להגדרות הציונים לחצו כאן
נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד
שר הכלכלה ניר ברקת הגיע לדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת כדי להציג את פעילות משרדו, וחבר הכנסת מהאופוזיציה, עודד פורר, ביקר אותו על מהלכי הממשלה בתחום התעסוקה: "בתקציב שאתם העברתם, כל התמריצים שאתם נותנים הוא שאנשים לא יצאו לעבודה… אנחנו נמצאים במצב שבו כ־20% מהציבור משלמים למעלה מ־90% מהמס במדינה - והעסק הזה לא יוכל להמשיך להתנהל אם לא תכניסו יותר אוכלוסיות לתוך מעגל העבודה".
ביקורת על "התמריצים השליליים" שכולל התקציב בכל הנוגע ליציאה לעבודה היא בהחלט לא נדירה, ושותפים לה גם גורמי מקצוע שונים. אבל האם הנתון שלפיו כמעט כל הכנסות המדינה ממסים כיום מגיעות משני עשירונים בלבד הוא נכון? בדקנו.
ביקשנו מח"כ פורר להפנות אותנו לנתונים שעליהם הסתמך, והוא שלח אותנו לנתונים שפורסמו על ידי מוסד "שורש" למחקר כלכלי־חברתי, מהם עולה שבשנים 2017-2019 חלקם של שני עשירוני ההכנסה העליונים בסך התקבולים ממס הכנסה עמד על 92%. אבל האם הנתון הזה יכול להצדיק את אמירתו שהתייחסה להכנסות מכלל המסים במדינה? הממצאים מראים שלא.
מס הכנסה מהווה רק חלק מהכנסות המדינה ממסים, ובאופן שהוא אולי מפתיע, חלקו עומד על כחמישית מסך ההכנסות הללו. ב־2020 היוו הכנסות המדינה ממס הכנסה כ־22% מסך תקבולי המסים, בעוד ההכנסות ממע"מ, למשל, היוו 24%. למעשה, על פי נתונים שקיבלנו בעבר ממשרד האוצר, אפילו אם מצמצמים את הבדיקה רק למסים הישירים (שכוללים, למשל, מלבד מס הכנסה, גם את דמי הביטוח לאומי ומס הבריאות) ניתן לראות כי חלקם של שני העשירונים העליונים הוא אמנם גבוה, אך רחוק מאותו נתון של 90%: החלק הזה עומד על 62.3% מההכנסות, כשהעשירון העליון לבדו תורם כ־43% מכלל ההכנסות.
ומה קורה כשמסתכלים על המסים העקיפים? באופן לא מפתיע, אלה מצמצמים בצורה ניכרת את הפערים בין העשירונים. כאן שני העשירונים העליונים אחראים רק לכ־30% מסך ההכנסות (העשירון העליון לבדו תורם 16.5%). כך, כשסוכמים יחד את כלל המסים שגובה המדינה מתקבל ששני העשירונים הללו אחראים לכ־50% מהכנסות המדינה (מתוכם כ־33% מגיעים מהעשירון העליון). אמנם נתון גבוה, אך רחוק מזה שציין פורר.
בשורה התחתונה: דבריו של פורר לא נכונים ברובם. שני העשירונים העליונים אכן אחראים ל־92% מהתשלומים למס הכנסה, אלא שההכנסות מהמס הזה מהוות רק כחמישית מכלל ההכנסות ממסים, שעליהן דיבר פורר. כשבוחנים את כלל תקבולי המסים של המדינה, חלקם של שני העשירונים העליונים עומד על 50% מסך ההכנסות.
לבדיקה המלאה לחצו כאן
שם: עודד פורר
מפלגה: ישראל ביתנו
מקום פרסום: ועדת הכלכלה
ציטוט: "כ-20% מהציבור משלמים למעלה מ-90% מהמס במדינה".
