כמחצית מהתלונות המוצדקות נגד שופטים - בשל התמשכות הליכים

880 תלונות נגד שופטים ודיינים הוגשו בשנת 2022. 885 החלטות התקבלו באותה השנה, מהן נערך בירור ב-561 תלונות. 9% מהן (50) נמצאו מוצדקות - כך עולה מדוח נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אורי שהם, לשנת 2022. 

● 35 משרדי עורכי דין מתנגדים לשינויים בתחום התובענות הייצוגיות | בלעדי
● 2,388 יום מכתב אישום לגזר דין: הנתונים שמראים שמערכת המשפט בחדלות פירעון 

46% מהתלונות שנמצאו מוצדקות עסקו בהתמשכות הליכים ועיכוב במתן החלטות. מדובר בעלייה משמעותית משנת 2021, אז עמד אחוז התלונות בנושא זה על 28%. 

מחסור בשופטים 

לדברי הנציב שהם, חלק מהעלייה יש לזקוף לכך שחסרים במערכת המשפט עשרות שופטים, לאחר שהוועדה לבחירת שופטים התכנסה בפעם האחרונה באפריל 2022, ומאז לא מונו שופטים חדשים. עובדה זו הגבירה את העומס הרב ממילא.

22% מכלל התלונות המוצדקות היו על התנהגות בלתי ראויה של שופט, 22% על לקויים בניהול המשפט, ו-10% על פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי.

לדברי הנציב, המחסור בשופטים "מהווה אתגר לא פשוט לשופטים ומשפיע על אופן ניהול דיוניהם ואורך-רוחם". כדוגמה מובאת תלונה שנמצאה מוצדקת, נגד שופטת שאמרה לקלדנית שלא תעבוד איתה יותר, בנוכחות אנשים באולם. השופטת הגיבה לתלונה כי "מדובר באתגר משמעותי לנהל דיון בקצב הכתבה איטי, כשמנגד מוטלת על השופט האחריות לתוכן הפרוטוקול וללוח זמנים צפוף ביותר של כ-30 דקות לדיון". הנציב קבע כי התנהלות זו אינה ראויה, ויש בה כדי לגרום לזילות בית המשפט בעיני המתבונן מן הצד. 

טעויות סופר והעתקה 

בין התלונות שנקבעו כמוצדקות: עורכת דין שהעזה להתלונן נגד דיין בבית דין רבני כי יש חשש לקשר פסול בין הדיין לעורך דין המופיע מולו. תלונתה נדחתה, אך הדיין חייב אותה לשלם 7,000 שקל. הנציב קבע כי המעשה פוגע באמון הציבור ועלול להביא להרתעת מתלוננים מלממש את זכותם להתלונן לנציבות.

במקרה אחר, שופט נתנה החלטה רצופת שגגות וטעויות סופר. הנציב קבע כי "טוב יעשה השופט אם יחזור ויקרא בקפידה את החלטתו", והעיר לשופט.

תלונה נוספת שנמצאה מוצדקת היא בעניינה של שופטת הנוער טובה פרי, שהעתיקה הנמקות מהחלטה אחרת. השופטת האריכה צווי נזקקות והוצאה ממשמורת של בנה הקטין של המתלוננת תוך העתקת קטעים מתיק אחר של שופטת אחרת. הנציב קבע כי יש חומרה יתרה בכך שההעתקה לא הייתה רק במישור המשפטי אלא גם במישור העובדתי, זאת שעה שמדובר בשני מקרים שונים.

"העתקת הקטעים מהחלטת השופטת האחרת היא כה גלויה לעין, עד כי בשני מקומות הועתקה המילה "'קטינה' מבלי לתקן ל'קטין'. מצופה משופט להפעיל שיקול-דעת עצמאי ולא להעתיק את מסקנותיו והנמקותיו ממסקנות והנמקות של החלטה אחרת".

