"ואז מערכת החשמל התחילה לקרוס": מנכ"ל נגה מספק תחזית עגומה לעתיד המשק הישראלי

יום שישי לפני כחמישה שבועות תפס את אזרחי ישראל לא מוכנים. בשעות הצהריים, זמן לא ארוך לפני כניסת השבת וללא התראה מקדימה, מערכת החשמל בישראל פשוט החלה לקרוס. שכונות שלמות נאלצו להסתדר בלי מזגנים בשיא החום, שומרי המסורת התלבטו איפה להעביר את השבת ומשפחות רבות נותרו חסרות אונים.

● העסק הענק והקטלני של ההגירה הלא-חוקית לאירופה 
● מחפשי עבודה מספרים על מסלול ייסורים כשהכוח שוב בידי המעסיקים | WSJ
● "הייתי מכורה לאופיואידים 25 שנה. אני רוצה לצעוק: די למחדל הזה" | הצוללת

אך מסתבר שלא רק האזרחים היו מופתעים. יום שישי ההוא הצליח להפתיע גם את שאול גולדשטיין, מנכ"ל חברת נגה - ניהול מערכת החשמל. באותו הבוקר, הוא מספר, בנגה עוד לא ראו את זה מגיע. התחזיות היו ברורות, הרזרבות היו מספיק גדולות ומערכות החשמל בישראל היו אמורות להכיל את הצריכה הגבוהה. אלא שאז, חלפו השעות ומגדל הקלפים החל לקרוס: ההספק של תחנות הכוח ירד משמעותית, חלקן אף קרסו לחלוטין וגם היחסים המתוחים מול חברת החשמל צפו.

בחברת נגה עוד לומדים מהאירוע אך גולדשטיין ואנשיו עסוקים בימים אלו בעיקר בעתיד ובשאלה איך בישראל 2030 ניתן יהיה לספק חשמל 24/7. אי אפשר כמעט להמעיט בגודל הסכנה: קיים חשש ממשי שאזרחי ישראל יצטרכו להתרגל בעתיד להפסקות חשמל יזומות.

בראיון לגלובס מנכ"ל נגה מנסה לשמור על אופטימיות ומאמין שלא חייבים להגיע לשם, אך בשביל זה, הוא מדגיש, מקבלי ההחלטות בישראל יצטרכו לקדם תהליכים, לבנות תחנות כוח ולשבור רגולציה.

טמפרטורות קיצוניות, ירידה בהספק וקריסת מערכות

נגה הוקמה לפני כשנה וחצי בעקבות הרפורמה במשק החשמל. הרפורמה קבעה כי ניהול מערכת החשמל הארצית יופרד מחברת החשמל לחברה ממשלתית חדשה, במטרה להבטיח את התחרותיות בתחום ייצור החשמל.

במאי אשתקד, דירקטוריון נגה החליט למנות את שאול גולדשטיין (64) לתפקיד המנכ"ל, לאחר שקיבל את הניקוד הגבוה ביותר מבין חמשת המועמדים שהגיעו לשלב האחרון בוועדת האיתור. הוא הגיע לתפקיד לאחר כברת דרך בשירות הציבורי: 13 שנים כראש מועצת גוש עציון (2011־1998), ולאחר מכן עשור בתפקיד מנכ"ל רשות הטבע והגנים.

אך גם שפע הניסיון שלו לא מנע ממנו ומנגה לשגות במהלך ניהול המשבר באותו יום שישי חשוך בחשמל. "התחזית שלנו הייתה שהמשק יצרוך 12,200 מגה־וואט, ובפועל הוא צרך 12,600", מסביר גולדשטיין. "לפי תחזיות הבוקר, עד השעה 16:00 לא היה מצב משברי. עד אותה השעה, ידענו שיש מספיק רזרבה. אלא שאז המערכת התחילה לקרוס, והסיבות לכך הן מגוונות".

