"חברות הייטק ישלמו מאות אלפי שקלים": האזהרה של החוקר שהתפטר ממשרד המשפטים

החוקר הישראלי פרופ' ערן טוך כיהן בהתנדבות מלאה במשך שבע השנים האחרונות כחבר במועצה להגנת הפרטיות במשרד המשפטים. רוב שנותיו עבד עם שרי משפטים מהימין וממפלגת הליכוד, ופעמים רבות אף היה שותף לחלק מעמדותיהם, כמו למשל כלפי שימוש ברוגלות על ידי המשטרה. טוך מונה לתפקיד על ידי שרת המשפטים לשעבר איילת שקד, ונותר מאז כחבר פעיל במועצה - אלא שמוקדם יותר השבוע, על רקע קידום החוק שיבטל את עילת הסבירות, ועל רקע ההתעלמות מעמדות המועצה, החליט להגיש את התפטרותו.

● על הכוונת של משרד הביטחון: חברות המודיעין המבוסס על צפייה בפרסומות | בלעדי
● שינוי הכיוון של רשות המסים בנוגע למיסוי דירות מושכרות
● גבעתיים תחילה? המהלך שיכול להשפיע על ההתחדשות העירונית בכל הארץ

פרופ' טוך אינו עוד משפטן שטוען שהחקיקה המשפטית מסוכנת לדמוקרטיה. הוא פרופסור להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת תל אביב ומשמש כמומחה לתהליכים טכניים ומשפטיים הקשורים בפרטיות ובשמירה על נתונים במאגרי מידע ממשלתיים ופרטיים. לפי הקולות שהוא שומע באירופה, מעמדה של ישראל נמצא בסכנה, ויש לכך גם השפעה על הכיס שלנו: ישראל נמצאת מאז 2011 במעמד משפטי מיוחד מול האיחוד האירופי, המאפשר לה להעביר ולקבל נתונים על לקוחות ומשתמשים מהאיחוד בתהליך פשוט יחסית. למעשה, היא אחת מכמה מדינות בודדות בעולם שזכו במעמד הזה, לצד יפן וקוריאה הדרומית.

אלא שבשנה האחרונה ישראל נמצאת בתהליך של הערכה מחדש של המעמד המשפטי שלה אל מול האיחוד האירופי, ואם היא תאבד אותו - הדבר יסבך מאוד את תהליך העברת הנתונים בין מדינות האיחוד האירופי לישראל.

"על פי מחקר שבוצע בבריטניה לאור הברקזיט, עלה כי עסקים שפועלים במדינה שתאבד את המעמד המיוחד שלה באירופה, ישלמו בין עשרות אלפי שקלים למאות אלפי שקלים יותר בשנה על תהליכי ייעוץ לשמירה על נתונים אם ברצונה להמשיך ולעבוד מול אזרחים אירופאיים", אומר פרופ' טוך לגלובס. "חברות קטנות, כמו למשל צימרים או אתרי מסחר אלקטרוני, ישלמו בממוצע 42 אלף שקל יותר, ואילו חברות גדולות יותר, למשל חברות הייטק, יצטרכו להוסיף עוד 690 אלף שקל להוצאות השנתיות שלהן על חוזים מורכבים יותר, יועצים, מומחי ניהול סיכונים, מערכות מידע חדשות ותשומות שונות שנובעות מהצורך לחתום על חוזים מורכבים. זה סוג של כאב ראש בירוקרטי, אבל הוא יקר, ובעיקר מסכן את הסחר בין ישראל לאירופה - שהיא שותפת הסחר הגדולה ביותר שלנו, יותר מארה"ב, סין או אפילו כל אזור אסיה.

"כשאני מסביר בישראל שאירופה היא שותפת הסחר הגדולה ביותר שלנו, אנשים לא מאמינים. אבל רוב התיירים מגיעים לפה מאירופה. הרבה מעסקאות ההייטק הגדולות נערכות מול שותפים אירופאיים ואפילו חלק מהמידע המשלתי מאוחסן בשרתים באירופה. אנחנו יכולים לאהוב או לא לאהוב את אירופה - אבל היא שותפה שלנו, ועלינו לחשוב כיצד תיראה מערכת היחסים העתידית עם האיחוד. חברה ישראלית - כמו ווייז (Waze), מוביט או גט - כל ההתנהלות שלהן מול אירופה יהפכו מורכבות יותר אם לא תהיה לנו את התאימות עם האירופאים. הרי גם אם המידע נמצא על שרת באירופה - ברגע שלמהנדסים או עובדים ישראלים יש גישה אליו - היא צפויה להיות מורכבת הרבה יותר אם המעמד המיוחד שלנו ייעלם".

