"המדינה נתנה לנו חבל ואמרה תשימו אותו על הצוואר": העסקים הקטנים פוגשים משבר חדש

קובי ברמר, הבעלים של "מינימרק ברמר" ברחוב שנקין פינת רוטשילד בת"א, יושב בפתח החנות ולא מאמין למראה עיניו. "הרחוב שומם, אין לקוחות. אנחנו בחופש הגדול ואין תנועה ברחוב. תחושה של מלחמה באוויר, מכונית לא עוברת פה. המדרכות ריקות, אנחנו לא יודעים מה יהיה מחר. אם בכלל נצליח לשרוד".

● שלושת היזמים החיפאים שכובשים את טוסקנה 
● החברה הישראלית עם עסקת השבבים המעניינת והרכישה של תע"א בהודו 

האמירות הכואבות של ברמר הן לא מקרה בודד. בחודשים האחרונים יותר ויותר בעלי עסקים נקלעים לקשיים חמורים וחלקם אף נאלצים לסגור את החנויות שלהם, חלומות ילדותם.

הדברים אף עולים מניתוח של חטיבת המחקר בבנק ישראל שמזהה בעסקים זעירים התחלה של קושי בהחזרת חובות. אומנם העלאות הריבית והלחצים האינפלציוניים פוגעים בכל משקי הבית, אך בציבור העצמאים ובעלי העסקים הקטנים והבינוניים מרגישים זאת יותר.

"עליית הריבית ריסקה את תחזיות העצמאים"

"ברובו המכריע, ציבור העצמאים נוטל הלוואות מהבנקים המסחריים ומשלם על כך ריבית", מסביר ד"ר רובי נתנזון, מנכ"ל מרכז מאקרו לכלכלה מדינית ויועץ כלכלי של ארגון לה"ב (לשכת העצמאים בישראל).

"הלוואות אלו הינן הכרחיות עבור הקמה ותפעול של העסק. כך שריבית בנק ישראל, אשר מתואמת עם ריבית הפריים, משפיעה באופן ישיר על גודל ההחזר החודשי של ההלוואות עבור העצמאי. מצאנו כי ישנו מתאם חיובי בין עלייה בשיעור הריבית לגידול במספר מיתות העסקים בקרב העצמאים.

 עסקים סגורים ורחובות ריקים ברחוב דיזנגוף, תל אביב / צילום: גל פטמן

"נוסף על העלאות הריבית החוזרות, ציבור העצמאים נפגע עמוקות מהאינפלציה ומהיעדרה של רשת ביטחון סוציאלית הולמת עבורו, בהשוואה לשכירים במשק", אומר נתנזון.

גם התנודתיות בשקל מוסיפה למחנק על העצמאים. "היחלשותו של השקל מול הדולר ומול סל המטבעות העולמי שוחק את ערכו הריאלי. הדבר מתדלק את עליית הריבית מצד בנק ישראל ואיתה את שיעור ההחזר החודשי עבור בעלי העסקים הקטנים ונוטלי המשכנתאות", מסביר נתנזון.

"בנוסף, הסחורות המיובאות מתייקרות, וציבור זה נאלץ להעלאות מחירים לציבור הישראלי. בכך העצמאים נפגעים כפול; הן מצד ייקור הסחורות, והן מצד הירידה בצריכה בביקושים".

הדברים באים לידי ביטוי בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המצביעים על כך שברבעון האחרון חלה ירידה של 5.8% בייבוא הסחורות והשירותים מחו"ל, בהשוואה לרבעון הקודם. זאת, לאחר ששנת 2022 דווקא הסתיימה בצמיחה של 6.5%.

לדברי רועי כהן, נשיא לה"ב, המצב גרוע אפילו יותר מזה שהיה בתקופת הקורונה. "העלייה הדרסטית של הריבית ל־4.75%, בפרק זמן של פחות משנה, ריסקה את כל תחזיות העסקים הקטנים באשר ליכולת העמידה שלהם בעלויות המימון.