גולדשטיין מציין כי הרזרבות השגרתיות באירועים כאלו הן של 1,100 מגה־וואט, אך אחרי קריסת המערכת שחווינו כולנו לפני כחודש, גם בנגה כבר מבינים שהמספרים האלו אינם מספיקים. "בטמפרטורות הקיצוניות ששררו בארץ, יחד עם ירידת לחות גדולה מאוד, נוצר מצב שהתחנות ירדו בהספק שלהן. מקובל לקחת בחשבון ירידה של 8%־10%, אך בפועל בחלק מהיחידות זה ירד בין 15%־40%".

סוגיה נוספת שמציין מנכ"ל נגה היא שתחנות הכוח בישראל הן ישנות, ולכן כמות התקלות מתגברת. "באירוע שהיה נפלו יותר תחנות משחזינו, וכך נוצרה ירידת עומס יותר משמעותית ממה שצפינו". לצד זאת, ניתן למנות גם את התקלה שנמשכה במשך כמה שעות באסדת הגז כריש, אשר הוא היחיד שמספק את כל הגז שלו לישראל.

כאדם דתי, גולדשטיין הבין את השעות הרגישות בהן החשמל נפל, רגע לפני שבת. "עשינו הורדה יזומה של החשמל בכל תחנות ההתפלה ואז באו רשות המים ואמרו שחייבים להחזיר את אחד המפעלים, כי המלאי עומד לאזול. אז אמרתי להם 'אני מחזיר אתכם עד 19:15 ואז מוריד לשעה', כדי שאנשים ייכנסו לשבת עם אור. היינו רגישים לשבת, אבל לצערי היינו בעומס רב. כאב לי מאוד".

ואחרי כל התקלות, עד אותו יום שישי נדמה שהאזרח הממוצע בישראל לא ממש הכיר את נגה. למרות הנסיבות הלא חיוביות, גולדשטיין דווקא שמח שכעת יותר אנשים מכירים את החברה. "זו כבר התחלה טובה. החברה הוקמה בשביל לשרת את האינטרסים של המשק - גם של הצרכנים וגם של היצרנים - ללא אינטרס צדדי.

"אנחנו נקיים לגמרי, והכלים שיש לנו אלו כלי הממשלה - ואנחנו צריכים לנהל אותם על הצד הטוב ביותר. הכל בדאגה לאמינות החשמל, במחיר נורמלי, ושמירה על הסביבה תוך שימוש בכמה שיותר אנרגיות מתחדשות. הדברים החלו לפני שנה וחצי וכבר יש לחברה אחריות גלובלית על המשק. זה לא קל בכלל".

"אין לנו שום סמכות, מחכים לטוב ליבם של היצרנים"

הפסקת החשמל ההיא כבר מאחורינו, אך החשש האמיתי הוא שמדובר בסך הכל בקדימון למשבר ייצור האנרגיה שעלול להגיע ביתר שאת בשנים הבאות.

שנת 2022 הסתיימה עם סך ביקוש לחשמל של 76.1 מיליארד קוט"ש. בשנת 2030, הייצור המשקי כבר צפוי לעמוד על 98.2 מיליארד קוט"ש. גולדשטיין אומנם מציין ש"אנחנו בפיגור", אך הוא גם משאיר מקום לאופטימיות קלה כאשר הוא טוען כי אם כל התחנות יהיו מתוחזקות כראוי, צפוי להיות מספיק חשמל.

בשלב הזה גולדשטיין מזכיר נקודה שעשויה להקשות: היכולת של נגה להעניש ולקנוס, דבר שלא קיים היום. במילים אחרות, נגה מנסה לנהל את מערכת החשמל בישראל כאשר אין לה באמת כלי אכיפה משמעותיים. "עוד לפני האירוע, התחלנו לדרוש מהתחנות לדווח על כל תקלה, מה שעדיין לא קורה עד תום. אין לנו שום סמכות לבקר, ואין לנו יכולת לקנוס. אנחנו מחכים לטוב ליבם של היצרנים, חלקם נכנסים לוויכוחים בין עצמם והציבור בן ערובה".