לכאורה לא צריך להיות קשר בין החקיקה המשפטית לבין תקנות הפרטיות האירופאיות, ה-GDPR.
"המעמד המיוחד שיש לנו באיחוד האירופי מאפשר לנו העברת מידע די פשוטה בין המדינות. למשל, בית מלון ישראלי שמעוניין לשמור פרטים על לקוחות מאירופה שביקרו באתר שלו. מבחינת האירופאים, זה כאילו שאנחנו מדינה נוספת באיחוד - ואפשר להעביר בין המדינות מידע באופן חפשי יחסית. לולא המעמד המיוחד הזה, היינו נזקקים להסכמים מיוחדים אל מול האירופאים, ליצור מערכות מידע מיוחדות ולעשות דברים שהופכים את העברת המידע למורכבת מאוד. אחת הסיבות לכך היא קיומה של רשות הגנת פרטיות עצמאית שחוזקה בממשלה הקודמת".

כלומר מעמדה של ישראל טוב מזה של ארה"ב ובריטניה?
"האמריקאים חתמו לבסוף על הסכם עם האירופאים, אבל רק לאחר שביצעו תיקוני חקיקה פדרליים ששינו את כל האופן שבו הם מאפשרים לרשויות ביטחון גישה 'בדלת האחורית' למידע. כלומר, המעצמה הגדולה בעולם נדרשה לשינוי חקיקתי ברמה הפדרלית רק כדי להמשיך ולקבל מעמד באירופה. גם בריטניה שימרה את המעמד המיוחד שלה, למרות הברקזיט, אבל זה מפני שקודם לכן היא קיבלה על עצמה את תקנות הפרטיות האירופאיות המחמירות, ה-GDPR".

ובכל זאת, מה הקשר בין ביטול עילת הסבירות למאגרי מידע באירופה?
"המעמד המיוחד של ישראל אמור להתחדש בזמן הקרוב, לראשונה מאז 2011, ואירופה בוחנת אותנו. השלב הראשון במתן מעמד שכזה היא מערכת חוקתית שכוללת בתי משפט עצמאיים ומערכת משפטית הדומה לאירופאית. ב-2011, כאשר ניסינו להצדיק את המעמד המיוחד בקרב האיחוד האירופי, הצלחנו בגלל המאמץ המיוחד שהיה של משרד המשפטים. הפיסקה הראשונה בבקשה כזו שמוגשת לאישור מתארת את המערכת המשפטית הישראלית וגם מדברת על האופן שבו בתי המשפט הישראליים שומרים על פרטיות - ולעילת הסבירות היה לא פעם תפקיד בביקורת על החלטות ממשלה ובעצירת פעולות שאיימו לפגוע בפרטיות. בג"צ, למשל, ביקר את השימוש בכלי השב"כ בזמן משבר הקורונה ועשה שימוש בעילת הסבירות בפסק הדין.

"הפחד שלי, ושל אחרים - דוגמת אמנון שעשוע שביטא את החשש בעצמו בשיחות סגורות לפי הדיווחים - הוא שהאירופאים יכולים להחליט שישראל כבר לא חולקת איתם ערכים משותפים ושאם ישראל תהיה דומה יותר למודל ההונגרי מאשר למודל הגרמני, אז מאוד יכול להיות שהדבר הקל לעשות יהיה שלא לחדש את המעמד המיוחד של ישראל. האמת היא שהם לא צריכים לעשות שום דבר בנושא, פשוט לתת למעמד המיוחד לפוג, וזה סיכון עצום לישראל. שר המשפטים צריך להיות ממוקד על זה. אם הוא רוצה לקדם את החקיקה המשפטית זה בסדר, אבל מה הפתרון שלו לנושא הזה? זה לא ברור - כי התרענו בפניו ולא קיבלנו כל מענה".

קיבלת איומים או רמיזות קונקרטיות שזו הולכת להיות הגישה של האיחוד האירופי?
"בוודאי. ראש המחלקה הבינלאומית להגנת פרטיות בנורבגיה, טוביאס יודין, כתב כבר בפברואר האחרון שהרפורמה יכולה להוביל את האיחוד האירופי לשקול מחדש את המעמד של ישראל. הוא הוסיף שהיא עלולה לשים את ישראל במעמד דומה לזה של סין - ולדעתי זה עלול להוביל חברות אירופאיות רבות פשוט לוותר על שירותים של חברות ישראליות".

