בשיא המאבק על סמכויות בג"ץ: השופטים פוסלים חוק, והשרים יוצאים למתקפה

חצי שנה לתוך המאבק על המהפכה המשפטית, בג"ץ פוסל היום (ד') חוק. הפסיקה מלהיטה את שרי הממשלה באופן הממחיש את המחלוקת העזה בין הממשלה הנוכחית, המבקשת למנוע מבג"ץ להתערב - לבין מתנגדי הרפורמה, המבקשים לשמור על עצמאותו ועל כוחו של בג"ץ כדי להוות את הבלם האחרון בשמירה על זכויות האדם. 

● ח"כ יצחק קרויזר נבחר לנציג הקואליציה בוועדה לבחירת שופטים 
● המשנה ליועמ"שית בוועדת החוקה: צמצום עילת הסבירות - הצעה קיצונית למי שמרכזים כוח שלטוני רב
● כתב אישום בכפוף לשימוע נגד חבר הכנסת לשעבר אביר קארה: הצביע פעמיים

במוקד המחלוקת - האם תמריץ שנקבע כדי לעודד עובדים זרים לצאת מישראל בתום תקופת האישור, הוא חוקתי או פוגע בזכויות הקניין שלהם. 

שופטי העליון קבעו, ברוב של שישה מול אחד, כי ההסדר פוגע בזכות החוקתית לקניין של העובדים הזרים באופן שאינו מידתי. בדעת המיעוט היה השופט נעם סולברג, שנמצא בכותרות בשל הבעת עמדתו על עילת הסבירות בעבר. בדעת הרוב נקבע כי על הממשלה והכנסת לגבש הסדר אחר בתוך שישה חודשים - אחרת יבוטל ההסדר הקיים. בג"ץ הורה להשיב לשני העובדים הזרים שעתרו את כספי הפיקדונות. 

מה קובע ההסדר שנפסל? כל מעסיק מחויב לפי החוק להפקיד מדי חודש לעובד הזר, לחשבון ייעודי, את כלל ההפרשות הסוציאליות. כדי לקבל את כספי הפיקדון, העובד נדרש לצאת מהארץ במועד. אם העובד יוצא לאחר תום אישור השהייה - מנוכה לו מכספי הפיקדון סכום שהולך וגדל, ולאחר שישה חודשים הוא עלול לאבד את זכאותו לכספי הפיקדון.

העותרים הם שני עובדים זרים שחלק מפיקדונותיהם נלקחו מהם, ארגון קו לעובד והאגודה לזכויות האזרח בישראל. הם טענו כי מדובר בפגיעה קשה ולא מידתית בזכויות העובדים הזרים.

כדוגמה הם נתנו אזרח סין שעבד במשך 12 חודשים, צבר כ-93 אלף שקל, אך נשלל ממנו הפיקדון, מאחר שיצא לאחר המועד שאושר לו. אחד העותרים הוא אזרח מולדובה שהותיר בארצו אישה וארבעה ילדים. הוא נפל מקומה שלישית בעת שעבד, והוכר כנפגע תאונת עבודה. הוא לא הסדיר את מעמדו, ורבע מהפיקדון נלקח ממנו כאשר יצא מהארץ.

דעת הרוב: פגיעה בזכות הקניין

השופטים שהיו בדעת הרוב הם הנשיאה אסתר חיות, עוזי פוגלמן, יצחר עמית, דפנה ברק-ארז, ענת ברון ועופר גרוסקופף. בפסק הדין שכתבה הנשיאה חיות נקבע כי הכספים שהופקדו בחשבון הם קניינו של העובד הזר. "הוא זכאי להפקדתם כחלק מתנאי העסקתו. על כן שלילתם מידיו מהווה פגיעה בזכות הקניין שלו, שהיא זכות חוקתית".

נקבע כי העובדה שהעובדים הזרים הסכימו לתנאי כאשר נכנסו לישראל, לא שוללת מהם מראש את זכות הקניין על הכספים שנצברו, גם אם הם מבצעים עבירה פלילית בכך שהם לא יוצאים מהארץ. "גם מי שביצע מעשים חמורים בהרבה אינו מופשט אך בשל כך כליל מזכויות החוקתיות", נכתב בפסק הדין.

עוד נקבע כי "הצורך בנקיטת צעדים להתמודדות עם התופעה של שהייה בלתי חוקית של עובדים זרים בישראל, עם כל חשיבותו, אינו יכול להצדיק פגיעה כה קשה בזכויותיהם, בדרך של שלילת כלל ההפרשות הסוציאליות שהופקדו לטובתם על-ידי המעסיק". 

סולברג בדעת מיעוט: אין פגיעה בזכות חוקתית

מאידך, השופט השמרן נועם סולברג היה בדעט המיעוט. לעמדתו, אין פגיעה בזכות חוקתית לאור הסכמתו של העובד הזר לתנאי העבודה ומאחר שמדובר בעבירה על חוק הכניסה לישראל.