במקביל, בנגה גם מפנים את תשומת הלב לצורך בבניית תחנות חדשות. לפי החברה, עד 2030 יש צורך להקים עוד שתי תחנות כוח חדשות, ולאחר שלאחרונה אישרה המדינה את תוכניות הקמת תחנת הכוח קסם והרחבת תחנת דוראד - התקווה היא שבניית תוכניות קסם ושורק יושלמו עד תום העשור. אך המשימה הזו עלולה להתגלות כקשה במיוחד אם בוחנים את קצב הקמת מתקני תשתית בישראל.

מה תהיינה ההשלכות אם תחנות קסם ושורק לא יוקמו עד 2030?
"עלול להיווצר מחסור בחשמל, גם במרכז אבל גם בכל המשק. מנכ"ל משרד האנרגיה עוקב אחרי הנושא באופן צמוד וכולם רוצים להגביר את הייצור במשק ומבינים שיש חוסר. אבל אי אפשר להתעלם מקצב ההתקדמות של החלטות, גם של קווים וגם של תחנות - הכל מאוד איטי. גם כשמחליטים, אז לא מבצעים.

"שר האנרגיה ישראל כ"ץ הכריז על שתי התחנות החדשות, ואפשר להסתכל על חצי הכוס המלאה. לאחר שנים רבות ללא אף תחנה חדשה - הוחלט על שתי תחנות. אך צריך הרבה יותר. צריך להקים קווי חשמל להולכת החשמל. אם יוקמו קווים שמתעכבים, אז נוכל לספק יותר חשמל. הקווים האלה נמשכים המון שנים, כולל ביורוקרטיות ופינוי בדואים מתחת לקווים שצריך להקים. זו פשוט חוסר משילות".

 שר האנרגיה ישראל כץ / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

השר ישראל כ"ץ, שמונה בדצמבר, אומנם קידם את נושא תחנות הכוח כמו שאומר גולדשטיין, אבל כבר בדצמבר הקרוב הוא יוחלף בשר החוץ אלי כהן. מנכ"ל נגה מסביר על חילופי השרים וההשפעות שלהם. "עד ששר לומד את המשרד שלו, לוקח זמן. לנו כמובן עדיף שר שמכהן הרבה שנים. השר כ"ץ הוכיח עצמו במשרד התחבורה, וראינו שברגע שהוא נמצא במשרד הרבה שנים - הוא יודע מה לעשות. אנחנו בסוף כפופים לדרג הנבחר, ונתפקד תחת כל שר אנרגיה שיהיה".

האם תרחיש של הפסקות חשמל יזומות הוא מוחשי?
"לצערנו כן. כל זמן שהמשק הישראלי נסמך על אנרגיות מתחדשות שאינן יציבות, אנו עלולים לקבל הפסקות חשמל מדי פעם. לא שזה מנחם, אבל גם לפי קריטריוני התכנון המקובלים בעולם, יש לקחת בחשבון אי אספקת חשמל למשך כ-3 שעות בשנה".

נגיע למצב שיהיה מחסור בחשמל כדבר שבשגרה? כמו במדינות דוגמת דרום אפריקה.
"אני לא רואה את זה קורה. אנחנו נדאג לחשמל לכל התושבים, אך זה לא אומר שלא יהיו לפעמים הפסקות חשמל שעשויות לנבוע מאירועים רגעיים".

"יש משקעים עם חברת החשמל; מתנצל על האמירות"

מעבר לעומסי החשמל הכבדים, באותו אירוע לפני כחודש צפו גם המתחים בין נגה לבין חברת החשמל. בשיאה, הגיעה אמירתו של גולדשטיין על מנכ"ל חברת החשמל מאיר שפיגלר: "חסר מושג שזורע רעל".

