האם בישראל יש משאבים לכל תחנות הכוח החדשות?

המחסור בחשמל בישראל נמצא מעבר לפינה, ויום שישי לפני יותר מחודש שבו כ־300 אלף בתים מצאו עצמם בעלטה - הבהיר עד כמה הבעיה מוחשית. ואם ככה זה נראה ביום שבו הפעילות במשק מצומצמת, אפשר רק לתאר את גודל הבעיה ביום חול, נוכח העובדה שהמגזר העסקי מהווה כ־48% מהצריכה.

עמדת נגה - ניהול מערכת החשמל היא כי עד 2030 נדרשת הקמה של שתי תחנות כוח חדשות, ושתיים כאלו אכן עומדות על הפרק: שורק שצפויה לקום סמוך לשפד"ן, וקסם בצמוד לכפר קאסם ולראש העין. לצד זאת, עומדות על הפרק תוכניות הרחבה של תחנות קיימות, בהן זו של דוראד וזו של תחנת הכוח אשכול.

עם זאת, בכירים בענף מעריכים כי ביצוע המיזמים במקביל הוא לא אפשרי מבחינת יכולות הבנייה בארץ. "זה יוביל לעיכובים", אמר לגלובס אחד מהם, "והפרויקטים גם יהיו יקרים יותר בשל הביקוש", הסביר אחר. כדי לבחון את האמצעים הנדרשים להקמת תחנת כוח כזו, לקחנו כמקרה בוחן את תחנת IPM באר טוביה, שהחלה לייצר הספק של 451 מגה־וואט ולמכור אותו ב־2021.

אותה תחנה נבנתה במהירות חריגה במושגים מקומיים על ידי סימנס אנרגיה: כשלוש שנים משלב הסגירה הפיננסית ועד תום ההקמה. מבחינת האופרציה, מדובר בהשקעה של שני מיליארד שקל, 12.5 אלף משאיות, 26 אלף טון בטון, 3,000 טון ברזל ו־250 ק"מ כבלים - ובפרויקט כולו היו מעורבים גורמים מ־20 מדינות שונות. בהתחשב בהספקים המיועדים של תחנות שורק (600־900 מגה־וואט) וקסם (780 מגה־וואט), כל אחת מהן תדרוש יותר.

בכל אחת מהן יצטרכו לעבוד לפי הערכות 900־1,000 עובדים בכל יום, וקיים בשוק ספק גדול בכל הנוגע לאיתור כוח אדם המקצועי, בפרט רתכים, ובכל הנוגע לעמידת הנמלים בקצב קבלת הסחורות. בד בבד, אין חברות רבות שמומחיות בצנרת - וכל תחנת כוח דורשת צנרת בהיקפים גדולים במיוחד.

"אם יקלו את הרגולציה - אין סיבה שלא יצליחו"

חלק מהגורמים שמשפיעים על משך הקמת תחנות כוח קשורים למצב מחוץ לישראל, זאת בזמן שהביקוש לחומרי גלם בעולם גדל באופן משמעותי בצל השפעות המלחמה באוקראינה והתגברות הצורך בכל העולם בהגדלת ייצור החשמל. לשנאים, יש כיום תור שעומד על כשלוש שנים, בשל הביקוש במזרח הרחוק, ואילו התור לטורבינות גז מוערך בשנה. נציין כי יש כיום שלושה יצרני טורבינות בעולם: סימנס, GE ומיצובישי.

מנכ"ל נגה, שאול גולדשטיין, אינו מוטרד מהשאלה האם למדינת ישראל יש את האמצעים ליישם את כל הפרויקטים בעת ובעונה אחת. "כשהישראלי צריך לעשות דחוף אז הוא מצליח. צריכים לשנות רגולציה, להפסיק רישיונות ומכרזים ולתת לשוק לעבוד. הדבר שעלול להשפיע הוא גודל הכבלים. אם משרד האנרגיה, רשות החשמל ונגה יקלו את הרגולציה - אין סיבה שלא יצליחו. השוק הפרטי יצליח לעשות זאת, אבל כל התקנות והרגולציות חונקות".