בשלהי העשור הקודם השמיעה טסלה "קריאת השכמה" קולנית לתעשיית הרכב. הסינים והאירופאים לקחו אותה ברצינות. מנהלים ואסטרטגים בכירים התוו תוכניות למעבר מבנזין לחשמל והקצו לנושא משאבי פיתוח רציניים. חברות סטארט־אפ סיניות לכלי רכב חשמלי הוקמו על ימין ועל שמאל, וממשלת סין אימצה את הטכנולוגיה לתוכנית החומש שלה. היפנים, לעומת זאת, איבדו את הדרך.
● המכוניות החדשות שבדרך, ואיפה יטענו חשמליות בעוד שנתיים? | השבוע בענף הרכב
● מכת גניבות הרכב: חברות הביטוח שילמו אשתקד 700 מיליון שקל, זינוק של פי 2
טויוטה, יצרנית הרכב הגדולה בעולם, המשיכה להיאחז בקרנות המזבח של ההנעה ההיברידית וטענה כי "הטכנולוגיה החשמלית לא מספיק יעילה ובשלה מבחינה הנדסית". ניסאן, שהייתה חלוצה עולמית בפיתוח ושיווק של רכב חשמלי עממי בתחילת העשור הקודם, הקפיאה את הפיתוח ואיבדה את ההזדמנות להפוך למובילה עולמית. הונדה המשיכה להשתעשע עם טכנולוגיית הנעה מימנית יקרה ומאזדה שרפה מאות מיליוני דולרים על פיתוח "מנוע בנזין שמתנהג כמו מנוע דיזל".
גם סובארו, החברה הקטנה והגאה, התעוררה מאוחר ותשיק את הדגמים החשמליים העצמאיים שלה רק ב־2026. בינתיים יש לה דגם חשמלי בודד ש"הושאל" מטויוטה, והיא ממשיכה לפתח רכבי בנזין פרטיים ומסורתיים עם הנעה כפולה. רובם מיועדים למעמד הבינוני, המבוסס והמצליח של ארה"ב. אותו קהל שכיום נוהר בהמוניו לכלי רכב חשמליים.
עיצוב חיצוני
גם הקרוס־טרק 2023 שייך למשפחה "המסורתית" של המותג והוא ממשיך לשאת את קווי המתאר של "מכונית סטיישן מוגבהת", שמאפיינת את הסדרה עוד מהימים בהם נקראה "XV". יש לו אורך מכובד ומרווח גחון גבוה, שמודגש על ידי חישוקים גדולים וקשתות גלגלים בולטות. אבל הגג אינו גבוה כמו ברכבי SUV קלאסיים, ומשטחי החלונות הם בממדים של מכונית פרטית תקנית.
מעצבי סובארו העניקו לדור המחודש של הרכב מראה יותר רבוע וקשוח בנוסח אחיו הגדולים "פורסטר" ו"אאוטבק". השינוי בולט במיוחד בחרטום שכולל פגוש יותר אגרסיבי ופנסים חדשים. שינוי קוסמטי דומה בוצע גם בזנב, שזכה לקבל פגוש מושחר בחלקו. הממדים הכוללים נותרו זהים, ולמעט חובבי סובארו מושבעים, לא רבים מבחינים בהבדלים.
פנים הרכב
תא הנוסעים עבר עדכון מקיף ויש לו מעט מאוד משותף עם קודמו. האלמנט הבולט בתא הוא מערך פיקוד עדכני, שמזכיר את ה"אאוטבק" הנוכחי.
המושבים הקדמיים נוחים מאד והמרחב הפנימי מאורגן היטב עם מרחב מכובד לנוסעים בוגרים מלפנים ומאחור. מרווח הראש מאחור, לעומת זאת, מקביל לזה של מכוניות פרטיות ואינו נדיב כמו בכלי רכב קרוס־אובר קלאסיים.
מולטימדיה ומצלמות
לוח המחוונים עדיין לא עבר לעידן הדיגיטלי ומציג צמד שעונים אנלוגיים עגולים וגדולים כמו שהאמריקנים אוהבים (וגם אנחנו), שביניהם יש מסך צבעוני עתיר מידע. אבל לצד הנהג יש כעת מסך מולטימדיה אנכי ומאסיבי, שהוא אחד האיכותיים בשוק. יש לו רזולוציה גבוהה, סמלים גדולים ומאורגנים היטב ותגובה מהירה לפקודות. כגיבוי, יש גם פיקוד קולי יעיל (באנגלית), שמזהה ללא קושי אנגלית במבטא ישראלי טיפוסי.
הנדסת האנוש מתוכננת היטב - כפי שניתן לצפות מחברה יפנית - וכוללת מוט הילוכים בעיצוב קלאסי. לטובת מאותגרי מסכי המגע יש גם כמות סבירה של מתגי שליטה פיזיים, שממוקמים משני צידי המסך ועל ההגה. תנוחת הישיבה גבוהה, וביחד עם ראות מצוינת לכל הכיוונים יש לנהג שליטה בטוחה על הנעשה מסביב לרכב.