תאריך: 2.7
ציון: לא נכון ברובו
כאשר שר הכלכלה ניר ברקת הגיע לוועדת הכלכלה לדווח על פעילות משרדו, ח"כ עודד פורר הביע בפניו ביקורת על מהלכי הממשלה בתחום התעסוקה: "בתקציב שאתם העברתם, כל התמריצים שאתם נותנים הוא שאנשים לא יצאו לעבודה… כשהפריון פה במדינת ישראל הוא מאוד מאוד נמוך". עד כמה מדובר בעניין בעייתי? לדברי פורר, "אנחנו נמצאים במצב שבו כ-20% מהציבור משלמים למעלה מ-90% מהמס במדינה - והעסק הזה לא יוכל להמשיך להתנהל אם לא תכניסו יותר אוכלוסיות לתוך מעגל העבודה". בדקנו האם אכן למעלה מ-90% מהכנסות המדינה ממסים מגיעות מ-20% מהאוכלוסייה.
נתונים שנשלחו לנו על ידי משרד האוצר - וחלקם פורסמו על ידינו לאחרונה - מעידים שהתמונה שונה זו שצייר פורר. בהתבסס על סקר הוצאות משקי בית לשנת 2019 (שמפורסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), במשרד האוצר חישבו את הפילוח של הכנסות המדינה ממסים (ישירים ועקיפים) לפי עשירונים של משקי בית (כל עשירון של משקי בית מהווה 10% מסך משקי הבית).
לפי נתוני משרד האוצר, שני העשירונים שמשלמים הכי הרבה מסים (עשירון 9 ו-10 - העשירונים ה"עליונים"), משלמים 50% מסך המסים - ולא "למעלה מ-90%" כפי שציין פורר. כך, העשירון העליון משלם 32.8% מהמסים, בעוד שעשירון 9 משלם 17.2%. העשירון התחתון ועשירון 2 (שני העשירונים התחתונים) משלמים 3% ו-3.1% מהמסים בהתאמה. בהתבוננות על מסים ישירים (למשל מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ומס בריאות) השוני בין העשירונים גדל, כאשר שני העשירונים העליונים משלמים 62.3% מהמסים הישירים (העשירון העליון לבדו משלם 42.9%) ושני העשירונים התחתונים יחדיו משלמים 2.1% מהמסים הישירים.
אך כשזה מגיע למסים העקיפים (כמו מע"מ) הפער בין העשירונים מצטמצם: העשירון העליון אחראי ל־16.5% מסך המסים העקיפים, בעוד שהעשירון התחתון אחראי ל־6.5%. אם קודם שני העשירונים העליונים משלמים את רוב המס, כאן הם אחראים ל־30.1% "בלבד".
מטעמו של פורר הפנו אותנו לנתונים שפורסמו במוסד "שורש" למחקר כלכלי-חברתי, מהם עולה שבשנים 2017-2019 חלקם של שני עשירוני ההכנסה העליונים בסך התקבולים ממס הכנסה עמד על 92%. איך זה מתיישב עם הנתון לפיו העשירונים הללו אחראים רק ל-50% מהכנסות המדינה? זה נובע מכך שהכנסות המדינה ממסים כוללות מסים שאינם מס הכנסה.
למעשה, ב-2020 חלקו של מס ההכנסה מכלל תקבולי המסים עמד על כ-22% מסך תקבולי המסים של המדינה (לשם השוואה, חלקו של המע"מ עמד על כ-24%). אם כן, אף ששני העשירונים העליונים אכן אחראים ל-92% מתשלומי מס ההכנסה, בחישוב של כל תשלומי המסים חלקם יורד ל-50%. היות שפורר התייחס בדבריו באופן כללי ל"מס במדינה", הנתונים הרלוונטיים הם אלה שמדברים על סך הכנסות המדינה ממסים.
לסיכום: שני עשירוני ההכנסה העליונים אכן אחראים ל-92% מהתשלומים למס הכנסה, אולם פורר בדבריו התייחס באופן כללי לתשלום "המס במדינה" - וכאן חלקם של שני העשירונים העליונים עומד על 50% בלבד. לכן דבריו של פורר לא נכונים ברובם.
תחקיר: יובל אינהורן
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