"הסגירה המאסיבית של העסקים באה לידי ביטוי בעסקים קטנים, ברחובות ראשיים באזור המרכז - בעיקר בת"א, חולון, בת ים ופ"ת. רחובות שלמים הפכו לחנויות רפאים".

עסקים מנסים לשרוד, ונכנסים לסחרור כלכלי

ברמר, המכהן גם כיו"ר פורום המכולות והמינימרקטים בישראל, מסביר כיצד האינפציה ויוקר המחיה פוגשים אותו בסופו של דבר כעצמאי. "ספקים מעלים את המחירים, מבטלים לנו מבצעים שהיו עד לאחרונה ואז המחירים לצרכנים קופצים. התוצאה היא שלקוחות לא נכנסים לחנות כי המחירים מטורפים והם עצמם מתמודדים עם יוקר המחיה.

"פעם הייתי קונה מתנובה כל יום סחורה באלף שקל, היום אותה סחורה עולה לי 1,800 שקל. אנשים נכנסים לחנות לקנות קופסת סיגריות, שומעים מחיר ואז הולכים לחפש יותר זול. הם יסתובבו חצי שעה בין החנויות כדי לחפש קופסה שעולה שקל פחות. לא ראיתי דבר כזה בחיים".

המציאות העגומה מובילה את העסקים לחפש פתרונות. אחד מהם הוא מימון חיצוני - מסקר שערכה הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים ופורסם באפריל, עולה כי רוב העסקים (54%) נדרשו בשנת 2022 למימון חיצוני באמצעות הלוואות או הגדלת מסגרות האשראי שלהם. אך המציאות הופכת עגומה עוד יותר כאשר מבינים שמבין העסקים שהיו זקוקים למימון חיצוני, 28% לא קיבלו אותו.

"בלית ברירה עסקים שמנסים בכל דרך לשרוד ונכנסים לסחרור כלכלי, נאלצים לפנות להלוואות בשוק האפור", מסביר רועי כהן. "רוב המקרים מסתיימים בפשיטת רגל ובפגיעה בעשרות עסקים בדרך".

ברמר מכיר את המציאות הזו מקרוב. "חנויות קטנות חיות מהלוואות. כשמצב הריביות המשיך להתדרדר והבנק סגר בפני את הדלת, פניתי לשוק אפור. כיום, אני כל הזמן עסוק בלהחזיר את ההלוואות שלי לבנק ולשוק האפור. מנסה לסגור את הבור הכלכלי. אני עובד מחמש עד תשע בלילה, ועדיין לא יודע איך אני יוצא מזה".

 עסקים סגורים ורחובות ריקים ברחוב דיזנגוף, תל אביב / צילום: גל פטמן

הצריכה הפרטית בהאטה, והחנויות נסגרות

כמה גדולה התופעה? בשנת 2021 נסגרו 40,192 עסקים. ע"פ הערכות לה"ב, השנה המספר הזה כבר יעמוד על 44,089. ד"ר נתנזון מסביר שאם בוחנים גם את כמות העסקים שייפתחו - מצטיירת תמונה עגומה למדי.

"שנת 2021 היוותה שנת שיא מבחינת תוספת העסקים נטו (פתיחות פחות סגירות) עם כ־24,474. השנה אנו צופים שיתווספו 18,752 עסקים בלבד וגם שנה הבאה תוספת העסקים תהיה רחוקה מהשיא".

בחברת CofaceBDi מעריכים כי במחצית הראשונה של 2023 נסגרו כ־26.5 אלף חברות ועסקים, גידול של כ־33% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.

ל', קוסמטיקאית ממרכז הארץ משתפת בתחושות שמלוות אותה כעצמאית בימים אלו. "יש לי מכשיר לייזר שקניתי חודש לפני הקורונה ומכשיר שקניתי אחרי קורונה, הכל בהלוואות. לקחתי 50 אלף שקל והייתי צריכה להחזיר בחודש 13%. עכשיו אני מחזירה 20%".

למרות ששברה את ידה לאחרונה, ל' לא יכולה להרשות לעצמה לנוח. "אני עובדת עם יד שבורה כי כעצמאית אי אפשר לא לעבוד. אין לנו דמי מחלה או גב כלכלי.

