בית המשפט העליון החמיר מ-10 שנים ל-14 שנות מאסר את עונשו של אמיר ברמלי, שהורשע בהונאת מאות משקיעים בהיקף חסר תקדים של 340 מיליון שקל. השופטים יוסף אלרון, אלכס שטיין ויחיאל כשר קיבלו את ערעור המדינה, וקבעו כי העונש שהוטל עליו לא מבטא את הנזק הכלכלי העצום שהעבירות הותירו אחריהן. סכום הקנס הוחמר ל-600 אלף שקל.
ערעורו של ברמלי על הכרעת הדין והעונש נדחו בכפוף לזיכויו המוסכם מעבירת זיוף. ברמלי נמצא מאחורי סורג ובריח מאז אוגוסט 2020, אז נעצר בפעם השנייה במסגרת הפרשה.
● טעות או פרקטיקה: מה אפשר ללמוד ממקרה "השופטת הממהרת"?
● מילצ'ן על רכישת המתנות: הכמויות הלכו וגברו. לא יודע סכומים
● המחאה נמשכת: חסימות כבישים והפגנות בבתי הח"כים
השופטים קבעו כי "לעבירות כלכליות מן הסוג שבו עסקינן יש מאפיינים ייחודיים משל עצמן. עבירות אלה מבוצעות, על-פי רוב, על-ידי אנשים שמנהלים אורח חיים נורמטיבי בעולם הגלוי לעין, להבדיל מהעולם שאינו נראה, בו הם מבצעים - בסתר ובתחכום רב - עבירות כלכליות, במטרה להתעשר על חשבונם של אנשים תמימים או על חשבון הציבור בכללותו".
שופטי העליון התערבו בעונש שהטיל השופט חאלד כבוב בעת שהיה שופט בית המשפט הכלכלי, וקבעו כי הוא קל בצורה מפליגה. "המקרה שלפנינו נופל בגדרם של אותם מקרים חריגים אשר מצדיקים את התערבותנו - זאת לנוכח קלותו המפליגה של העונש אשר נגזר על המערער. אנו סבורים כי עונש זה אינו הולם את חומרת העבירות בהן הורשע המערער ואת הנזק הכלכלי העצום שעבירות אלה הותירו אחריהן".
"מעשיו של המערער הסבו נזק עצום לציבור המשקיעים"
"המערער הורשע בעבירות כלכליות מן החמורות ביותר שבוצעו במדינתנו. עבירות אלה בוצעו בשיטתיות, בתחכום רב ואחרי תכנון מוקדם. המערער דרס ברגל גסה את האמון שהמשקיעים תלו בו. הוא נהג בכספי המשקיעים כבשלו כדי להביא להתעשרותו על חשבונם. הסכום הכולל שהמערער הצליח לגייס מהמשקיעים בעזרת מצגים שקריים הגיע, כאמור, לכדי 340 מיליון שקל. מתוך סכום זה, המערער העביר לכיסו הפרטי כ-19 מיליון שקל; ואחרי שנחשפו מעשיו, המערער לא לקח על עצמו שום אחריות ובחר להתייחס בביטול לכל ההאשמות שהוטחו בפניו", קבעו השופטים.
השופטים התייחסו לנזק שנגרם לציבור: "מעשיו של המערער הסבו נזק עצום לציבור המשקיעים אשר השקיעו את מיטב כספם בחברות שבשליטתו. חלקו הארי של ציבור המשקיעים מורכב מאזרחים ותיקים ופנסיונרים - אנשים אשר חסכו כספים שהרוויחו בעמל רב במשך שנים ארוכות עובר להשקעתם בקרנות קלע. כספים אלנ - אשר היוו עבור רבים מהמשקיעים משענת יחידה לעת זקנה והועדו לסיפוק צרכיהם הבסיסיים כמו בריאות, דיור ורווחה - נעלמו כלא היו".
בדעת המיעוט היה השופט יחיאל כשר, שסבר כי יש להחמיר את העונש ל-12 שנות מאסר.
ההרשעה מייחסת לברמלי הונאת 550 משקיעים במסגרת פעילותו בקבוצת רוביקון וקרן קלע. ברמלי הבטיח למשקיעים תשואה גבוהה וסיכון נמוך, אך בפועל עשה שימוש בכספי המשקיעים כבשלו, השקיע בחברות כושלות ומשך כספים לשימושו הפרטי.
קרן קלע הציעה למשקיעים תשואות גבוהות בסיכון נמוך. ברמלי הסביר את יכולתו לעשות זאת בכך שכספי המשקיעים מיועדים להלוואות לטווח קצר, עד 72 שעות. בפועל, לא בוצעו כלל הלוואות מכספי קרן קלע, והכספים של המשקיעים נותבו לחברת רוביקון, קרן ההשקעות של ברמלי, שם השקיע את הכספים בצורה מסוכנת בחברות - חלקן מוצלחות, רובן הגדול רחוקות מכך - והביא להפסדים גדולים.
חברת ההשקעות ניזונה מכספים שהמשקיעים כלל לא העלו בדעתם את מסלולם. בית המשפט המחוזי קבע כי ברמלי פעל בשיטת הפירמידה כדי לשלם למשקיעים את הריביות, ועשה שימוש בכספי משקיעים חדשים להעברת התשואות. הוא הורשע בעבירות של גניבה ממעביד, זיוף, הלבנת הון ועבירות לפי חוק ניירות ערך.
במרץ השנה החליטה פרקליטות מיסוי וכלכלה להעמיד את ברמלי לדין, בכפוף לשימוע, בגין פרשה נוספת של הונאת משקיעים, שביצע על-פי החשד במקביל לחקירה ולהליך הפלילי שנוהל נגדו. בתיק הנוסף הוא חשוד בגיוס כ-20 מיליון שקל מ-40 משקיעים.
את התיק ניהלה עו"ד חנה קורין מפרקליטות מיסוי וכלכלה. בעליון ייצג יחד עמה עו"ד רוני זלושינסקי מפרקליטות המדינה. ברמלי יוצג בעליון על-ידי עו"ד צבי קלנג מטעם הסנגוריה הציבורית.
ע"פ 2455/21
ע"פ 2637/21
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
