"כל אחד חוטף סטירות לחי בחיים, זו הייתה הסטירה שלי"

אישי: בן 65, נשוי לאורלי + 3 (ונכדה), גרים בתל אביב
מקצועי: מנכ"ל יקב רקנאטי

ילדות: נולדתי וגדלתי בתל אביב, הוריי התגרשו בגיל שנתיים ואני זוכר את עצמי עובר בין הבתים בשנות ילדותי והתבגרותי. שניהם נכנסו לזוגיות חדשה, לאבי היו עוד שלושה ילדים. גם לאמי היה ילד נוסף, שנפטר בגיל 49. אבי היה בחיל אוויר ולאחר מכן בתעשייה האווירית. אמי הייתה עקרת בית מומחית בציור, שגידלה הרבה ציירים ידועים, בהם אורי ריזמן, אליהו גת ואביגדור סטימצקי. בבית הספר הייתי תלמיד בחציון הנמוך, נכחתי יותר בצופים מאשר בכיתות הלימוד.

צבא ואקדמיה: את הצבא התחלתי בנח"ל וסיימתי בנ"מ. לאחר מכן עשיתי תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול משנקר ותואר שני במנהל עסקים שיווק וקמעונאות מאוניברסיטת הופסטרה בלונג איילנד.

התחלת הקריירה: התפקיד החשוב הראשון שלי היה מנהל שיווק במשביר, בתקופה שזה עוד היה מקום עבודה להתגאות בו. מאוחר יותר עברתי לישראכרט, שבה כיהנתי כסמנכ"ל שיווק, מכירות וקשרי חו"ל. החברה עוד הייתה אז חלק בלתי נפרד מבנק הפועלים, אבל זה היה תפקיד מדהים עם המון עוצמה.

אייס קנה ובנה: תפקיד המנכ"ל הראשון שלי, לשמחתי הצלחתי להזניק את הרשת מעשרה סניפים עם כניסתי ל-28 סניפים בסיום תפקידי.

צאג: הייתי מנכ"ל חברת "ההייטק של הלואו־טק", שמייצרת מוצרי פלסטיק והמציאה את ארגז הכלים הראשון מפלסטיק. צאג נמכרה לתאגיד סטנלי האמריקאי, שמינה אותי למנכ"ל הראשון מטעמו. נשארתי רק שנה וחצי, כי הרגשתי שנכנסתי לבלגן ניהולי (בעקבות הרכישה, ד"א). היו לי תנאים מצוינים, הכי טובים שהיו לי, אבל לא כל כך נהניתי.

שופרסל: עבדתי בשופרסל כעשור, כסמנכ"ל סחר וכמשנה בכיר למנכ"ל. בתקופת המיזוג הענק עם קלאב מרקט, המשבר של 2008 ופרשת ההסדר הכובל (שבה נטען כי הקבוצה הפעילה לחץ על הספקים הגדולים כדי למנוע הוזלת מוצרים - ד"א). האשימו אותנו במשהו שלא עשינו. מבחינתי, זו אפיזודה שאי אפשר להסביר, כאילו כל הכוחות הרגולטוריים החליטו להשתגע באותו זמן (אפי רוזנהויז, אז המנכ"ל, נשלח ב־2015 למאסר. העליון הקל בעונשו של גידור, הנאשם המשני בפרשה, ודן אותו לשלושה חודשי עבודות שירות, ד"א).

תובנות: כשאני מסתכל על חברים בגילי, כל אחד חטף איזו סטירת לחי בחיים. אחד חס וחלילה בריאות, השני גירושים, השלישי בעיות עם הילדים. הפרשה זו כנראה סטירת הלחי שהייתי צריך לקבל. הייתי יותר מדי רגוע, האמנתי ביושר ופתיחות, בלהיות איש של אנשים - וחטפתי.

שינוי: אחרי שופרסל הייתי מנכ"ל הום סנטר שלוש שנים, די התעייפתי מהרשתות ובדיוק אז באה הצעה גדולה בתחום הייעוץ. החלטתי לנסות לפתח את זה ובשלוש השנים הבאות עסקתי רק בייעוץ, עד שדור אלון משכו אותי להיות סמנכ"ל הסחר. זו הייתה עבודת שטח בכל הסניפים, עד אוגוסט 2022, אז התחלתי בתפקידי כמנכ"ל יקב רקנאטי.

יקב רקנאטי: ניהלתי בקריירה שלי אלפי עובדים כמנכ"ל ומאות עובדים כסמנכ"ל. ביקב רקנאטי, לעומת זאת, אני מנהל כ־30 עובדים. הגעתי כי אני מכיר את הבעלים כבר 30 שנה כספק, ויש לי הערכה רבה אליהם. ראיתי אתגר בהקמת היקב החדש וגם בשילוב בין מכירות מקומיות למכירות בחו"ל.

בדרכים: אני גר בתל אביב והיקב החדש בדלתון, אז פעמיים בשבוע אני ישן בראש פינה.

יוקר המחיה: יין זה עניין של איכות, ועלויות הייצור בארץ חד־משמעית גבוהות מבמדינות מתחרות. מנגד, ליקב רקנאטי יש כמה סדרות של יין ברמות מחיר שונות. אנחנו פועלים בשוק מאוד תחרותי, המחירים שלנו סבירים.

הגיל: בכל חדר שאני נכנס אליו לפגישה אני בדרך כלל הכי מבוגר, זו עובדה, אבל אני עדיין מרגיש שיש לי מה לתרום. אני משקיע הרבה בהדרכת אנשים ומלווה לא מעט מנכ"לים.

אורלי: אשתי ואני נשואים כבר 39 שנה. לפני הכול אני צריך להגיד לה תודה על שגידלה את שלושת הבנים שלנו. אני גם שמח שהיא פיתחה את הקריירה שלה כמעצבת במטבחי רגבה. היא שם כבר 30 שנה. היא הצד היצירתי בבית.

תחביבים: עסקתי שנים ברכישה ושיפוץ של מכוניות לאספנים. כיום נשארתי רק עם אופנוע אחד, כבר אין לי אנרגיות לזה, אבל בשיא היו לי שלוש מכוניות לאספנות ושלושה אופנועים. זה היה שילוב אולטימטיבי בין אמנות לסחר.

מבט לעתיד: תמיד ארצה להמשיך לעבוד. אם אשב בבית, ממה אופתע?