האינפלציה יורדת, הסיכונים קיימים; מה חושבים בשוק על החלטת הנגיד

הוועדה המוניטארית בבנק ישראל החליטה היום על הותרת הריבית במשק על כנה, ברמה של 4.75%. ההחלטה למעשה עוצרת את סבב העלאות הריבית על עשר העלאות רצופות.

לצד הודעת הריבית בנק ישראל עדכן כלפי מעלה את תחזיות הצמיחה, ומוריד את תחזית האינפלציה. על פי התחזית, התוצר צפוי לצמוח בשיעור של 3% ב-2023. זאת, לעומת הערכות לצמיחה של 2.5% בלבד בתחזית הקודמת מאפריל. במקביל, הוריד הבנק את תחזית הצמיחה ל-2024 מ-3.5 ל-3% בלבד. בבנק הדגישו כי התחזית "נערכה על בסיס תרחיש בו המחלוקת סביב שינויי החקיקה לגבי מערכת המשפט מיושבת באופן שאינו משפיע על הפעילות הכלכלית מכאן ואילך". בנוסף, ציינו כי "סיכון מרכזי הוא ששינויים חקיקתיים ומוסדיים ילוו באחת או יותר מההתפתחויות הבאות: עלייה בפרמיית הסיכון של המדינה שתלווה בפיחות של השקל, פגיעה ביצוא, ירידה בהשקעות המקומיות וביקוש לצריכה פרטית". 

האם כלכלני המאקרו במשק מעריכים שהריבית תמשיך לעלות בהמשך השנה או שמחזור העלאות הריבית הנוכחי הסתיים?

מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים, מוסר שהודעת בנק ישראל "מציינת בנימה 'יונית' כי "בהסתכלות על 6 החודשים האחרונים, וביתר שאת על 3 החודשים האחרונים, ניתן לראות כי קצב האינפלציה מתמתן", זאת כאשר מנגד הוא מציין כי "האינפלציה עודנה רוחבית ומצויה ברמה גבוהה".

שפריר מוסיף כי הנגיד אומר במפורש ש"ככל שסביבת האינפלציה לא תמשיך להתמתן בהתאם למצופה", עליות הריבית תימשכנה.

גם הרפורמה המשפטית באה לידי ביטוי, בייחוד בתחזית המקרו הכלכלית של הבנק. שפריר מצביע על הודעת הבנק בתחזית כי "הסיכון המרכזי לתחזית הוא התממשות תרחיש בו שינויים חקיקתיים ומוסדיים ילוו בעלייה בפרמיית הסיכון של המדינה והמשך הפיחות של השקל, בפגיעה ביצוא, ובירידות בהשקעות המקומיות ובביקוש לצריכה פרטית".

יוני פנינג, אסטרטג עסקאות ראשי בחדר המסחר של בנק מזרחי טפחות מוסר כי "ההחלטה להתיר את הריבית על כנה, לאחר עשר העלאות רצופות נתמכה להערכתנו בעיקר על ידי סימני ההאטה במשק". פנינג מדגיש שההחלטה הבאה תושפע בעיקר ממדדי יוני ויולי. "ככל שפרסום מדד יוני, ביום שישי, יביא להתמתנות באינפלציה המקומית, יחד עם הגידול בנתח שלוקחים מחירי השכירות מהאינפלציה הזו, תעלה השאלה האם יש צורך בהעלאת ריבית מקומית ביולי". קובע פנינג.

בנוסף שער החליפין יכול לתרום לאינפלציה במידה וימשיך להיות תנודתי והוא גורם המשפיע על רמות האינפלציה.

"בבנק ישראל ממש לא רוצים להמשיך בתהליך העלאות הריבית"

ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי, מצביע על דברי הנגיד בנושא פיחות השקל הנובע מהתפתחויות מקומיות, ובפרט "התגברות ניכרת של מידת אי-השקט החברתי וירידת מידת האטרקטיביות של המשק והשוק הישראלי".

ההודעה של בנק ישראל מציינת שבתקופה האחרונה יש ירידה בהיקף הגיוסים להשקעות בחברות הזנק בישראל במידה חזקה יחסית לעולם, מדגיש בפמן. באופן דומה, מדדי הפעילות השונים בתעשיית ההייטק בישראל מצביעים על התמתנות קלה בלבד, לאחר קצב צמיחה גבוהה ב-2022, אך המשך הירידה בהשקעות ההזנק מהווה סיכון לתחזית הצמיחה וגם סיכון של פיחות נוסף שער החליפין.

גיא בית אור, הכלכלן הראשי של פסגות, מציין כי "מההחלטה הזו ניכר כי בבנק ישראל ממש לא רוצים להמשיך בתהליך העלאות הריבית. הנגיד ירון אמר במסיבת העיתונאים כי רמת הריבית במשק מרסנת ברמה מספקת על מנת להחזיר את האינפלציה אל היעד - אך מסייג זאת כתלות בהתפתחויות בשער החליפין - שאם יעבור פיחות נוסף, עשוי לייצר צורך מצד בנק ישראל להמשיך ולהעלות את הריבית".

לדבריו, "בבנק ישראל שמו בעיקר דגש על הסיכון לפיחות נוסף מכיוון הרפורמה המשפטית. הנגיד ירון שם דגש על ההאטה בקצב הרכישות בכרטיסי אשראי, החולשה המתמשכת בשוק הנדל"ן וההייטק, כאשר אלו ביחד עם מגמת האינפלציה מאפשרות לבנק ישראל לשבת בצד וללא הפתעות מרעישות. נראה כי הם ממש רוצים לסיים עם מחזור העלאות הריבית הנוכחי ולתת לתמסורת המוניטארית לעשות את שלה בחודשים הבאים, כלומר להמשיך ולהאט את הפעילות הכלכלית במשק הישראלי, וכמובן לתמוך בהתמתנות האינפלציה".