"יוקר המחיה בשיא. התחושה היא שהמדינה נתנה לנו חבל ליד ואמרה 'תשימו אותו על הצוואר'. הריביות, ההלוואות, מחירי הסחורות והשכירות שעולה כל שנה 10%, הכל מהכל - החבל מתהדק וקשה לנשום".

מעבר להוצאות המתגברות, גם ההכנסות נמצאות בירידה והלקוחות מופיעים פחות ופחות. מנתוני הרכישות בכרטיסי האשראי (ישראלים, בארץ בלבד, במחירים קבועים), עולה האטה בצריכה הפרטית. ירידות בולטות נרשמו ברכישות מוצרי תעשייה (מוצרי חשמל ואלקטרוניקה וריהוט), ציוד ושירותי תקשורת.

גם מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי ברבעון הראשון של 2023 ירדה ההוצאה על הצריכה העצמית ב־1.7% לעומת הרבעון הקודם.

מחישוב רבעוני שעשה מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים, על בסיס נתוני בנק ישראל, עולה כי ההוצאה הריאלית בכרטיסי האשראי נמצאת בירידה. ההוצאות ברשתות המזון עלו ב־0.05% בלבד, שיעור אפסי בהתחשב בהתייקרות הגבוהה שהתרחשה בענף זה, עם עליות של עד ל־10% בחלק מהמוצרים.

ע', קוסמטיקאית מדרום הארץ, מספרת שהדברים באים לידי ביטוי בקבוצות הווטסאפ של הקוסמטיקאיות, בהן יש כעת גל מכירות של עסקים. "הרבה קוסמטיקאיות לא מצליחות לשלם את ההלוואות שלקחו כדי לרכוש ציוד. כל מכשיר כזה עולה מאה אלף שקל אז חייבים הלוואות ופתאום בחודשים האחרונים יש ירידה גדולה של לקוחות. הריבית עלתה, והן לא מצליחות לעמוד בהחזרי ההלוואות החודשיים, אז הן מציעות את העסק למכירה. זה מצב קשה מאוד לראות, עסק אחרי עסק קורס".

 עסקים סגורים ורחובות ריקים ברחוב דיזנגוף, תל אביב / צילום: גל פטמן

"השיח על הרפורמה מדכא את יצר הבילוי"

אחד מהענפים שנפגעו במיוחד מעליות הריבית היה ענף הנדל"ן. עקב תלות גבוהה במימון ורווחיות נמוכה בענף, קבלנים רבים נקלעים לקשיים ומדווחים על קושי בקבלת אשראי, קושי בהמשך תשלום עבור אשראי קיים, וקיפאון כללי במכירות.

מנתוני הלמ"ס עולה כי בין אפריל 2022 למרץ 2023 הונפקו היתרי בנייה עבור 74,700 דירות, ירידה של 2.6% לעומת 12 החודשים הקודמים. כמו כן, נרשמה ירידה של 10.4% בהתחלות בנייה לעומת 12 החודשים הקודמים.

ענף נוסף שחווה האטה משמעותית הוא ענף המסעדנות. על פי נתוני Ontopo, התפוסה במסעדות ירדה ב־19% בחודשים ינואר עד מאי 2023 לעומת התקופה המקבילה אשתקד. האינפלציה מייקרת את מוצרי המזון, ואלו מייקרים את המנות המוגשות ללקוחות. כתוצאה מכך, מחירי המנות עלו ב־5%־10%.

תומר מור, מנכ"ל "מסעדנים חזקים יחד", מסביר את הגורמים לנתונים העגומים. "בתקופה האחרונה יש ירידה במצב הרוח הלאומי. תחום המסעדות הוא תחום של בילוי שנותן מענה לצורך בחוויה, באווירה ובבילוי משותף. כל נושא ההפגנות, הסטרס והשיח על הרפורמה המשפטית מאוד מדכא את יצר היציאה והבילוי.

