האם האלפקות יצילו את מפתחת החיסונים ביונדווקס?

כאשר חברת הביומד הישראלית ביונדווקס  נכשלה בניסוי קליני מתקדם במוצר המוביל שלה, חיסון אחד למספר רב של סוגי שפעת, לא היה ברור מה מצפה לה בעתיד. התוצאות שהגיעו באוקטובר 2020 לא השאירו מקום לספק, והמניה איבדה 86% משווייה בתוך שבוע. בשיאה, היא נסחרה לפי שווי של 600 מיליון דולר.

היום החברה נסחרת ב-4.6 מיליון, אבל המנכ"ל החדש אמיר רייכמן, שהגיע עם ניסיון בהקמת מפעלי חיסונים וניהול שרשרת האספקה שלהם בנוברטיס וב-GSK, עדיין מאמין שהוא יכול להוציא אותה מהבוץ. 

● איפה להשקיע וממה להתרחק: "פוטנציאל לעליות של 20% במדד הדגל של תל אביב" 
● האם הדולר הוא עדיין סיסמוגרף פוליטי, ולמה השוק אדיש למחאה 

להשמיש את המפעל

בתחילת 2021, הוא אמר לגלובס שהוא רוצה להפוך את המפעל של ביונדווקס למפעל ייצור חיסונים עבור גורמים אחרים. זה השתלב מבחינתו בתוכנית הממשלתית להקים מפעל כזה בישראל, והוא הצליח אז לגייס 12.8 מיליון דולר. אלא שבינתיים, חברת ביונטק הגרמנית, שפיתחה את החיסון לקורונה של פייזר, החליטה להקים מפעל בארץ ונראה שהמדינה אינה מקדמת כרגע באופן אקטיבי הקמת מפעל חיסונים חדש נוסף.

לאור המצב החדש, רייכמן שינה את התוכנית. הוא מציע כעת להשתמש במפעל לייצור חיסונים וכל מוצר ביולוגי אחר עבור חברות סטארט-אפ ישראליות שמבצעות ניסויים קליניים. "במפעל שלנו הן יכולות לשלם בשקלים, לדבר בעברית ולהזדכות על ההוצאה מול מענקי רשות החדשנות", אומר רייכמן, "וזאת בזמן שבאירופה קבלני המשנה לייצור תרופות לניסויים עמוסים בעבודה, התורים ארוכים ויש העדפה לחברות גדולות, וגם המחירים מאוד גבוהים. אפשר להבין מדוע רייכמן מעוניין למלא את המפעל במהירות. "אחזקתו עולה לי כחצי מיליון שקל בחודש, לא כולל ירידת ערך הציוד. חייבים לשמור אותו ב'כושר'".

הארה במשחק כדורגל

אבל התוכנית שלו לטווח הארוך יותר מבוססת על מוצרים מוגני פטנט שהגיעו במקור ממכון מקס פלנק: שמונה נוגדנים למחלות אוטואימוניות כמו פסוריאזיס, דלקת מפרקים, אסתמה וניוון רשתית. הם מבוססים על טכנולוגיית ננו-נוגדנים. "הם דומים לנוגדנים, אבל הם לא בדיוק נוגדן", אומר רייכמן, ומוסיף, ש"בטכנולוגיה הזאת חושפים בעל חיים לאנטיגן ומאפשרים לו לייצר נגדו מגוון רחב של נוגדנים, ואז בוחרים מתוכם ומשבטים את הנוגדנים שנבחרו. היתרון של הטכנולוגיה הזאת היא שמקבלים נוגדן הרבה יותר קטן, שמעורר פחות תגובה חיסונית".

"המוצר שלנו מיוצר בבעלי חיים גמליים", מפתיע רייכמן. "במקרה שלנו מדובר באלפקות. חברת Ablynx, שנמכרה לסאנופי ב-3.9 מיליארד דולר, מייצרת נוגדנים בלאמות, וכך גם מונלייק, שנסחרת ב-2.5 מיליארד דולר.

לדברי רייכמן, המייסד של Ablynx היה זה שהכיר לו את הטכנולוגיה. "הוא ניהל קבוצת כדורגל והבן שלי שיחק אצלו בקבוצה, ואז הוא אמר לי, 'תביא את הילד, נראה לך את חוות הלאמות שלנו". כאשר רייכמן חיפש טכנולוגיה חיסונית חדשה לביונדווקס, הוא זכר את האירוע ומצא את הטכנולוגיה במכון מקס פלנק.

המוצר הראשון שמפתחת החברה הוא לפסוריאזיס, שניתן בזריקה לתוך הנגע. החברה מקווה לתפוס את נתח השוק של פסוריאזיס קל עד בינוני, לעומת מונלייק שמייצרת ננו-נוגדנים לפסוריאזיס חמור, הניתנים באופן סיסטמי.

בהמשך, אם תהיה הצלחה בתחום הזה, יועברו ממכון מקס פלנק נוגדנים נוספים, למשל לאסתמה ולמחלות מעי דלקתיות.

בעוד חצי שנה מקווה החברה להיכנס לניסוי קליני בפסוריאזיס, בפיגור של כשנה וחצי אחרי החברות הגדולות בתחום, בתקווה שביונדווקס אכן תצליח במשאביה הדלים לעמוד בלוחות הזמנים.