לפי פחת. אחרים מחכים ששוק הבינה המלאכותית יתייצב וניתן יהיה לסמן בו את החברות שפועלות בכיוון הנכון.

הצמיחה בהשקעות ההייטק בישראל היייתה מהמהירות במדינות המערב בין השנים 2018 -2021, פי שניים מהר יותר מהממוצע העולמי, כך מגלה קרן ויולה. אז היה לנו קל: ישראל הייתה אחת מבירות ההייטק העולמיות ואוצר בלום של חברות המשתלבות היטב בעידן הקורונה: משחקי מחשב שמאפשרים להתבדר תוך כדי ההתסגרות בבית; תוכנות המאפשרות לעובדי הארגונים להתחבר מרחוק; ומערכות סייבר ששומרות על החיבור בטוח.

איך יראה החציון השני?

היום, לאחר שישראל התדרדרה במדדים חשובים - כמו הבורסה המקומית, מדד חופש העיתונות, יציבות המטבע, ואפילו דירוג העיר תל אביב בין ערי העולם החדשניות (על פי סטארט-אפ בלינק, תל אביב התדרדרה לראשונה אל מתחת לפריז, שנגחאי ובנגלור כאקוסיסטם טכנולוגי) היא תתאושש - אך יהיה לה קשה יותר. אין ספק שהחציון השני ייראה טוב יותר עבור חברות ההייטק הישראליות - אבל נקודת המוצא שלהן תהיה נמוכה יותר ואתגרי הגיוס שלהן יהיה גדולים יותר.