סוער ברחובות, רגוע בשווקים: אז למה הכלכלנים בכל זאת מודאגים?

אתמול התקבלו שתי החלטות גורליות לכלכלת ישראל: הראשונה היא החלטת הריבית של בנק ישראל, שבה הריבית נשארה על כנה - 4.75% - עצירה ראשונה אחרי 10 עליות רצופות בשנה וחצי האחרונות. ההחלטה השנייה הייתה במישור הפוליטי - אישור החוק לביטול עילת הסבירות בקריאה ראשונה בכנסת.

● ביטול עילת הסבירות: מה ההיסטוריה מלמדת על יכולת בג"ץ לפסול את החוק | שאלות ותשובות
● הבעיה היא לא הריבית, אלא היעדר היכולת של הנגיד לספק ודאות | דרור מרמור, פרשנות
● מה קורה בהפגנות ברחבי הארץ? | סיקור שוטף

לכאורה אישור חוק בקריאה ראשונה בכנסת אינו אמור להשפיע כהוא זה על השווקים, אך בנק ישראל הראה בעבר כי לסוגיות סביב הרפורמה המשפטית יש קשר הדוק לשוק בישראל ובפרט לשוק המט"ח. 

בינתיים הדולר נסחר ביציבות ובבורסה נרשמות עליות קלות. אבל האם המגמה עשויה להתהפך? "היום שער הדולר והשוק בכלל נסחרים ביציבות יחסית, זאת כפועל יוצא של הימנעות בנק ישראל מהעלאת הריבית אתמול", אומר חן הרצוג, כלכלן ראשי בחברת BOD. הוא הדגיש שלחוסר הוודאות בעקבות החקיקה המשפטית עדיין צפויה השפעה משמעותית על כלכלת ישראל.

אישור החוק בכנסת יוביל "לפיחות מהיר בשער השקל"

רפי גוזלן, כלכלן ראשי בבית ההשקעות אי.בי.אי, מסר בשיחה עם גלובס כי למרות הצפי שהריבית תשפיע על המסחר ושער החליפין של השקל, בינתיים היא משפיעה פחות. "השפעת הריבית בעת הזו פחות דומיננטית ביחס לגורם הפוליטי-משפטי, כך שכל עוד נמשכים ניסיונות החקיקה שלא בהסכמה הדבר מתורגם לעלייה בפרמיית הסיכון של המשק ולפיחות של השקל", אמר גוזלן.

עוד מוסיף גוזלן, לאור היציבות היחסית בשוק המט"ח כי "התגובה עד כה משקפת המתנה של השוק בכדי לבחון האם המהלך אתמול בכנסת הוא שינוי גישה של הממשלה או חלק תהליך של משא ומתן, שכן הקריאה הראשונה הייתה צפוייה לעבור, אך חקיקה סופית לא ברורה בכלל". גוזלן מסכם שאם הגרסה הנוכחית של החוק תקודם לקריאות שנייה ושלישית זה יוביל "לפיחות מהיר בשער השקל".

גם הרצוג מסכים שלחקיקה החד צדדית יש השפעה שלילית. הקידום, לפי הרצוג, "עלול להביא לעליית פרמיית הסיכון של מדינת ישראל, החלשות השקל, והעלאת ריבית, תוך מחיר כלכלי כבד לכלכלת ישראל". הרצוג מוסיף אלמנט נוסף שמעלה את הסיכון כלפי מעלה - חברות הדירוג. הוא מסביר שחברות הדירוג ביססו את עדכוני דירוג האשראי האחרונים שלהם על הדברות וקידום צעדי חקיקה רק בהסכמה רחבה. לכן, חקיקה חד צדדית תשפיע על הדירוג בהמשך.

הרצוג מביא כהדגשה להשפעות המהלכים החד צדדים את דברי נגיד בנק ישראל במסיבת העיתונאים אתמול, שקרא לשינויים מוסדיים רק בהסכמה רחבה בכדי למנוע את חוסר הוודאות בכלכלה. פרופ' אמיר ירון קבע שהצריכה הפרטית תרד וכמויות הייצוא והייבוא בישראל יפגעו כתוצאה מחוסר הוודאות הפוליטית.

הנגיד ירון חזר וציין את התחזית המקרו כלכלית מחודש אפריל, שם קבעו כי ההשפעה הפוליטית יכולה לגרום לירידה מהותית בתוצר ובצמיחה הישראלית. הרצוג סיכם כי "כפי שהנגיד ציין אתמול, לקידום חד צדדי של מהלכי הרפורמה והמשך אי-הוודאות עלולים להיות מחירים כלכליים לא מבוטלים".