אפשר גם להסתכל על זה מצד אחר: הממשלות והחברות באירופה נהנות מפירות התעשייה הישראלית - חשוב להן להמשיך לעבוד עם חברות הסייבר או הנשק הישראליות. הן לא יסתכנו ככה סתם בהרס היחסים.
"זה נכון שאירופה זקוקה לנו, ואכן הם נמצאים במשא ומתן איתנו, אבל כשרואים את האזהרות בזמן האחרון יש לא מעט אלמנטים שם שמתנגדים למה שקורה פה. השאלה צריכה להיות אחרת: מדוע לתת להם תירוץ לפגוע בנו ולתת צידוקים לצדדים שלא אוהבים את ישראל".

ועדת חוקה קיבלה את השינויים שהאירופאים ביקשו בנושא חוקי הפרטיות (GDPR).
"ישראל לא קיבלה את ה-GDPR אבל קיבלה תקנות חשובות כמו תיקון 14 ו-15 לחוק הגנת הפרטיות שהתחילו להתגלגל בכנסת הקודמת, שהתפזרה יום אחרי שהחלו הדיונים בנושא בועדת החוקה. אלה תקנות שמבצעות מודרניזציה מסוימת בחוק הגנת הפרטיות הישראלי, והיא קודמה גם בוועדת החוקה בתקופתו ח"כ רוטמן, לצד החקיקה המשפטית".

התפטר כי המועצה הפכה לעלה תאנה

המועצה להגנת הפרטיות במשרד המשפטים היא גוף מייעץ שמורכב ממומחים ואנשי אקדמיה ושמטרתו לפקח על הרשות להגנת הפרטיות ולייעץ בנושאי טכנולוגיה בתחום השמירה על פרטיות. למרות שהיא מונה גם אנשי ימין ותומכי רפורמה משפטית לכאורה, הסכימו חברי המועצה לשלוח מכתב לשר המשפטים יריב לוין המזהיר מהשלכות החקיקה - שלא זכה למענה עד היום. טוך התפטר מהוועדה לאחר שטען כי המועצה רוקנה מתוכן והפכה לעלה תאנה שמשמר את העצמאות לכאורה של הרשות להגנת הפרטיות. מהלכי ההשתלטות הפוליטיים על המועצה לקידום מעמד האישה, היא לדבריו קדימון למה שעלול לקרות גם ברשות להגנת הפרטיות שאמורה להישאר גוף מקצועי ולא פוליטי.

כיהנת בהתנדבות במועצה להגנת הפרטיות רוב הזמן תחת ממשלות ימין. למה לעזוב דווקא עכשיו?
"מי שמינתה אותי לתפקיד היתה איילת שקד, לא הסכמתי עם המדיניות הכללית שלה בנושא פרטיות, היא לא חידשה את החקיקה במשך כל התקופה שלה - אבל כשאנחנו עובדים תחת שקד וממשלות ליכוד, ניתן היה לסמוך על התשתית החוקתית והנורמות של מה אפשר לעשות ומה אי אפשר לעשות. כשאתה עובד עם הממשלה והרשויות - אתה נתקל בהמון ימנים - אבל גם אנשי ימין הם בעלי תפיסה דמוקרטית. חשוב היה לי להיות במועצה בשנים האחרונות ולהשמיע קול בנושא הזה, דווקא בגלל שנושא הפרטיות נמצא תחת מתקפה, כולל מעסקי שב"כ".

ראיתם את הדברים עין בעין בנושא שימוש רוגלות ברשויות האכיפה.
"ח"כ רוטמן קיים דיונים בוועדת החוקה על נושא הרוגלות שאני גם יצאתי נגדו והייתי חלק מהמאבק בשימוש הזה בשירות הציבורי. אבל אני מרגיש שמשתמשים בו בעיקר ככלי פוליטי נגד הפרקליטות, ואין שם תפיסת עולם סדורה. היו בעבר חלקים בימין שאלמנט השמירה על פרטיות היה מאוד חשוב להם, ואני לא בטוח שזה המצב היום. למשל, בנושא מערכת 'עין הנץ' - מערכת ניתוח הוידאו ממצלמות שלמשטרה קיימת גישה אליה - כאן בממשלה דווקא מביעים עמדות ניציות".