האבזור התקני משתנה בהתאם לרמת הגימור, ובדגם העילי שבו נסענו הוא היה נדיב ומקיף. כל הגרסאות מצוידות בחבילת הבטיחות האקטיבית האחרונה של סובארו, שכוללת את רוב הפיצ'רים הקיימים במערכות כאלה פלוס תמיכה בנסיעה אוטומטית בכבישים מהירים ובפקקים. איכות הייצור סולידית, אולם מרכב שמגיע לטריטוריות של 180 אלף שקל היינו מצפים לפחות פלסטיק קשיח בטווח מגע של הנהג והנוסעים.
מנוע וצריכת דלק
בצפון אמריקה, שהיא כאמור שוק היעד המרכזי של הרכב, הוא מוצע גם עם מנוע 2.5 ליטר בנזין ויש אפילו אופציה היברידית. אלינו מגיע המנוע הוותיק והמוכר של סובארו בנפח 2 ליטר ללא טורבו, שמייצר 152 כ"ס ומומנט של 20 קג"מ ב־4000 סל"ד. בימינו אלה לא נתונים מרשימים עבור מנוע בנפח כזה וגם לא התאוצה מאפס ל־100 קמ"ש, שאורכת 10.5 שניות. אבל המנוע מספק את הסחורה בנסיעה רגועה בעיר ועל הכביש המהיר. האצה בעלייה או עקיפה אגרסיבית מחלצות מהמנוע דציבלים די גבוהים, ותורמת לכך גם התיבה הרציפה.
חובבי הצליל הייחודי של מנוע הבוקסר של סובארו יטענו שזה צליל "שרירי" וערב לאוזן. נהגים שלא שייכים לכת הסוברואידים ימצאו אותו קולני וטורדני. צריכת דלק מוצהרת של כ־13.1 ק"מ לליטר, או קרוב יותר ל־10 ק"מ לליטר בשימוש יומיומי, מרשימה אולי את הלקוחות האמריקאים, אבל בסטנדרטים של מנועים מודרניים זו צריכה די מאכזבת.
על הכביש
על הכביש הקרוס־טרק הוא רכב נעים מאד לנהיגה ממושכת. אמנם נטיית הגוף בפניות חדות מורגשת, אבל ההנעה הכפולה מספקת שפע של אחיזה על כל סוגי המשטחים ומשרה הרבה ביטחון במהירויות גבוהות ובכבישים מתפתלים. ההגה מרגיש קליל אבל מספק כמות סבירה של מידע על הנעשה מתחת לגלגלים, ומשקל עצמי מתון יחסית מאפשר להשתעשע בכבישים מתפתלים. נוחות הנסיעה תמיד הייתה צד חזק של סובארו ובדגם המחודש היא טיפסה עוד דרגה וניצבת קרוב לצמרת של פלח.
סובארו מקפידה להדגיש את פוטנציאל עבירות השטח של ה־XV, ואכן, עם מרווח גחון של 22 ס"מ, זוויות גישה/נטישה מרשימות והנעה כפולה - שמאחוריה ניסיון של עשורים רבים - הרכב יכול לקחת את נוסעיו ליעדים שאליהם רוב דגמי הקרוס־אובר "המפונקים" לא יעלו בדעתם להגיע.
מצד שני זה לא לנד־רובר ואפילו לא לנד־קרוזר, ואנחנו לא רואים את רוב הקהל המשפחתי של הרכב הזה גורס את החישוקים המהודרים על הסלעים שבנגב (אלא אם זה רכב חברה כמובן).
מחיר
בשורה התחתונה סובארו קרוס־טרק המחודש הוא קרוס־אובר משפחתי, שימושי ויעיל, שבנוי לשרוד הרבה שנים. בטווח המחירים שלו, שנע בין 160־180 אלף שקל, אפשר למצוא כיום דגמי־אובר עם יותר מרווח, ביצועים וסטטוס, ואפילו עם כמה דגמים חשמליים יעילים. אבל אף מהם אחד לא מתייחס בכזו רצינות לביטוי "רכב פנאי־שטח".
מ־0 ל־100 קמ"ש
חלק מהמתחרות
טויוטה קורולה קרוס
במחיר של 170־180 אלף שקל יש לקורולה קרוס העדכנית מראה אופנתי וממדים דומים לקרוס־טרק. ההנעה היברידית עם מנוע 1.8 ליטר, מנוע חשמלי ותיבה רציפה.
טויוטה קורולה קרוס / צילום: יח''צ
מאזדה CX-3
במחיר שמתחיל ב־160 אלף שקל, לקרוס־אובר יש עיצוב חלקלק וממדים מעט קטנים יותר מקרוס־טרק. גרסת הבסיס מצוינת במנוע 2 ליטר בנזין ותיבה בת 6 מהירויות.
מאזדה CX-3 / צילום: יח''צ
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
