"תומכות במכונת המלחמה": קמפיין בינלאומי קורא לחברות לנטוש את העסקים ברוסיה

מאז תחילת המלחמה באוקראינה לפני קרוב לשנה וחצי, עשרות תאגידים רב־לאומיים וחברות רבות עזבו את עסקיהם ברוסיה, גם במחיר הפסדים כספיים. חברות נפט בינלאומיות, יצרניות רכב, בנקים, חברות אשראי, רשתות מזון ועוד, נימקו את נטישת העסקים בסיבות אתיות. אבל הוואקום העסקי לא נותר ריק. חברות מקומיות השתלטו במקרים רבים על נכסים שננטשו במחיר הקרן, וחברות בינלאומיות אחרות - שהמשיכו לפעול ברוסיה - משגשגות.

כעת עומדות כמה מהידועות שבהן בפני קמפיין בינלאומי חדש, שקורא להן לנטוש את העסקים ברוסיה, או לעמוד בפני ההשלכות הציבוריות של המשך מימון מכונת המלחמה הרוסית. ארגון פרו־אוקראיני בשם Ukraine Solidarity Project הגביר בימים האחרונים את פעילותו הציבורית, אחרי שדווח כי נשיא רוסיה ולדימיר פוטין צפוי להודיע על גיוסים נוספים לצבא הרוסי, כולל עובדים סדירים במפעלים.

כלומר, המשמעות היא כי עובדים בחברות בינלאומיות יגויסו לצבא הנלחם נגד אוקראינה. "תומכות טרור בינלאומיות" מכנה אותם הארגון האוקראיני, בעוד גורמים במערב קוראים להחריף את הבידוד הכלכלי של רוסיה.

ספונסרים של המלחמה

אחת החברות הידועות ביותר על הכוונת היא תאגיד המזון והקוסמטיקה ההולנדי־בריטי "יונילוור", הפועל גם בישראל. התאגיד העצום - החולש על מותגים כמו "Dove", "הלמן", "מגנום", "קנור", "ליפטון" ואחרים - שילם למוסקבה מסים בסך 331 מיליון דולר (1.2 מיליארד שקל) בשנה שעברה. פעילים אוקראינים הציבו בתחילת השבוע שלט־דמה בסגנון הפרסומות לסבון Dove, שבו הם מציגים קורבנות של המלחמה בה פתחה רוסיה עם הלוגו של החברה, תחת המשפט "עוזרים לממן את המלחמה של רוסיה באוקראינה". העיתוי להצבת השלט היה הכניסה לתפקיד של מנכ"ל חדש ל"יונילוור", היין שומאכר, בסוף השבוע.

התאגיד האירופי אינו לבד. חברות אחרות שהוזכרו על ידי הקמפיין האוקראיני הן "פרוקטר & גמבל" ו"דנונה", שממשיכות למכור מוצרים ברוסיה, חברות טבק בינלאומיות כמו "פיליפ מוריס" ו"בריטיש אמריקן טבקו", ורשתות סופרמרקטים וחנויות עשה־זאת־בעצמך אירופיות כמו "לרוי מרלין" הצרפתית ו"מטרו" הגרמנית.

לפי מחקר עדכני, הסניף הרוסי של יונילוור הכפיל את הרווחים שלו בשנה שעברה, במיוחד על רקע היציאה מהשוק של חברות מתחרות. רווחיו עמדו על 9.2 מיליארד רובל, לפי ארגון לא־ממשלתי הולנדי המנטר את העסקים המערביים ברוסיה, בשם Follow the Money. החברה גם הגדילה את הוצאות הפרסום שלה במדינה.

התאגיד הבהיר בתגובה כי הוא הפסיק כל יבוא ויצוא של מוצרים לרוסיה וממנה, אך כי העסקים הפנים־רוסיים שלו ממשיכים לפעול ולהפיץ ברשתות המזון מוצרים המיוצרים בתוך המדינה. "לחברות כמו יונילוור", אמר המנכ"ל היוצא בעבר, "שיש להן נוכחות פיזית משמעותית במדינה, עזיבה אינה קלה".