הנציב המליץ למשרד המשפטים להגיש קובלנה על השופטת לבית הדין המשמעתי לשופטים, אך השופטת פרשה מאז, ולכן לא הועמד לדין משמעתי.

שוהם מצא גם כי קאדים נמנעו מלדווח על חשד לעבירת פוליגמיה של גברים ישראלים נשואים המבקשים לרשום במרשם האוכלוסין ילדים שנולדו להם מאישה שאינה נשואה להם. הנציב המליץ לסיים את כהונם של הקאדים בבית הדין השרעי, זאת לאחר שלא ננקטו נגדם צעדים משמעתיים חרף המלצת הנציב הקודם. 

הערה לשופט 

מתוך התלונות בהן התקבלה החלטה, 40 (7%) הסתיימו עם הערה לשופט או לדיין. קרוב למחצית מהשופטים שקיבלו הערה הם מבית משפט השלום (בו מכהנים מרבית השופטים), 30% מבתי המשפט למשפחה, 10% מהמחוזי, 5% מבית המשפט העליון, 5% נוספים מבית הדין לעבודה ו-3% מבתי הדין הרבניים. 27 תלונות התקבלו על שופטי בית המשפט העליון, ו-7% (2) הסתיימו עם הערה לשופט. 

בנוסף, מהדוח עולה כי בשנת 2022 עלו התלונות על שופטים בבתי המשפט לתביעות קטנות - 86 תלונות לעומת 76 בשנה שקדמה. כך גם בבתי הדין האזוריים לעבודה - 59 תלונות לעומת 39 תלונות בשנת 2021. 

הרשות השופטת בתגובה: עומס והיעדר תקינה 

מדוברות הרשות השופטת נמסר בתגובה: "בשנת 2022 חלה ירידה במספר התלונות שהוגשו על שופטים - 778 תלונות, לעומת 798 בשנה שקדמה לה. 37 תלונות בלבד נמצאו מוצדקות, ובדיקתן של 39 תלונות נוספות הסתיימה בהערה לשופט.

"יצוין כי 21 מתוך 37 התלונות שנמצאו מוצדקות ו-16 מתוך 39 התלונות שהסתיימו בהערה לשופט היו על התמשכות הליכים ועיכוב במתן החלטות ופסקי דין. בהקשר זה יש להדגיש כי בשנת 2022 נפתחו כ-860 אלף תיקים במערכת בתי המשפט - גידול של כ-20 אלף תיקים ביחס לשנת 2021, הוגשו למעלה 2.7 מיליון בקשות, וכן החריף המחסור בשופטים.

"למרות העומס והיעדר התקינה, בשנת 2022 התקיימו מעל מיליון דיונים, נסגרו 874,505 תיקים - כלומר, יותר תיקים נסגרו מאשר תיקים שנפתחו (CR חיובי). כמו כן, ניתנו מיליוני החלטות ביניים.

"בהתחשב באמור, ואף שאין להקל ראש בצורך לזרז ולקדם את הטיפול בתיקים הממתינים להכרעה, מספר התלונות שהוגשו (778), ובוודאי מספר התלונות המוצדקות וההערות על עיכובים (39), הוא זניח לעומת כמות התיקים המטופלים על-ידי מערכת בתי המשפט.

"חשוב לומר כי הרשות השופטת מייחסת חשיבות רבה לדוח נציב תלונות על השופטים, לומדת אותו בכובד-ראש ומפיקה ממנו את הלקחים הנדרשים. החלטות הנציב נדונות באופן שוטף לאורך השנה בין נשיאת בית המשפט העליון ומנהל בתי המשפט במטרה לבחון אילו צעדים יש לנקוט בעקבותיהן, וכל החלטה נבחנת בהתאם לנסיבות הקונקרטיות. כמו כן, מנהל בתי המשפט מפרסם באופן עיתי לכלל השופטים פרפרזות מתוך החלטות חשובות של הנציב שהן בעלות השלכות רוחב מערכתיות".