למעלה מ־30 מחוקקים באיחוד האירופי חתמו בשבועות האחרונים על אמנה שתעגן את זכויות העובדים מהבית. לפי המסמך, מעסיקים ברחבי אירופה יהיו מחוייבים להעניק לעובדים מהבית גישה לחללי עבודה משותפים, ויאסר עליהם לעקוב אחר מחשבי העובדים או לחייב אותם להשיב למיילים מעבר לשעות העבודה. המסמך גובש על ידי פורום Future Workforce Alliance, המורכב מפוליטיקאים, אנשי עסקים ואקדמיה, כחלק מקידום שינויי מדיניות בעקבות הטרנספורמציה הדיגיטלית של סביבות עבודה בשנים האחרונות.
● טוב לעובדים, קשה למעסיקים: הטופס החדש שכל פורש לפנסיה חייב להכיר
● יוקר המחיה מגיע לארוחות הצהריים בעבודה? 57% מעדיפים אוכל מוכן מהבית | ניתוח
על פי דיווח בבלומברג, המסמך נועד להגדיר ברמה המשפטית הנחיות רשמיות ושיטות עבודה מומלצות עבור חברות שמאפשרות עבודה מרחוק, כחלק מ"קשר בריא עם טכנולוגיה במקום העבודה".
"המסמך מלמד שבאיחוד האירופי מעניקים חשיבות לניצול השעות מעבר לעבודה", אומרת פרופ' שרון טוקר מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב. "כלומר, באירופה שמים דגש על איזון בין חיים לעבודה במקום איזון בין עבודה לחיים".
פרופ' שרון טוקר, הפקולטה לניהול ע''ש קולר באוניברסיטת תל אביב / צילום: יעל סבירסקי
המדיניות החדשה, שכבר החלה להיאכף ברחבי אירופה, נתמכת על ידי רוב בפרלמנט האירופי ועשויה להפוך לחוק רשמי כבר לקראת סוף השנה הנוכחית. האם יש סיכוי שבקרוב גם ישראל תאמץ אותה?
"הזכות להתנתק" ממטלות לאחר שעות העבודה
המסמך שפרסם האיחוד האירופי, מתבסס על הצעה שכבר נהוגה במספר מדינות ביבשת, בשם "הזכות להתנתק" (Right to disconnect). לפיה הצעה זו, זכותם של העובדים לא לבצע משימות הקשורות לעבודה מעבר לשעות במשרד. "יש הבדל בין 'הזכות להתנתק' ממדינה למדינה באיחוד האירופי", מסבירה עו"ד דפנה שמואלביץ, מומחית לדיני עבודה. "בצרפת למשל, נקבע כי זכותו של העובד לא לעבוד מחוץ לשעות העבודה. יש פרקי זמן מוגדרים שבהם המעסיק רשאי ליצור קשר עם העובד בעניני עבודה.
עו''ד דפנה שמואלביץ
"בגרמניה, לעומת זאת, חברות ענק החליטו מיוזמתן למנוע מעובד גישה לעבודה לאחר שעה מסוימת, ומפילות את השרת עד לתחילת העבודה ביום הבא. המדינה האירופאית שהלכה הכי רחוק עם המגבלות היא פורטוגל, בה המעסיק לא יכול ליצור קשר עם העובד אחרי השעה 17:00 - והפרה מביאה לחיוב בקנסות משמעותיים. 'הזכות להתנתק' נועדה להגן על מאזן העבודה והפנאי של העובד, ולשחרר אותו ממצב של דריכות תמידית, שאינה מתוגמלת, פוגעת בבריאותו ומביאה לשחיקה".
מה המצב החוקי בישראל לגבי עבודה מהבית?
במקביל לעיגון זכויות העובדים מהבית באירופה, לאחרונה פרסם משרד העבודה בישראל את דוח שוק התעסוקה לשנת 2022. בין היתר, מצוין בדוח כי נרשמת עלייה במקומות שמאפשרים לעבוד מרחוק. "שנת 2022 התאפיינה בהתאוששות מהירה של השוק וצמצום האבטלה שנבעה מהקורונה עם התאמות שהשוק סיגל לעצמו בנושא עבודה מהבית, וגמישויות תעסוקתיות שחלחלו אף למגזר הציבורי", נכתב בדוח. "העבודה מרחוק נשארה חלק משמעותי משוק העבודה גם לאחר דעיכת הצורך בריחוק חברתי". עוד עלה מהדוח כי ממוצע שעות העבודה מרחוק בקרב העובדים והעובדות מהבית, עומד כיום על 57% משעות העבודה השבועיות.
אולם בישראל, בשונה מהאיחוד האירופי, נראה שהציפייה של המעסיקים מהעובדים שונה, וחקיקה משמעותית בנושא לא כרגע נראית באופק. למעשה, עד היום לא חוקק חוק שיגן על זכויות העובדים מהבית. אמנם בשנת 2022 פרסמה נציבות שירות המדינה הנחיה המרחיבה משמעותית את האפשרות של העובדים מהבית בקרב המגזר הציבורי, אך עדיין לא מדובר בחקיקה רשמית.
גם במכון התקנים אימצו בשנה האחרונה תקן (ISO-45003) המיושם כבר בחלקים באירופה, המגדיר הנחיות איך לקדם את בריאות הנפשית ואיכות החיים של העובדים. לדברי פרופ' טוקר, "התקן מתייחס לרווחה הפיזית והנפשית של העובדים ומספק המלצות לארגונים בנוגע לחובות שלהם כלפי רווחת העובדים".
יש לציין שלא מדובר בתקן מחייב, אלא כזה שרק מגדיר תנאים ראויים. כלומר, האחריות מוטלת על הארגון, ולא על המחוקק ואינה מחייבת. "כיום, ארגונים שואלים את עצמם האם צריך לחוקק, כיוון שחקיקה גם מגבילה במידה מסוימת. עם זאת, ניתן לראות שבשוק שאין בו גבולות - מציאות זו לרוב פוגעת בעובד ופועלת לטובת המעביד".
שיחות בין המנהל לעובד במקום חקיקה
כיום, הטבות שנוגעות לתנאי עבודה מהבית נקבעות בעיקר במסגרת משא ומתן בין עובדים למנהלים, כגון שעות הפסקה מוגדרות והגבלת שעות עבודה, ובמקרים רבים נופלות בין הכיסאות. "בשלב זה, אני לא רואה כיוון של חקיקה בעניין", אומרת פרופ' טוקר. "לא נראה שהממשלה עסוקה בזה כרגע. עם זאת, היות ולישראל יש קשרים עם חברות חיצוניות אשר פעילות גם בארץ, ברגע שתהיה חקיקה רשמית כזו באיחוד האירופי, ישראל עשויה להידרש להתיישר בהתאם".
בעבר, המאבק לזכויות העובדים מהבית אף הגיע לפתחו של בית המשפט. עו"ד שמואלביץ: "פסיקה מהעת האחרונה עסקה בתביעות עובדים לתשלומים עבור עבודה נוספת מהבית, ובפרט לשאלת זכותו של עובד לתשלום עבור זמינות נמשכת, מענה על הודעות ווטסאפ או דוא"ל בשעות שחורגות משעות העבודה. בשלב זה, בתי הדין האזוריים דחו את תביעות העובדים השונים לתשלום נוסף, תוך אבחנה בין שגרת עבודה נוספת מהבית שהמעסיק מודע לה ומעודד אותה, לבין מענה אקראי על דוא"ל או ביצוע משימת נקודתית".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.