 מנכ''ל חברת החשמל, מאיר שפיגלר / צילום: יוסי וייס

כעת, גולדשטיין מצר על האמירה הזו. "אני מתנצל בפני מנכ"ל חברת החשמל שהאשמתי אותו באופן אישי. לא הייתי צריך להגיע לניסוחים שלי וזה נאמר בעידנא דריתחא, שהייתי כעוס מאוד. אני מבקש את סליחתו, לא הייתי צריך להעליב אותו".

ולמרות ההתנצלות, גולדשטיין לא מכחיש שנדרשת עבודה רבה לשיפור הקשרים בין שתי החברות. באותו יום שישי, הוא מציין, הייתה תקלה בנוהל העבודה. לדבריו, צרכנים לא אמורים להישאר בלי חשמל במשך שלוש שעות - אלא שעה. "נגה מורה לחברת החשמל להוריד צריכה בכמות מסויימת, אך חברת החשמל מחליטה היכן. כמו כן, הייתה אי הבנה בנוגע לצרכנים שאנחנו הפסקנו ישירות וציפינו שחברת החשמל ימשיכו לנהל אותם".

איך שיתוף הפעולה עם חברת החשמל באופן כללי? זה נראה שאתם קצת תקועים להם.
"אנשי השטח עובדים מצוין אחד עם השני אך חסר לי מאוד שיתוף פעולה ברמה הניהולית, בהעברת המידע בשני הצדדים. יש הרבה משקעים כשחברה מוציאה מתוכה חלק מליבות העשייה שלה. יש דברים שצריכים לסדר, ולבנות את האמון. אני נחוש שזה יבוצע גם ביני לבין מנכ"ל חברת החשמל וגם ברמות שמתחתינו".

למעשה, לאחר הרפורמה ב-2018 נגה היא שמנהלת את מערכת החשמל בישראל. כמו כן, חברת החשמל איבדה אומנם את המונופול על ייצור החשמל, אך היא עדיין חולשת על תחום ההולכה.

בחברת החשמל טוענים שהרפורמה לא טובה, אך מנכ"ל נגה בטוח שכן. "הרפורמה נכונה וזהו המודל הנהוג שעובדים בו בכל העולם המודרני: מפעיל המערכת, נגה, הוא עצמאי, ולא תלוי בחברה שמספקת לצרכנים", קובע נחרצות גולדשטיין.

"עם זאת, חסר לי המון מידע שאמור להגיע דיגיטלית מכל תחנות הכוח וכל תחנות המשנה של חברת החשמל. בגז הטבעי, אנחנו צריכים לדעת מכל תחנת כוח מאיפה היא מקבלת את הגז שלה. כך, אם ספק נופל מאחת האסדות - אנחנו יכולים לדעת אילו תחנות להפעיל או לא".

"זורקים סיסמאות, אבל בפועל הן לא עובדות"

אחד התחומים שמדינת ישראל מפגרת בהם אחרי העולם, ואפילו אחרי היעדים של עצמה, הוא ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות. רק בשנה שעברה, 2022, עמדה המדינה ביעד הייצור מאנרגיות מתחדשות של שנת 2020 - 10%. ע"פ היעדים, עד סוף העשור ישראל צריכה לשלש את שיעור הייצור, כך שאין סיבות רבות לאופטימיות.

המצב פסימי אף יותר אם לוקחים בחשבון את התלות בייצור מאנרגיה סולארית, שמוגבלת בפעילותה לשעות השמש. זאת, כאשר תחום אגירת האנרגיה בישראל, שנועד לשמור את עודפי הייצור לשעות השיא, עדיין נמצא בחיתוליו. כמו כן, האנרגיה הסולארית, שמבוססת על אזור הערבה, מוגבלת מאוד כאשר האבק מגיע מסיני.

האם יעדים, כמו אפס פליטות פחמן נטו עד 2050 או 30% ייצור ממתחדשות בישראל עד 2030, הם ברי־השגה?
"אני מאוד רוצה את זה, אבל צריכים להבין שאנרגיות מתחדשות מהסוג שמופעל בישראל - אלו אנרגיות בלתי יציבות. השמש והרוח בישראל מאוד מוגבלים.

