בסוף חודש מאי, הכריז מכון מחקר אלמוני מאבו דאבי בשם TII, על כך שהשיק מודל חדש של בינה מלאכותית שמאתגר את ChatGPT של OpenAI ואת הטכנולוגיה המתחרה של גוגל, פאלם. הטכנולוגיה מהמפרץ, כך הציגו המומחים, תוכל לבצע משימות דומות למנועי השפה של מיקרוסופט וגוגל: לענות על שאלות מורכבות, להפעיל נציג שירות לקוחות וירטואלי, לסייע בתרגומים, סיכומים ולנתח רגשות בטקסטים.
● סיבה לדאגה למאסק: המתחרה של צוקרברג לטוויטר שברה שיא דרמטי
● לאחר הפיטורים בינואר: מיקרוסופט צפויה לבצע סבב נוסף של קיצוצים
● הפיטורים השקטים בהייטק: רוב החברות הקטנות נאלצו לפטר
תחילה, נראה היה שמדובר בתשובה הערבית ל־ChatGPT: הטכנולוגיה פיתחה גם מודל שפה בערבית והיא נועד לכאורה לשימוש פנימי במשרדי הממשלה, הבנקים וחברות הגז והנפט באיחוד אמירויות. אלא שמהר מאוד נהפך שמו של מכון המחקר לידוע בפי כל המומחים העולמיים בתחום הבינה המלאכותית.
הטכנולוגיה שפיתח המכון האמירתי, מנוע השפה פלקון (Falcon 40B), כבשה במהרה את צמרת טבלת מנועי השפה הפתוחים בתחום הבינה המלאכותית היוצרת. זאת, כשהיא עוקפת את בקלות גם את המנוע המתחרה של מטא האמריקאית, ומאפשרת לבצע שאילתות מתוחכמות בעלות המוערכת כנמוכה ב־75% מזו של GPT-3.
הקשר הישראלי והאמריקאי למכון
ההישג המדעי והמסחרי של האמירות לא הגיע משום מקום. מוחמד בן זאייד, המשמש גם כשליט איחוד האמירויות, נדרש להשקיע בין עשרות רבות למעל 100 מיליון דולר בהקמת מכון מחקר גדול, והטסת כ־700 מדענים ומהנדסי בינה מלאכותית למדינה ממדינות כמו צרפת, קנדה, פולין, הונגריה ורוסיה.
מלבד זאת, המכון האמירתי עוסק בפיתוח משותף עם מומחי בינה מלאכותית באוניברסיטאות בולטות ברחבי העולם, ביניהן קיימברידג', קורנל ואפילו מכון ויצמן, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת חיפה.
אחד היועצים החשובים של המכון הוא הישראלי עדי שמיר, מפתח טכנולוגיית ההצפנה RSA העומדת בבסיס סטנדרט ההצפנה הנפוץ בעולם. בראש המכון הועמד בכיר לשעבר מחיל האוויר האמריקאי, ריי ג'ונסון, ששימש בעברו גם כסמנכ"ל הטכנולוגיות של תאגיד הביטחון לוקהיד מרטין וכשותף בקרן ההון סיכון בסמר. גם פייסל אל־בנאי, הבכיר האמירתי שמנהל את מיזמי הביטחון והטכנולוגיה, מעורב בפעילות המכון ובין השאר אחראי גם על פעילות הסייבר ההגנתי וההתקפי של איחוד האמירויות אדג', שמוכרת בשמה הקודם, דארק מאטר (Dark Matter).
"פלקון היא היחידה שיש לה עתיד בקוד פתוח"
ההחלטה האמיצה של האמירתים לפתח את הטכנולוגיה כקוד פתוח, בניגוד לפלטפורמות של מיקרוסופט, OpenAI וגוגל - הנחשבות לקופסה שחורה, ללא האפשרות לניתוח או שימוש חופשי של הקוד - מבטיחה שפלקון תגיע לעסקים רבים ותאומץ באופן חופשי יותר על ידי יותר ממשלות; ותעשה זאת בצורה שתעלה את האחיזה של ממשלת האמירויות בקרב אזורים נרחבים יותר בעולם ותאתגר את הדומיננטיות האמריקאית בעולם. לגלובס נודע כי כמה חברות בישראל בחנו את הטכנולוגיה, אך זנחו אותה בסופו של דבר, וכי היא לא נמצאת בשימוש בישראל.
רועי בן-יוסף, דירקטור השקעות בסמסונג נקסט, איננו מכיר נסיונות שכאלה, אך לטענתו: "פלקון פחות ידועה בישראל באופן כללי, ובכלל, תמיד קיים החשש שבגלל הקשר שלה לאבו דאבי, יכולות להיות סיבות ביטחוניות מדוע לא לאמץ אותן - אבל לא ידוע לי על מקרים של חברות שבפועל פסלו את השימוש בה", הוא אומר לגלובס. "בדומה ל-GPT של OpenAI, גם המודל של פלקון אומן על מאגרים פתוחים וסגורים כאחד, ולכן בהגדרה גם קיים חשש מצד תאגידים כמו ממשלות, ארגוני בריאות ופיננסים להפרה של קניין רוחני מכורח השימוש בתוכן, שעלול להיות מוגן ברשיונות. יש מודלים אחרים שפותרים את זה, כמו מודל השפה של AI21 לאבס הישראלית, אשר בהגדרה אומנה על תוכן מורשה, ולכן היא מורידה את הסוגייה הזו מהשולחן עבור הרבה לקוחות".
בן-יוסף, שמוביל את תיזת ההשקעות של סמסונג נקסט בתחומי כלי הפיתוח, אוטומציה של תוכנה ובינה מלאכותית מוסיף כי למרות המגבלות, ישנם גם לא מעט יתרונות למודל של פלקון: "נכון להיום, הוא המודל הגדול היחיד שנשאר בקוד פתוח, ושגם עתיד להישאר כזה. הרשיון שלו חופשי לחלוטין לשימוש על ידי מפתחים - ובעוד ש-OpenAI ומודל 'לאמה' של מטא הולכים ונסגרים, פלקון היא היחידה שיש לה עתיד בקוד פתוח (בתחום מודל השפה הגדול- א"ג), מה גם שהביצועים שלו, כפי שרואים, הוא מהטובים בתעשייה".
פלקון פועלת בקוד פתוח, כלומר, היא מאפשרת לחברות אחרות לעשות שימוש בקוד שלה ללא תשלום. ויחד עם זאת, רכישה שהתבצעה בסוף החודש שעבר במסגרתו רכשה חברת התוכנה דאטה בריקס את מוזאיק (MosaicML), מתחרה של OpenAI, בתמורה ל- 1.3 מיליארד דולר, מסמנת את הפוטנציאל העסקי הגדול שיש למיזם שכזה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
