הריבית של בנק ישראל הולכת להיות הסיפור המרכזי בשבוע הבא. הוועדה המוניטרית תתכנס ביום שני, ותצטרך להחליט האם להעלות את הריבית של בנק ישראל זו הפעם ה-11 ברציפות. הריבית, אם תעלה, תעמוד כבר על רמה של 5%, ותהיה רמת הריבית הכי גבוהה מאז 2006.
● בניגוד לשמועות: בנק ישראל לא התערב ביוני בשוק המט"ח
● הסיכון במשק עלה, והבנקים הגדילו אשראי לעסקים הגדולים על חשבון הקטנים
נראה שהרבה השתנה מאז החלטת הריבית האחרונה של בנק ישראל, בסוף מאי האחרון. האינפלציה השנתית לראשונה ירדה משיעור הריבית של בנק ישראל, ועמדה על 4.6%. הצריכה הפרטית, אשר מתדלקת את האינפלציה הדביקה בישראל, לאט לאט מתמתנת, ואנו רואים סוף סוף את רמות הריבית הגבוהות משפיעות על השוק.
שוק התעסוקה עדיין הדוק, אך לאור הפער הקיים בין העלאות הריבית להשפעותיהן על השוק ייתכן שהזמן יעשה את שלו ללא צורך בעליית ריבית נוספת, אשר מכבידה על השוק ועל האזרחים.
מה הזיז את תחזיות האנליסטים?
הבעיה טמונה בשער החליפין של השקל, אשר בכירי בנק ישראל והנגיד בראשם אמרו מספר רב של פעמים לגביו כי מדובר במרכיב שיכול להשפיע ביותר על האינפלציה. שער החליפין היה נמוך באמצע חודש יוני, ובעקבות התחזקות השקל, ששערו עמד על 3.5 שקלים לדולר אחד, ציפו האנליסטים בסבירות גבוהה מאוד שההחלטה הקרובה תדחה את עליית הריבית למועד מאוחר יותר, ולמעשה שיתבצע דילוג על החלטת הריבית הקרובה, בשביל שהוועדה תוכל לראות את המשך השפעות הריבית על המשק.
אך למרות הציפיות החיוביות, חוסר הוודאות בישראל גבר בעת האחרונה, הרפורמה המשפטית חזרה לשולחן ונראה כי דיוני ההסכמות בבית הנשיא ירדו לטמיון, כך שלא שוררת ודאות פוליטית סביב הרפורמה.
יתרה מכך, המציאות הביטחונית הוחמרה אף היא, כאשר מבצע צבאי באזור יהודה ושומרון והפגנות בגולן תרמו לחוסר הוודאות הזו - אם כי רבים סוברים שהמבצע הצבאי קטן ההיקף אינו משפיע על שער החליפין של השקל. לאחר חזרתו של הפיחות בשקל, נראה כי תחזיות האנליסטים הפכו מעורבות.
"השוק עדיין מתמחר סבירות נמוכה מאוד להעלאה בשבוע הבא", אומר לגלובס מודי שפריר, אסטרטג ראשי - שווקים פיננסיים, בבנק הפועלים. עם זאת, הוא מציין, קיימת סבירות גבוהה שבנק ישראל יעלה את הריבית פעם נוספת בהמשך השנה, כחלק ממלחמתו באינפלציה.
"המרכיב העיקרי הוא כמובן האינפלציה", מסביר שפריר, "האינפלציה הייתה נמוכה מהצפי בחודש מאי, שער החליפין לא עלה יותר מדי ולכן הוועדה המוניטרית יכולה להרשות לעצמה לנהוג כמו בארה"ב ובמדינות אחרות, ולהמתין עם העלאת ריבית נוספת, במיוחד לאור הירידה בצריכה הפרטית".
ד"ר גיל בפמן, כלכלן ראשי בבנק לאומי, כתב בסקירת השוק האחרונה שלו, כי "על רקע המשך מגמת העלאות הריבית בעולם, ובעיקר היחלשות השקל, לא ניתן עדיין לפסול לחלוטין העלאת ריבית נוספת בישראל, אך ככל הנראה לא בהחלטה הקרובה של יום שני הקרוב".
בפמן חושב שאם סביבת האינפלציה בישראל תעלה מחדש, בעקבות היחלשות משמעותית מאוד נוספת של השקל, שבה השער יתייצב על כ-3.8 שקלים לדולר, "ייתכן שבנק ישראל יעלה עוד את הריבית במועד מאוחר יותר השנה".
בצד השני של הספקטרום, דוח של בנק ההשקעות מורגן סטנלי חזה בתחילת החודש כי בנק ישראל יעלה את הריבית בפעימה הנוכחית. זאת כאשר בדיקתו נעשתה לפני הפיחות הנוכחי של השקל.
הדוח, אשר ניתח את מצבה הכלכלי של ישראל, קבע כי "בנק ישראל יעלה את הריבית ל-5%, ויוכל להשאיר את הריבית ברמה זו עד לסוף השנה". מורגן סטנלי העריכו שאם חוסר הוודאות הפוליטית יחריף, האינפלציה בישראל תעלה בעקבות הרעה במצבה הכלכלי של ישראל והריבית תגיע עד לרמה של 6.5%.
אחרי ההפתעה של מאי: מקווים למדד נמוך ביוני
ביום שישי הבא יתפרסם מדד המחירים לצרכן, אשר עתיד להשפיע על מהלכי בנק ישראל בעתיד. המדד לחודש מאי הפתיע כאמור לטובה, והציב את ישראל בקצב שנתי של 4.6% בלבד. כעת מקווים לירידה נוספת באינפלציה.
שפריר מראה, כי התחזית למדד יוני היא בין 0.2% ל-0.3%, עלייה מתונה אשר תביא את האינפלציה השנתית ל-4.45%.
"מחירי המזון ללא פירות וירקות ומחירי הארוחות במסעדות צפויים לעלות בחדות, זאת יחד עם מחירי השכירות", הסביר שפריר. התחזית לאינפלציה לשנה מהיום עדיין חיובית, והאנליסטים צופים שהאינפלציה תתכנס לתוך יעד בנק ישראל בשנה הבאה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.