"בעייתיות נוספת היא שכל הזמן השמש משנה את מיקומה והזווית שלה משפיעה. יש יום ולילה, עננות ואובך. גם מסתבר שהפאנלים מייצרים הרבה פחות כשבחוץ חם - ואנחנו צריכים את החשמל כשחם. לכן, אנחנו הולכים עם רשות החשמל על אגירה צמודה שקולטת בסוללות את עודפי האנרגיה משעות הייצור ופורקת אותן בשעות הפיק שבהן הסולארי לא רלבנטי.

"הרוח מוגבלת בגלל הפגיעה הקשה של הציפורים מטורבינות הרוח. בסופו של דבר, התפוקות מהשמש והרוח לא יצליחו לתת את המענה לרצון הממשלה וה־OECD להפחית פליטות לאפס. כדי להגיע לשם, הפתרון הוא אנרגיה גרעינית. אנרגיה הכי ירוקה שיש, מצומצמת בשטח ולא פוגעת בסביבה".

למרות שכיום הפתרון האמיד היחיד הוא ייצור מגז טבעי ופחם, גולדשטיין מציין כי המדינה מנסה להתקדם עם האנרגיה הגרעינית והגורמים אף ביצעו סקירה כדי לראות כמה נפגעים יכולים להיות מאנרגיה זו. "הכורים החדשים הם מטכנולוגיה אחרת ושונה לחלוטין מצ'רנוביל. אם רוצים להגיע ליעד אפס פליטות, זה הפתרון".

פתרון נוסף אותו מציין גולדשטיין הוא המימן הירוק שלדבריו "יכול להתקדם ולתת פתרונות דומים". מימן ירוק נחשב לבשורה בכל הנוגע לזיהום אוויר, בשל היותו תחליף משמעותי לצורכי אנרגיה שאינם חשמל. הוא מיוצר באמצעות אלקטרוליזה של מים, תהליך שלא מותיר תוצר לוואי למעט חמצן.

האם מימן ירוק הוא מוחשי לטווח הקרוב?
"למימן הירוק יש כור ניסיוני בצרפת שמתוכנן להיות פעיל בעוד חמש שנים. נגיד שיהיה כור, כל תחנות הגז שלנו מיועדות גם לעבוד עם מימן.

"הבעיה שמימן צריך לייצר ובשביל זה צריך חשמל. אם אין מספיק חשמל לייצר אנרגיה אז אי אפשר לייצר מימן. זורקים סיסמאות, אבל הן לא עובדות. לכן, אני לא חושב שהוא פתרון מיידי. דבר נוסף זה הובלת המימן - צריך קירור מטורף ולכן נדרש להקים תחנות בסמוך לייצור המימן".

"כל אחד זורק לשני והליכי התכנון נתקעים"

ואחרי כל הפתרונות האפשריים, הדרך לפיתוח תשתיות בישראל היא לא פשוטה כלל. זאת, בין השאר בשל NIMBY - ראשי תיבות מתורגמים ל"לא בחצר האחורית שלי": תושבים שפועלים כדי למנוע פיתוח תשתיות שמעוררים את חששותיהם בסביבת בתי מגורים. "כדי לעמוד מול התנגדות תושבים ורשויות מקומיות, חייבים כולם להתגייס ביחד ולא לפחד", אומר מנכ"ל נגה. "אי אפשר כל פעם להגיד 'לא רוצה אצלי'.

