ד"ר ארנון ומיסטר מילצ'ן: השופטים ייאלצו לקבוע לאיזו גרסה של העד להאמין

1 התחיל בקול תרועה ונגמר בקול ענות חלושה

עדותו של ארנון מילצ'ן במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו הסתיימה בסוף השבוע בקול ענות חלושה. התובעת, עו"ד ליאת בן ארי, עשתה "בילד־אפ" משמעותי לקראת החקירה החוזרת. רק היה חסר שתפתח את הבילד־אפ ב"בום" ו"ברייקינג". בסיום החקירה הנגדית הצהירה בן ארי כי אנחנו לקראת חקירה חוזרת משמעותית, וביקשה להגיש את עדויותיו של מילצ'ן במשטרה.

● מילצ'ן על רכישת המתנות לבני הזוג נתניהו: הכמויות הלכו וגברו. לא יודע סכומים
● טעות או פרקטיקה של ממש: מה אפשר ללמוד ממקרה "השופטת הממהרת"? | פרשנות

בסופו של דבר, בן ארי שאלה מספר לא רב מדי של שאלות בחקירה החוזרת. רובן נפסלו על־ידי השופטים, שקפצו את ידם בנוגע לגבולות החקירה החוזרת, והיתר היו תוספות מינוריות שלא שינו את התמונה יותר מדי, לכאן או לשם.

סיום עדותו של מילצ'ן מחזיר אותנו לקו ההתחלה. מילצ'ן אמר במשטרה גרסאות סותרות בנוגע לטיב היחסים עם נתניהו והזיקה של המתנות שהרעיף על משפחת נתניהו לתפקידו של נתניהו כראש ממשלה, ולהשפעה של המתנות הללו על היחסים ועל האינטרסים הכלכליים של מילצ'ן.

 עו''ד ליאת בן ארי (משמאל) התובעת במשפט האלפים, עו״ד ז׳ק חן, סניגורו של שאול אלוביץ' / צילום: אורן בן חקון

עדותו של מילצ'ן בבית המשפט לא ממש פיזרה את הערפל. השופטים יצטרכו להחליט איזו מן הגרסאות לאמץ, לאור ההתרשמות הבלתי אמצעית עם דבריו של מילצ'ן ועם הגרסאות של הנהג יונתן חסון, העוזרת האישית הדס קליין ועדים נוספים.

עדותו של עד המדינה שלמה פילבר הסתיימה בקריסת "שיחת ההנחיה" שעומדת במרכזה של פרשת 4000.

לפני עדות מילצ'ן, השופטים דחקו בתביעה "לסיים את המשפט" עם ניסוח מפותל ומתפתל, כשברור שהכוונה שלהם היא חתירה להסדר טיעון. השופטים חששו שעדות מילצ'ן תטה את הכף לאחד הצדדים, ולאחריה כבר יהיה קשה לשכנע את אחד הצדדים להסכים להסדר טיעון. אני לא חושב שזה ממש קרה.

הספקות והבעיות לכל צד נותרו בעינן. למרות זאת, כפי שהבעתי כאן לא פעם ולא פעמיים, אני מקווה שהצדדים לא יסכימו להסדר טיעון, כאשר ברור לכל שהודאה בסיטואציה הנוכחית לא מהווה הודאה כנה ולקיחת אחריות של ממש.

יש תיקים שזו לא רק זכותה של הפרקליטות לנהל עד הסוף, אלא זו חובתה. יש תיקים - ותיק האלפים הוא תיק מובהק כזה - שצריכים להסתיים בהכרעת דין מנומקת. בין אם מדובר על זיכוי ובין אם מדובר על הרשעה. בהקשר זה צריך להתייחס לשערורייה של הרכב בית המשפט. השופטים אישרו כי אמרו לתביעה שהתיק צריך להסתיים "לטובת העניין והמדינה". בצדק, אנשים החפצים ביקרה של הפרקליטות התקוממו על האמירה של השופטים, שמכניסה את השיקול האמורפי "טובת המדינה" לתוך תיק פלילי ספציפי.

