ESG במציאות משתנה: "ה-ESG הפך להיות מצפן מוסרי וערכי לאורו אנחנו בוחנים את המהלכים העסקיים שלנו"

"אני חושבת שהכנס היום מוכיח שנושא ה-ESG הגיע למקומות הכי גבוהים ושם מקומו. נדבר עליו היום כגישה ניהולית אסטרטגית". כך פתחה הבוקר שירלי קנטור את הפאנל, אשר עסק ב-ESG במציאות משתנה. הפאנל התקיים במסגרת כנס ה-ESG של גלובס ובנק דיסקונט, שנערך במרכז הכנסים של הרצוג.

● מנכ"ל שיבא: "הרופאים שלנו רוצים לעשות אימפקט עולמי"
● מנכ"לית מיקרוסופט ישראל: למדינה יש פוטנציאל להפוך למעצמת קיימות
● מנכ"ל מקינזי: "עובדים עם הגופים הכי מזהמים. רק ככה משפיעים"

למה בחרו בחטיבת האסטרטגיה כאחראית על תחום ה-ESG?
"זאת החלטה לא טריוויאלית, החלטנו לעשות קפיצת מדרגה בחשיבות של ESG בארגון מתוך הבנה שיש קשר מאוד משמעותי בין הדברים. כחלק מהמלך, מינינו בעלת תפקיד שתהיה אחראית על התחום במשרה מלאה. הסיבה שהעברנו את התחום לחטיבת האסטרטגיה מגיעה מתוך תפיסה שזאת חטיבה מאוד משמעותית, ולכן זה ישתלב בלב ליבו של הארגון". כך אמר ברק נרדי, סמנכ"ל וראש חטיבת אסטרטגיה בדיסקונט, אשר באופן בלתי־צפוי אחראי על תחום ה-ESG, על אף שהדבר לא נהוג בחברות אחרות. עוד הוסיף נרדי: "מדובר בעולם מאוד עשיר ורצינו להימנע מפיזור אחריות בין חטיבות. גיבשנו אסטרטגיה ותוכניות עבודה, ולאחר מכן הפכנו את ה-ESG למצפן מוסרי וערכי שדרכו אנחנו בוחנים מהלכים עסקיים שדיסקונט עושה".

עמליה אדלר-וקסמן, סמנכ"לית בכירה ל־ESG גלובלי בטבע, השיבה לשאלה: "כמעט כל מה שנאמר פה נכון גם אצלנו בטבע. אני חושבת שאם אנחנו מסתכלים על ESG והמקום האסטרטגי שלו, זאת בעצם הדרך למדוד את כל מה שנעשה שהוא לא פיננסי. חברה שמציגה הישגים בתחום ה-ESG מציגה עצמה כרצינית בכל דבר שהיא עוסקת בו, גם מעבר לשורת הרווח. הדבר השני שהופך אצלנו לאסטרטגיה זה השקיפות והדיווחים החוצה, הציפייה היום מחברות היא להיות כמה שיותר שקופות לגבי מה שהן עושות".

אילו ציפיות אתם שומעים בשיחות עם משקיעים, עובדים פוטנציאלים ולקוחות? האם המשקיעים מחפשים את המידע הזה?
"לגמרי" אומרת אדלר-וקסמן. "היו לנו לא מעט שאלות בנושא ה-ESG במפגשים עם משקיעים, שצולבים אותנו עם שאלות שקשורות לאסטרטגיה. בנוסף, מאוד חשוב להם שנקבל את תווית ה-ESG איפה שאפשר לקבל, כמו בלומברג או יאהו, שם ניתן לראות את המדדים. עולם המשקיעים מבחינתנו הוא מאוד משמעותי וגם הנפקנו אג"ח קיימות".

