הפיטורים השקטים בהייטק: רוב החברות הקטנות נאלצו לפטר

מגפת הפיטורים בהייטק ממשיכה להתפשט במהירות: שיעורן של החברות בענף שהודו כי במחצית הראשונה של השנה הובילו מהלכי פיטורים, קיצוץ משרות והתכווצות במספר העובדים הגיע ל־52%, כך עולה מסקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בכך גם הגיעה לשיא תופעת הפיטורים והקיצוצים בהייטק, אשר במחצית השנייה של השנה שעברה נגעה רק ל־22% מהחברות בענף. עוצמת הקושי בהייטק מתגברת כאשר משווים אותה לשאר ענפי השירותים במשק, שם רק 21% דיווחו על ירידה בכמות כוח האדם במחצית הראשונה של השנה.

● סיבה לדאגה למאסק: המתחרה של צוקרברג לטוויטר שברה שיא דרמטי
● פעמיים בחצי שנה: מה עומד מאחורי הפיטורים באמדוקס?
● פרשת ההונאה שמסעירה את ההייטק בדרך לבדיקה בינלאומית

עוד עולה מהסקר כי הסיבה המרכזית לפיטורים ולצמצומים היא ירידה בביקושים למוצריהם (36% מהחברות), ולאחר מכן קשיים בגיוסי הון (20%) וקשיים בקבלת אשראי (5%). אולם, מבט מעמיק יותר בתוצאות מגלה כי את עיקר הצמצומים והפיטורים סופגות החברות הקטנות והבינוניות, בעוד שהמעסיקים הגדולים בהייטק מדווחים על כך שלא נפגעו (54%), או על שיעור נמוך הרבה יותר של אתגרי אשראי וירידה בביקושים למוצרים שלהן.

נתון זה מחזק את התמונה העגומה שמתבררת בימים אלה: את המחיר הגדול בענף ההייטק משלמות החברות הקטנות, הדור הבא של ענקיות הטכנולוגיה. מדובר בחברות המעסיקות כמה עשרות עובדים שעבורן פיטורים או אפילו אי־צמיחה במספר העובדים או קיפאון עשויה להעמיד אותן תחת איום קיומי.

מכת מוות לחברות הקטנות

על נתון דומה דיווחה מוקדם יותר השנה רשות החדשנות לשנת 2022: ברבעון הרביעי של השנה רשמו החברות הקטנות שמונות עד 50 עובדים ירידה ממוצעת של 1.1% בהיקף המועסקים שלהן. לעומת זאת, חברות גדולות (מעל 500 עובדים) צמצמו את מצבת העובדים שלהן רק בכ־0.1% בממוצע.

ד"ר אסף פתיר, הכלכלן הראשי במכון המחקר SNPI, מבדיל בין שתי קבוצות של חברות צעירות, וטוען כי עבור חלקן לפחות, מדובר בגל פיטורים מכוון שנועד להחליף עובדים יקרים שגויסו בתקופת הקורונה בעובדים זולים יותר. "ישנה קבוצה לא קטנה של חברות שקמו בשנים 2019 עד 2021 שהספיקו לגייס הון רב יחסית", הוא אומר. "חברות אלה מחליפות עובדים שנשכרו בשנות השפע במשכורות גבוהות ושוכרים במקומם עובדים במחירים שמותאמים יותר למצב הנוכחי".

לדבריו, עיקר מגמת הפיטורים שייכת לקבוצה זו, ומוסיף כי עבור אשכול החברות החדש יותר - אלה שגייסו הון ראשוני בשנה החולפת, המצב מאתגר הרבה יותר. "חברות חדשות שגייסו בשנת 2022 נמצאות במצוקה כי הן יודעות שייקח להן זמן לגייס סיבוב נוסף, והן צריכות למשוך את הזמן עם אותו המימון עד שתנאי השוק ישתפרו", אומר פתיר. "עבורן מדובר בעניין קיומי, כי החברות הקטנות מעסיקות כמעט אך ורק עובדי מחקר ופיתוח או מוצר. זה קיצוץ בבשר החי". אולם, פתיר מסייג ואומר כי "לא מדובר בפיטורים המוניים: ישנם פיטורים, אבל התעסוקה הכללית בהייטק במגמת עלייה".

"לא עמדנו ביעדים של עצמנו"

אחד הקורבנות של המשבר בהייטק בשנה האחרונה הוא הסטארט־אפ טוואנג (Twang) של היזם נבות וולק, שהעסיק בשיאו 18 עובדים. "באפריל החלטנו שאנחנו סוגרים את החברה", סיפר בפודקסט וויקלי סינק. "את הכסף גייסנו ב־2021 במהירות: נפגשנו עם המשקיעים - הקרנות ג'ול, חץ, סמסונג טארגט גלובל - ובתוך חודש הכסף נחת בחשבון הבנק. היה מאוד קשה לגייס עובדים ב־2021: כל אחד כזה ביקש משכורת של 50 אלף שקל וצפונה.

"היינו צריכים להגיע לשוק מהר ולא עמדנו ביעדים שהצבנו לעצמנו. בנובמבר 2022 התחלנו לפטר ובאפריל 2023 סגרנו את החברה והחזרנו מחצית מהכסף למשקיעים".