"תחנת הכוח רדינג הייתה אמורה להיות 900 מגה־וואט והחליטו לבטל את הייצור, בגלל נימב"י ומחיר הנדל"ן בתל אביב. בתחנות הכוח קסם וריינדיר באים ראשי רשויות ואומרים 'למה אצלנו?'. עברו לחדרה, אנשי חדרה אומרים שהם סובלים מתחנת הכוח באורות רבין. רוצים ללכת לאנרגיה ירוקה, אנשי הערבה אומרים 'מה פתאום? זה אומר הרבה קווי הולכה עיליים'. כל אחד מתנגד וזורק לשני. לכן, הליכי תכנון נתקעים. אנשי הציבור, לדורותיהם, לא רוצים להילחם בציבור בוחריהם".

 תחנת הכוח בחדרה. התושבים מתלוננים / צילום: Shutterstock

לאחרונה, פורסם בגלובס כי בטרם ישיבת הממשלה שעסקה בתחנות הכוח והחליטה שלא לאשר את הקמת תחנת ריינדיר בשרון, שרת התחבורה מירי רגב הביעה את התנגדותה לתחנה בשל טענות תמוהות - חלקן בניגוד לעמדות מקצועיות קודמות שהביעו אנשי משרדה בעצמם. הדבר עורר תהיות בנוגע למקור הטענות.

מה המקום שתופסים נבחרי הציבור במתן רוח גבית לנימב"י?
"נבחרי ציבור צריכים לייצג את הציבור, זכותם המלאה לקחת שיקול ציבורי שהוא לא מול עיני מקבלי ההחלטות המקצועיות. זו אפילו חובתם. הייתי ראש מועצה 13 שנים, וזה מה שעשיתי. הרבה פעמים הייתה עצה מקצועית אבל הצרכים הציבוריים גרמו לשינוי ההחלטה.

"יש לגיטימציה מלאה לקבל החלטות, אבל צריך לקבל החלטות. אם לא מחליטים על מקום אחד, צריך לבחור מקום שני. אם לא ריינדיר, תן אחד אחר. אם זה לא עובד, אז אחר, אבל תיתן מקום. אי אפשר להימלט מזה".

גולדשטיין אף מצביע על פתרון בנוגע להפחתת הלחץ על השרים. "אני בעד להוריד רגולציה, וצורך ברישיונות ובמכרזים. למה צריך אישור שר לתכנון קווים? אפשר שאקבל אישור מרשות החשמל, ועדה מחוזית או מועצה ארצית. השרים צריכים לדאוג שתהיה מערכת חשמל עובדת, ולכן לא צריכים להכניס אותם למצוקת החלטה לא רלבנטית".

"צריכים להיות מודאגים מקצב קבלת ההחלטות"

גולדשטיין נושא תפקיד ציבורי, אבל גם בחייו האישיים מנכ"ל נגה מנסה להימנע מנימב"י. הוא אומנם מתגרר בנווה דניאל אך מאז כניסתו לתפקיד הוא מתגורר לסירוגין בשכונת קריית אליעזר שבחיפה. "סללו לי כביש מתחת לבית, ולא רציתי את זה. למרות שהייתי יכול להתנגד, לא התנגדתי. הבנתי שיש צורכי ציבור.

"כעת יש קבוצה שרוצה להתנגד לשריפת פסולת לטובת ייצור אנרגיה בגוש עציון. ריכזו אנשי ציבור, ורצו לרתום אותי להתנגדות. אני אמרתי שההתנגדות שלי נובעת משום שזה לא הגיוני להציב את המתקן בצומת הכי עמוסה בגוש עציון. אני לא מתנגד כי זה נימב"י אלא כי זה לא הגיוני".

לסיכום, במבט של עשור קדימה, האם אזרחי ישראל צריכים להיות מודאגים בנוגע להיקף ייצור החשמל?
"נכון להיום אנחנו יכולים לתת פתרונות, אבל בהחלט צריכים להיות מודאגים מקצב קבלת ההחלטות. אם לא יקודמו תהליכים שוברי רגולציה, נהיה במצוקה גדולה מאוד. אם לא יהיה שינוי בשנה הקרובה, תושבי ישראל ייפגשו בבעיות הולכות וגודלות של הפסקות חשמל שלא יהיו לנו עבורן פתרונות".