"תוסיפו לזה את ההפגנות וימי השיבוש, שפוגעים באופן משמעותי בפריון. בין עשרות אלפים למאות אלפים שמפגינים במוצאי שבת - אלו אנשים שהיו יוצאים לבילויים ועכשיו מחליפים את זה בהפגנות. זה גם מונע מאנשים אחרים להגיע למקומות בילוי שבהם מתקיימות ההפגנות בשל הפקקים והחסימות. הדבר הוביל לירידה של 50% ומעלה בפדיונות של המסעדות בכל מוצאי שבת".

נקודת הפתיחה בת"א טובה, אך המשבר מורגש

התופעה אומנם קיימת בכל הארץ, אך מסתבר שבכל זאת קיימים פערים בין עסקים במרכז לעסקים בפריפריה. מבדיקה של חברת כרטיסי האשראי MAX עולה כי ההוצאה הממוצעת לכרטיס אשראי בבתי עסק בת"א ירדה ביוני ב־0.5% ביחס לחודש המקביל בשנה שעברה. בשאר הערים לעומת זאת דווקא נרשמה עלייה ממוצעת של 2.6%.

עם זאת, יש לקחת בחשבון כי ייתכן שעסקאות עברו לאתרי אונליין, כמו במקרים של הזמנות משלוחים מהסופר, או קניות בטרמינל X. כמו כן, יש יותר תשלומים באמצעות אפליקציות, כמו למשל תדלוק באפליקציות תחנות הדלק או הזמנת משלוח בוולט.

"נקודת הפתיחה של עסקים במרכז טובה יותר מנקודת הפתיחה של עסקים בפריפריה, בצפון ובדרום", אומרת תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת בחברת CofaceBDi. "באופן כללי, שיעור העסקים שנמצא בקשיים בצפון ובדרום גבוה יותר מאשר מה שאנחנו מכנים 'מדינת תל אביב'.

"עם זאת, במצב הנוכחי, באזור המרכז מרגישים יותר את כוח הקנייה היורד ואת המשבר בהייטק. כמו כן, בדרך כלל באזור המרכז האוכלוסיה חזקה יותר ורמות הצריכה שלה גבוהות יותר, כך שיש להם הרבה יותר ממה לצמצם. אבל בסוף, צריך לזכור שתל אביב היא בבואה של כלל המדינה וכלל הכלכלה".

ינאי אף מסבירה אילו עסקים יהיו הראשונים להיפגע. "רמת הסיכון בענפים שאינם בסיסיים היא גדולה יותר. משפחה שהנטל שלה עלה בצורה משמעותית אין לה דרך לצמצם בארנונה או בחשמל. ברור שהנושא של החלפת ריהוט או וילונות או טקסטיל לבית אלו הדברים הראשונים עליהם משפחה תוותר".

אחד מהעסקים בת"א שחווה את התופעה שייך למ', עצמאי בעל חנות רהיטים. "היו תקופות של מיתון. בתקופת הסכמי אוסלו והפיגועים בתל אביב הייתה ירידה במכירות, אבל מעולם לא קרה מה שקורה עכשיו. אין אנשים בחנויות הרהיטים יותר. אני בקשר עם כל חברות הבדים, הרפדים, צבעים, ספקים שעובדים בכל הארץ וכמובן עם בעלי חנויות קולגות. כולם אומרים אותו דבר - תחום הרהיטים בקיפאון. קריסה טוטאלית".

מ' אף משתף איך נראית החנות שלו ביום יום. "זה כמו לשבת בחנות לקפה ביום שבת, לבד עם עצמך. אנשים כנראה מפחדים לעשות שינויים ומפחדים להוציא כסף. עד לפני שלושה־ארבעה חודשים היו נכנסים לחנות שלי 25 לקוחות פוטנציאלים ביום, היום נכנסים 2־3 אנשים ביום טוב. יש ימים שאף אחד לא נכנס לחנות. השיח ברחוב הוא שאין טעם להמשיך. זה נראה שוויתרו על הענף".