הלוואי שאותם חפצים ביקרה של הפרקליטות, כמו פרקליט המדינה לשעבר משה לדור, ילמדו שמותר להעביר ביקורת על השופטים, ואפילו ביקורת נוקבת, לא רק כשהשופטים מביעים דעה על קריסת סעיף השוחד בתיק הדגל של הפרקליטות, מה שמוציא את הפרקליטות רע למדי. אי־אפשר להתעלם מן הצביעות הזו. אבל כאמור, יש לברך על הביקורת, רק מתוך ציפייה ששריר הביקורת הזה יתחזק ויגלה יכולת תנועה בסיטואציות רבות אחרות.

2 הסיטואציה הבעייתית של תיק 4000

בשבוע הבא משפט האלפים חוזר לפרשת 4000. במסגרתו יעידו עיתונאים בכירים. ברוך שי, ראש אגף החדשות בחלק מן התקופה הרלוונטית, וכיום ראש מערכת החדשות של התאגיד. אחריו תעיד עורכת אתר וואלה לשעבר, טלי בן עובדיה, שכיהנה בתפקיד כהרף עין, ונסיבות סיום העסקתה והזיקה של נתניהו ומערכת היחסים על שאול אלוביץ' תידון במסגרתה. לאחר מכן יעידו עיתונאים נוספים: אודי הירש, דב גיל־הר וינון מגל.

העדויות הללו יהיו צבעוניות ומן הסתם יספקו כותרות בחקירה הראשית ובחקירה הנגדית. אולם לאור דברי השופטים בלשכה הסגורה, לא נראה כי העדים הללו יטו את דעת השופטים אל עבר סעיף השוחד. נראה כי השופטים השתכנעו, לפחות בשלב זה, שסעיף השוחד רעוע, ועדות של העיתונאים לא תהפוך את הקערה על פיה. לא סתם התובעת עו"ד יהודית תירוש אמרה במענה לדברי השופטים כי לעמדתה יש להמתין לחקירה הנגדית של הנאשמים אלוביץ' ונתניהו. גם התביעה מבינה את הסיטואציה הבעייתית של התיק לאור עמדת השופטים.

3לנדב מידע למשטרה זה תפקיד העיתונאי?

במשפט האלפים יעידו העיתונאים לאחר שזומנו לכך על־ידי המשטרה. זו כמובן חובתם האזרחית והחוקית. על כך אין עוררין. אולם נראה כי בשנים האחרונה התפתחה נישה חדשה: עיתונאים פונים מיוזמתם למשטרה ומציעים לנדב מידע שהגיע אליהם במסגרת עבודתם העיתונאית. על דפי עיתון זה חשפתי את המידע המודיעיני שמסר העיתונאי הבכיר בן כספית, הן בתיק 1000 והן בפרשת גרסטל־קמיר.

לאחרונה פרסמתי בתאגיד השידור הציבורי על כך שהעיתונאי רונן ברגמן פנה לפרקליטה ליאת בן ארי והציע למסור מידע בפרשת הצוללות. כך עולה מתוך מסמך שחשפתי כאמור. ברגמן בתגובתו הכחיש בתוקף: "תחזור למקורות שלך ותגיד להם שיפסיקו לבלבל לך את המוח. הדברים מעולם לא קרו, והם אינם נכונים". במשטרה דווקא אישרו את קיומו של המסמך, אך סירבו לתת פרטים נוספים.

זהו רק פן אחד של הקו הלא ברור אליו הולך מקצוע העיתונות. העיתונאים לא רק מסקרים את תחום הסיקור שלהם, אלא מייצרים את תחום הסיקור ומזדהים טוטלית או נלחמים במושאי הסיקור שלהם. עיתונאים יכולים לסקר את ההפגנות נגד הרפורמה המשפטית תוך כדי שהם מפגינים בעצמם וקוראים לציבור לצאת להפגין ומשבחים את המפגינים. עיתונאים יכולים לסקר את משפט האלפים ולהפגין נגד תפירת התיקים של הפרקליטות.

כמובן שעיתונאי לא צריך להיות עציץ או רשמקול, אבל ככל שהקו הלא ברור הזה יילך ויתרחב, יהיה לא ברור למה צריך עיתונאים בכלל. את המידע אפשר לצרוך ישירות משקמה ברסלר, נדב גלאון ורועי נוימן - או לחלופין מדובר הליכוד גיא לוי, אורלי לב וכיוצא בזה. 

 *** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב האישום נגדם, ראש הממשלה בנימין נתניהו ובני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' מכחישים את המיוחס להם, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.