אנחנו בתקופה מאוד סוערת, מלאה באי וודאות, ודיברתם על החשיבות של ערכים בחברה. איך זה בא לידי ביטוי? איך אתם משתמשים ב-ESG גם כסט ערכים וגם כפרקטיקה לקבלת החלטות?
"לקוחות חווים שנים מאוד מטלטלות" אומר ברק. "אנחנו מחפשים איך להקל עליהם, דוגמה לכך היא שביטלנו את הריבית לעו"ש עד 2000 ש"ח, הקפאנו את ריבית המשכנתה, אנחנו קשובים לצרכים של הלקוחות ומחפשים עוד אזורים שאפשר לבוא לקראתם. בנוסף, אנחנו שמים דגש על גיוון אוכלוסיות מאותגרות תעסוקה. %15 מהעובדים שלנו מגיעים מהאוכלוסיות האלה ושמנו יעד להגיע ל25%".

"היום יש אוכלוסיות שלא מקבלות שירות מספיק טוב, עצמאיים ועסקים זעירים נופלים בין הכיסאות. בנק דיסקונט כבנק מסורתי וגדול הקים סטארטאפ בשם גרינלנד שהמטרה שלו לתת אשראי דיגיטלי לסקטורים האלה. אנחנו מבינים שכגורם גדול במשק יש לנו תפקיד לעצב את פני החברה. בנק דיסקונט אמר שלא יתן אשראי לעסקים שעושים אפליה, אך עם זאת לפעמים יש מתח בין השיקולים העסקיים להחלטות העסקיות, אבל הדברים האלה תמיד עולים בישיבות הנהלה".

איך ה-ESG משמש אצלכם כמצפן? איך המחויבות הערכית והתוכנית האסטרטגית עוזרת לכם לקבל החלטות? והאם זה מוכיח את עצמו מבחינה עסקית? אנחנו יודעים שזאת השקעה מאוד גדולה.
"צריך לחשוב על זה באופן ארוך טווח", אומרת עמליה. "מה שחשוב זה שהתחומים שמתמקדים בהם צריכים להיות קשורים לליבה העסקית. התחייבנו בטבע להשיק שמונה תוכניות גלובליות שמביאות תרופות לא נגישות, היום אנחנו לוקחים את זה צעד קדימה. אנחנו מאמינים שבסופו של דבר ה-ROI המרכזי שלנו זה היכולת להגיע עם התרופות הכי איכותיות בצורה הכי נגישה לאותם חולים, הרי יש קשר הדוק בין סביבה לבריאות. לכל הדברים האלה ביחד יש מיינדסט שהחולה המטופל עומד במרכז".

"אנחנו מאמינים שהיכולת שלנו לגייס את הסכומים המשמעותיים שגייסנו הייתה קשורה לעובדה שהיו לנו יעדי ESG. האסטרטגיה חייבת להיות קיימת. אם אנחנו מדברים על הלקוחות שלנו, היום כשאנחנו מתקשרים עם לקוחות, חלק מהסינון של חברות פארמה או מכרזים ממשלתיים הוא הסתכלות על מדדי ESG שבלעדיהם אנחנו לא יכולים למכור ללקוחות. אחד הדברים שעולים מאוד חזק בשיחות שלנו עם משקיעים, זה הרצון שלהם להבין אם לחברה יש היתכנות עתידית שקשורה באופן הדוק ל-ESG" אומרת עמליה.

ברק מוסיף: "בארץ, המשקיעים עדיין פחות מתעסקים בזה. עולות הרבה שאלות על ESG, וזה תופס נפח יותר משמעותי. הנושא הזה חשוב, בטח ללקוחות הצעירים יותר. יש סקרים ונתונים מוכחים שלקוחות נותנים לזה משקל. אחרונים חביבים זה העובדים, האוכלוסייה הצעירה יותר - מאוד חשוב להם להבין מה הארגון עושה בנושא. התרומה הישירה היא שזה משפר רמת מחוברוּת של עובדים. מעבר לזה שזה מייצר סביבת עבודה מגוונת, שמייצרת אימפקט ותרומה רעיונית, אנחנו כבר רואים ירידה באחוזי הנטישה והעזיבה של עובדים וזה שווה הרבה כסף, והעיסוק הזה מפתח שריר שגורם לארגון להיות אנושי יותר, רגיש יותר וטוב יותר, שיביא לביצועים טובים יותר". 

 *** גילוי מלא: הכנס בשיתוף בנק דיסקונט