 עסקים סגורים ורחובות ריקים ברחוב דיזנגוף, תל אביב / צילום: גל פטמן

גם ברשתות החברתיות, בפורומים של עצמאים ועסקים קטנים, רואים את המצוקה ההולכת וגדלה של העצמאים. "היי, אנשים יקרים וטובים מודה לכם מראש על הזמן שתקדישו. סיטואציה מורכבת בנוגע לעסק. העסק שלי קרס, הפסדתי 450 אלף שקל, לקחתי הלוואה של 30,000 שקל בשוק האפור בשביל לחסות חובות ועכשיו כל התשלומים חזרו", כתב אחד העצמאים בקבוצת "אני שולמן". יש לי שני חברים שחתמו עליי ערבות, אני מבולבל אין לי אפילו כסף לעורך דין... נשארו לי 4 ימים לשלם לשוק האפור".

בעל עסק אחר כתב: "כמו הרבה מאוד עסקים גם העסק שלי קרס, נשארתי עם חובות של 300,000 שקל, מה עושים במצב כזה?".

גם הכנסות המדינה ממסים נפגעות

הסיפורים הללו משתקפים גם בנתוני הכנסות המדינה ממסים. בחודש יוני 2023 הסתכמו הכנסות המדינה ממסים ב־31.8 מיליארד - נתון המשקף ירידה של 7% בהכנסות המדינה ממסים לעומת יוני 2022. גביית מס הכנסה מעצמאים ומחברות (ברוטו) הסתכמה ביוני האחרון ב־8.1 מיליארד שקל, לעומת 8.7 מיליארד שקל ביוני 2022. בשיעורים אחידים, הגבייה מעצמאים (כולל בעלי מניות בחברות) ירדה ב־13% והגבייה מחברות ירדה בכ־3%. בחודשים ינואר־יוני 2023 ירדו ההכנסות ממסים על עצמאים בשיעור של 9% לעומת אותה תקופה אשתקד.

לדברי יועצת המס ורואת חשבון רויטל סיטון בן ארי "המצב של העסקים עוד ילך ויחמיר. מגיעים אלינו כל הזמן עצמאים שאומרים שהם לא ישנים בלילה עם כל החובות. הם מגיעים לפשיטות רגל. זו בעיה רוחבית.

"אלה לא הבעיות הרגילות של המסים הגבוהים, ארנונה גבוהה או שהעסק יושב על מתווה הרכבת אז לא נכנסים לקוחות. הריבית הייתה מכת המחץ האחרונה של הרבה עסקים. בכל הארץ העסקים קורסים תחת נטל עליית הריבית ויוקר המחיה שמשפיע על כולם.

"כל יום אנחנו שומעים על עסקים שמגיעים לשוק אפור ויש סכנה לחייהם. בשבוע שעבר הגיע אלי מישהו שרצה לתת את העסק לעובד שלו במתנה בלי כסף והעובד לא רצה, אז הוא סגר. מפולת השלג רק תחמיר, יקרסו פה עסק אחר עסק ויהיה פה מיתון מאוד קשה. לאנשים לא יהיה מה לאכול".

האם אפשר לעשות משהו כדי להציל את העסקים? כהן, מנכ"ל לה"ב, בטוח שכן. "לה"ב הציגה שורה של פתרונות בפני שר האוצר והכלכלה לפני אישור התקציב בשנים 2023־2024 וחוק ההסדרים. ביניהם, שיפור תזרים המזומנים של העסקים ע"י הנהגת מנגנון של פחת מואץ, הכרה בהוצאות הקשורות ליצור ההכנסה ועוד. כחצי שנה מאז קום הממשלה לא התקיים דיון אחד של ראש הממשלה והשרים הכלכליים על מצב העצמאים ובעלי העסקים. למעלה מ־650,000 עצמאים ובעלי עסקים חשים יום יום שהם לבד במערכה והממשלה מביטה מהצד".

ינאי, מחברת CofaceBDi, לא צופה שהמצב ישתפר בשנה הקרובה. "לא חל שיפור בכל הנוגע לאי הוודאות הכלכלית, וגם בהפיכה המשטרית לא ניכר שיפור. כרגע אנחנו לא רואים כיצד נשפר את התחזיות".