תכניות העבודה של משרדי הממשלה מלאות בחורים בנתונים

היום (א') פורסם לציבור ספר עיקרי תוכניות העבודה של משרדי הממשלה לשנת 2023. כוונת המסמך בן מאות העמודים טובה מאוד: להציב יעדים מספריים קונקרטיים למשרדי הממשלה השונים, כדי לבחון אותם בתחום פעילותם ובכך לבקר ולשפר אותם. אך בפועל, הוא לא מצליח להיות כלי אפקטיבי למדידה ובחינה של משרדי הממשלה. אין תמיד הסתכלות לעתיד, אין כמעט הסתכלות על עמידה ביעדי עבר, והיעדים שהוא בוחר הם לעיתים כלליים מדי או לא רלוונטיים כלל.

● יעדים ומציאות לחוד: מה מסתתר בתוכנית העבודה של הממשלה ל-2023? 

1יעדים לא חוזים פני עתיד

בהקדמה לספר תכניות העבודה, כותב ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי "הצבת יעדים ברורים ומדדים כמותיים מאפשרים לנו ולציבור מעקב איכותי אחר מימוש מדיניות של הממשלה, לצד המשך החיזוק של יכולות תכנון מדיניות מתקדמות ופיתוח דרכי פעולה יעילות וחדשניות של השירות הציבורי". והוא צודק לחלוטין, אלא שבחלק גדול מהמדדים - אין שום יעד צופה פני עתיד.

קחו למשל את משרד הביטחון, שמפרסם כיעד את מספר הדונמים שהוא מפנה לטובת העתקת הבסיסים לנגב ולגליל. הוא מפרט כמה דונמים פונו ב-2022 וב-2023, אבל מה התכניות לעתיד? כמה דונמים הם מתכננים לפנות ב-2024 וב-2025? בלי לדעת מה היעדים, איך אפשר לשפוט אותם על ההישגים? או דוגמה אחרת: משרד האנרגיה מפרסם את כמות עמדות הטעינה לרכבים חשמליים, שעלו מ-2,600 ב-2022 ל-4,100 ב-2023. מדובר בעלייה משמעותית לכל הדעות, אבל מה התכנון לשנים הקרובות? כאשר אין יעדים קונקרטיים לעתיד, מה בעצם המשמעות של דו"ח תכניות הממשלה?

2ולא מסתכלים לעבר

ומילא התכנון לעתיד, פעמים רבות אפילו אין הסתכלות על העבר הלא-רחוק. באף אחת מהקטגוריות, אין הסתכלות אחורה מעבר ל-2022 - וזה לא מאפשר לנו כקוראים להבין אם המשרד עומד ביעדיו או שלא.

כך למשל, זה יפה מאוד שבין 2022 ל-2023 עלינו מ-64% ל-69% במדד אמינות שירות התחבורה הציבורית באוטובוסים, אבל כמה זה ביחס לעבר? האם מדובר בשיפור, או שאנחנו עולים ויורדים סביב אותם מספרים - או שאנחנו אפילו מידרדרים? בלי אינדיקציה על מה קרה בעבר, והאם השתפרנו או הידרדרנו ביחס למצב, אי אפשר לדעת האם הכיוון הוא עמידה ביעדים, או שדווקא לא.

חמור מכך, ישנם מדדי עבר שננטשו לחלוטין - למרות שדווקא היו צופי פני עתיד. כך למשל, בספר תכניות העבודה ל-2022, משרד האוצר הציב לעצמו יעד בתחום ייעול הגביה הממשלתית, כאשר המדד המרכזי הרב-שנתי היה היקף החובות כלפי ממשלת ישראל. הראו ירידה יפה מ-53 מיליארד ל-51.5 מיליארד, עם יעדים מספריים קונקרטיים ל-2023 ו-2024. אבל הנה הגיע דו"ח 2023, ואיך התקדמנו ביעד? אי אפשר לדעת, כי המדד הזה נעלם לחלוטין מדו"ח 2023. אם אין מעקב אחרי יעדים רב-שנתיים, מה הופך אותם ליעדים, ומה רב-שנתי בהם?

3מה בוחרים למדוד

קשה לפספס את העובדה שכמעט כל המשרדים מציגים שיפורים ניכרים בכמעט כל המדדים שהם בוחרים למדוד. אלא שהחלק האחרון הוא החשוב - מה בוחרים למדוד? לעיתים זה מגיע לאבסורד של ממש: משרד האנרגיה מודד את ייצור האנרגיות המתחדשות בישראל. אך במקום למדוד את שיעור המתחדשות מכלל משק האנרגיה בישראל, מודדים את ההספק המותקן במספרים אבסולוטיים. מדד כזה בוודאי יעלה, מכיוון שאנחנו מתרחבים דמוגרפית וצומחים כלכלית - ובהתאם גם משק החשמל. לכן, הנתון הרלוונטי הוא שיעור המקורות מתחדשים מתוך כלל ייצור החשמל בישראל - וכך נדע מה בעצם מצבנו.

חמור מכך, גם לרשות החשמל יש נתונים ויעדים ליכולת ייצור של אנרגיות מתחדשות - אך המספרים שונים לגמרי: בעוד שבמשרד האנרגיה מדברים על 5,800MW הספק מותקן של מתחדשות ב-2023, ברשות החשמל מדברים על 6,600. בעקבות פניית גלובס למשרד ראש הממשלה, הנתון של משרד האנרגיה התברר כנכון ורשות החשמל נאלצה לתקן את הנתונים והיעדים שלה.

האבסורד גדל אפילו יותר כשזוכרים שלישראל כבר יש יעד ייצור אנרגיה מתחדשת, שעומד על 20% מייצור החשמל ב-2025 ו-30% ב-2030. אך על פי דו"ח רשות החשמל ל-2022, אנחנו נמצאים כיום על 10% בלבד. האם נכפיל תוך שנתיים את שיעור ייצור האנרגיה המתחדשת בישראל? כנראה שלא, אבל זה לא מופיע בספר תכניות העבודה של הממשלה, שבדיוק לשם כך נועד.

4חוסר העמקה

כל הבעיות הללו רלוונטיות ליעדים המספריים הקונקרטיים. אך לחלק גדול עוד יותר מהיעדים אין אפילו את זה, והם בעיקר מילים פורחות באוויר, לא יעדים של ממש. רשות החשמל קבעה כיעד "קידום משק חשמל נקי, תוך מזעור השפעות סביבתיות". משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי רוצה לפעול ל"קידום עסקים קטנים וזעירים", משרד הפנים יביא ל"הרחבת שיתוף הפעולה האזורי" ומנהל התכנון יקדם "תכנון בראייה אזורית ותפקודית". מה המשמעות של הדברים האלה? מה הפעולות הקונקרטיות הנגזרות מהם? אילו הצלחות היו בתחומים האלה, ומה מעוניינים לעשות בשנים הקרובות? כל אלו נעדרים מהדו"ח, ואנחנו נשארים עם סיסמאות.

מכיוון שהדו"ח כולל את כל משרדי הממשלה ויחידות הסמך (מלבד משרד ההסברה והמשרד לעניינים אסטרטגיים שנמצאים בהקמה), הוא חושף כמה משרדי הממשלה מפוררים לחתיכות זעירות, שלא בהכרח מתקשרות היטב זו עם זו. בדו"ח ישנם 32 משרדים, ועוד 17 יחידות סמך. כשזה המצב, כיצד ניתן להציב יעדים ריאליים ולעבוד בהרמוניה?