"ענייננו כאן במי שהגיע לישראל, במטרה לעבוד בה ברישיון. האדם הזר יודע היטב עוד קודם תחילת עבודתו את תנאי מועדי העסקתו - את יום בואו ואת יום צאתו - והגעתו ארצה מעידה כי סבר וקיבל על עצמו תנאים אלה מבעוד מועד ככתבם וכלשונם".

כלומר, סולברג קובע כי מאחר שהסכים לכך כאשר הגיע, והפר את ההסכם עמו בכך שלא יצא מישראל - מוצדק לנכות לו מהפיקדון. סולברג אף הוסיף כי קבלת העתירה פוגעת בשלטון החוק. "היעלה על הדעת כי בית המשפט ייתן ידו להפרה מודעת ומכוונת של החוק בשם פגיעה בזכויות?".

בהמשך ציין סולברג כי קבלת העתירה תפגע בזכויות היסוד החוקתיות של אזרחי המדינה הנפגעים ממדיניות ההגירה. "גבולותיה של הזכות מסתיימים בנקודה שבה העובד הזר הפר את ההתחייבות", כתב.

על המקרה הקשה של העובד שנפגע בתאונה, כתב סולברג כי הדבר "מעיק", אך ציין כי "Hard cases make bad law", וכי והמקרה לא מצדיק לבטל את החוק.

השופטת דפנה ברק-ארז התייחסה ל"ענישת" העובד הזר וכתבה: "מהגר עבודה שלא עזב את ישראל במועד יכול להיות כפוף לסנקציות חוקיות ומאוזנות אך לא לאבד את עולמו". 

לוין: "סולם ערכים פרוגרסיבי קיצוני" 

החלטת בג"ץ מגיעה בעת שהמדינה משוסעת בין תומכי הרפורמה המשפטית שמובילים ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין, לבין המתנגדים לה, ורגע לאחר יום מחאה דרמטי. שרי הממשלה מיהרו להגיב לפסק הדין תוך שהדגישו את חשיבות ההרכב הדמוגרפי והזהות היהודית של המדינה.

שר המשפטים לוין הגיב בתקיפות: "אם למישהו היה ספק מדוע דרושה רפורמה עמוקה במערכת המשפט, הוא קיבל היום שוב את התשובה בפסק דין נוסף שמעודד הגירה בלתי חוקית לישראל, תוך פגיעה בהרכב הדמוגרפי ובזהות היהודית של המדינה".

לוין הוסיף כי "פסק הדין נותן אור ירוק לעשרות אלפי עובדים זרים להפר את תנאי הרישיון שלהם ולהישאר בארץ באין מפריע בניגוד לחוק. פסק הדין משקף סולם ערכים פרוגרסיבי קיצוני, לפיו עובדים זרים הנשארים בארץ בניגוד להתחייבותם ובניגוד לחוק, עדיפים על פני שמירת זהותה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ושמירת אופיה ככזאת".

גם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הגיב באופן דומה: "בג"ץ פסל הבוקר שוב חוק הנועד לתמרץ עובדים זרים לצאת מישראל. פסילת בג"ץ היום היא ההוכחה המדויקת מדוע אנחנו נלחמים בכל הכוח להעביר את הרפורמה המשפטית, ויפה שעה אחת קודם".

יו"ר הכנסת, ח"כ אמיר אוחנה, הגיב: "בכל מדינה, ודאי כזו שבה מתקיים 'שלטון החוק' - מי שמחליטות מהי המדיניות הן הרשויות המחוקקת והמבצעת. רק במדינת ישראל יש רשות שלטונית שלא נושאת בהשלכות החלטותיה, שלא צריכה לתת דין וחשבון לציבור, שלא תבקש אחת לתקופה ותקבל או לא תקבל את אמונו - והיא המחליטה".

השר יצחק וסרלאוף הוסיף: "בניגוד לכל היגיון מקצועי ומשפטי, שופטי בג"ץ מעודדים בפועל את המשך הפרת החוק ואת העצמת ההסתננות הלא חוקית לישראל, כמובן תוך רמיסתם של אזרחים שומרי חוק, תושבי דרום תל אביב".

שופטי בג"ץ יכלו לצפות את התגובות הקשות, וניכר שהם לא מורתעים ממהלכי הממשלה המבקשים לצמצם את סמכויותיהם, וממשיכים להוות את המגן על זכויות האדם בישראל.

פסק הדין ממחיש שני דברים: הראשון, את הפער בתפיסות הערכיות של שרי הממשלה הנוכחית, השמים דגש על שמירת זהותה של ישראל כמדינת הלאום של העם יהודי עם עליונות דמוגרפית ליהודים, אל מול שמירה על זכויות של מי שאינו יהודי ומגיע מאוכלוסייה מוחלשת בהתנגשות הזכויות.

שנית, ההחלטה ממחישה את החשיבות לפסקת ההתגברות עבור הקואליציה. כל התגובות של השרים התייחסו לכך aפסק הדין מבהיר למה על הממשלה להמשיך בקידום מהפכה המשפטית על חלקיה. זאת בזמן שראש הממשלה אמר בתחילת החודש בראיון לעיתון האמריקאי "וול סטריט ג'ורנל" כי פסקת ההתגברות כבר לא על הפרק.