"הזמן לתירוצים נגמר"

העסקים של יונילוור הם מינוריים בהשוואה לרשת הצרפתית "לרוי מרלין". זו רשמה הכנסות של חצי טריליון רובל בשנה שעברה והיא "מקור הכנסות משמעותי בעבור הממשלה הרוסית מבחינת מיסוי" לפי הקמפיין האוקראיני. היא מפעילה 143 סניפים ברחבי רוסיה, אך הודיעה במרץ כי היא מתכננת "לצמצם בהדרגה" את פעילותה במדינה. הדילמה שלה, כמו של חברות אחרות, נוצרת מהעובדה כי אין להן הזדמנות למכור את העסקים לחברה רוסית מקומית בשווי המוערך של הפעילות. הן יכולות לנטוש אותם, אך במחיר הפסד משמעותי. כך למשל עשתה "מקדולנדס", בצעד סמלי במאי בשנה שעברה, ועל פעילותה השתלט חיקוי מקומי רוסי.

לפי מחקר של בית הספר לעסקים של קייב (KSE) שפורסם השבוע בעיתונות הגרמנית, ברוסיה עדיין פעילות יותר מ־1,140 חברות בינלאומיות, שרשמו בשנת 2022 הכנסות מצרפיות של 214 מיליארד דולר כתוצאה מהפעילות במדינה. הכנסות אלו הניבו 14.1 מיליארד דולר ברווחים, שמהם לפי הערכות כ־3.5 מיליארד נגבו כמסים בעבור הממשלה הרוסית. "על ידי כך, סייעו החברות הבינלאומיות לממן את מאמצי המלחמה של הקרמלין", כתבו עורכי המחקר.

למרות שרוב החברות הגדולות ברשימה הן סיניות, ביניהן יצרניות רכב רבות, יש גם שמות בינלאומיים בדירוג. במיוחד בולטת הפעילות הגרמנית הנמשכת ברוסיה. היצוא הגרמני לרוסיה שבר שיאים בשנים שלפני המלחמה, כאשר ברלין הידקה את היחסים עם מוסקבה, בין היתר על רקע אספקת האנרגיה מצפון רוסיה לגרמניה. לפי המידע במחקר החדש, שמתבסס על נתוני רשם החברות הרוסי, כ־262 חברות גרמניות עדיין פועלות ברוסיה, לעומת 371 חברות לפני פרוץ המלחמה. יחד, חברות גרמניות ניצבות במקום שני בהכנסות שהן מניבות לממשל הרוסי - 402 מיליון דולר בשנה שעברה. מדובר בשני־שלישים מכל הרווח של חברות אירופיות שמגיע לכיסים המידלדלים של האוצר הרוסי.

לפי עורכי המחקר, ההכנסות ממסים "אינן קרובות אפילו" לגלם את מלוא הסיוע הכספי שחברות בינלאומיות מושיטות למעשה למשטר של פוטין, בין היתר על ידי תשלום תנאים סוציאליים, פנסיה, עסקים מקומיים, פרסום ועוד. יש לציין כי החברות אינן עוברות על הסנקציות האירופיות, ומנהלות את עסקיהם בתחומים החוקיים שבהם אפשר עדיין לנהל סחר ולהיות פעיל ברוסיה. מדובר בין היתר בחברות בנייה, ציוד חקלאי, חומרי גלם ועוד.

ולריה וושחבסקה, הדוברת של הארגון האוקראיני USP, אמרה לתקשורת הבריטית כי חברות מערביות וביניהן יונילוור "תורמות מאוד מיליוני דולר בהכנסות ממסים למדינה אשר טובחת באזרחים ושמממנת ארגון שכירי חרב שבדרך להיות מוגדר כארגון טרור בבריטניה ("כוח ואגנר", א"א). "היא מסתכנת שהעובדים שלה והמשאבים יגויסו על ידי הממשלה למכונת המלחמה של פוטין". אחרי 16 חודשי מלחמה, הוסיפה, "הזמן לתירוצים נגמר".