זו לא הריבית שחונקת עסקים, אלא העובדה הפשוטה ששום כלכלה לא יכולה לשגשג (או סתם לתפקד) כשלא ברור מה הכיוון שאליו היא נעה. כשההסתברות לקטסטרופה שתקפיץ את הריבית (כמו צניחה מתמשכת של השקל), דומה להסתברות לקטסטרופה שתאלץ את בנק ישראל להוריד אותה (מיתון חריף למשל).
● בנק ישראל מעריך שהצמיחה תעלה אך מזהיר מפגיעה בהשקעות בהייטק. ומה יקרה לאינפלציה?
● מה קרה למשכנתה שלכם אחרי שנה וחצי של העלאות ריבית
עסקים נפתחים, קרקעות נרכשות, ואפילו דירות נקנות גם כשהריבית היא מעל 5% או אפילו דו־ספרתית (תיזכרו בשנות ה־90). אם הריבית היא 1%, 5% או 10%, הקונה פשוט מתמחר את יתר ההוצאות שלו בהתאם. אבל לשם כך, מי ששוקל לבצע עסקה ולהזיז בעצמו את גלגלי המשק חייב בראש ובראשונה אופק. לדעת עם איזה כלים הוא מתמודד על המגרש, ולהניח כמה שפחות משבצות פתוחות בתוכנית העסקית שלו.
המגמה העתידית המעורפלת מטרידה כרגע הרבה יותר מגובה הריבית עצמה. החשש שריבית של 5% תקפוץ פתאום ל־7%, ותחסל את כל שולי הרווח הפך לחרדה לגיטימית. תשאלו מאות אלפי בעלי עסקים ונוטלי משכנתאות, שהרגישו על בשרם איך ריבית של 2% יכולה לקפוץ ל־7%, בניגוד לכל תחזית קודמת.
ונכון שתחזיות מאקרו־כלכליות ממשיכות להתפרסם פה כסדרן, אבל נדמה שזה בעיקר כדי להוכיח לנו שלאף אחד אין מושג. די להביט בתחזיות שניתנו פה לא כל כך מזמן על ידי אותם כלכלנים בבנק ישראל - האנשים שיושבים ושולטים לכאורה על הכלכלה דרך מפתח הריבית, שהפכו מאוד מהר ללא רלוונטיות (ב־4 ביולי 2022 פרסם בנק ישראל תחזית לפיה הריבית תעמוד ברבעון השני של 2023 על 2.75% ושהאינפלציה ב-2023 תסתכם ב-2.4%).
הריבית היא הצרה הקטנה שלנו
בשורה התחתונה, כל עוד בנק ישראל מתקשה לשכנע אותנו שאנחנו על קרקע בטוחה, המשק נמצא בסיכון משמעותי. גם שם יודעים שעם כל הכבוד לתחזיות, כשהרחובות בוערים, הממשלה משותקת, התשתיות קורסות ואנחנו עסוקים בעיקר בלריב, הריבית היא רק הצרה הקטנה של הכלכלה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.