שבוע וחצי לאחר ששר המשפטים יריב לוין הציג את תוכנית הרפורמה המשפטית שלו, הייתה רונה שגב מהקולות הבולטים והראשונים בענף ההייטק שיצאו נגדה.
עם הצגת הרפורמה, פרסמה הקרן שהייתה שותפה להקמתה, TLV פרטנרס, מכתב מחאה חריף לתקשורת שהחליף בבת אחת את הטון המנומס והטכני בו נודעה הקרן קודם לכן, לטון מתריס, המנבא שחורות. אם החקיקה תעבור, כתבו בקרן "תעשיית ההייטק הישראלית תדעך או תברח לחו"ל. הכספים הרבים שהוזרמו לתעשיית ההייטק הפורחת הם השמש והמים עבורה, אבל אף פרח לא יכול לפרוח על אדמה רקובה".
● "חברות הייטק ישלמו מאות אלפי שקלים": האזהרה של החוקר שהתפטר ממשרד המשפטים | ראיון
● יריבות ששווה מיליוני דולרים: השלב הבא בקרב של שתי חברות הסייבר המובילות
● אקזיט חלומי לחברת מודיעין מהרצליה: שלושה מייסדים יקבלו 150 מיליון דולר
משקיעי הון סיכון ישראלים רבים שומרים את דעותיהם הפוליטיות לטוויטר או לפייסבוק, אך נמנעים מלהחצין אותם בלינקדאין, הרשת החברתית שהפכה את הפרופיל האישי לכרטיס ביקור עסקי ובה משתדלים היזמים והמשקיעים בישראל להישאר נייטרלים ולעסוק בעיקר בנושאי עבודה.
זה לא היה המצב עבור שגב, שהפכה את לינקדאין לזירת התגוששות מול בכירי הממשלה ואנשי עסקים המזוהים עמה. היא הטיחה ביקורת במשקיע דובי פרנסס בעת שזה יצא כנגד היזמת עינת גז שהכריזה שהיא מסיטה את כספי החברה שהיא מנהלת לחו״ל, ולא היססה גם לבקר את דורון אמיר, איש הסייבר שיצא להגנת נתניהו. אך בחודשים האחרונים, מאז החלו הדיונים בבית הנשיא, חדלה שגב מלעסוק באופן פומבי במחאה.
● "אנחנו במצב חירום": מה מטריד את דובי פרנסס ואיך הפך יעד להפגנות | ראיון
רונה שגב, שותפה-מנהלת בקרן TLV Partners / צילום: Eric Sultan
כ-40% מהיזמים אצלינו הם ישראלים שלא גרים בישראל
היום (ב') הכריזה הקרן TLV פרטנרס על גיוס קרן ענק בת 250 מיליון דולר. "זו תקופה מאתגרת מאוד לגייס משקיעים ולהביא אותם לישראל", מספרת שגב בשיחה עם גלובס. "היו המון שיחות שבהם הם הביעו חשש ממה שקורה ומה שיקרה, ומה שסייע לנו היה האופי הגלובלי של הקרן שלנו. אם תסתכל על פורטפוליו החברות שלנו - כ-40% מהיזמים הם ישראלים שלא גרים בישראל, ואני חושבת שהמשקיעים הבינו ש-TLV קשורה יותר לקהילה הישראלית של ההייטק, מאשר פיזית למדינה".
שגב הוסיפה כי "מתחילת השנה לא השקענו באף חברה ישראלית חדשה - כל החברות בהשקעות המוקדמות שלנו החליטו לקום בארה"ב, גם אם על ידי ישראלים, והדבר המטריד יותר הוא שאנחנו רואים עלייה של אלפי אחוזים בכמות האנשים שעובדים בחברות שלנו שמחפשים רילוקיישן - או שנמצאים בעיצומו של תהליך מעבר לחו"ל. הקצב של ההגירה עולה על כל מה שדמיינו, וזה הזוי בעיני שבממשלה לא רואים את זה - אלא מתייחסים להייטק באטימות, בלגלגנות ובשמחה לאיד. אני מאוד מקווה שזה ישתנה מאוד לפני שיהיה מאוחר מדי".
בשורה התחתונה גייסת 250 מיליון דולר. יהיו כאלה שיגידו: הנה, למרות הכול, המשקיעים ממשיכים לתמוך בישראל
"אני חושבת זו הבעת אמון בקהילה של ההייטק הישראלי, ופחות במדינה שלנו, כי בשיחות שניהלנו עלה חשש עמוק ממה שקורה כאן. עבור המשקיעים, זה פחות משנה אם ההשקעה נמצאת כאן או בחו״ל אחרי רילוקיישן. הם חוששים לגבי מה שקורה פה אבל מלאים בהערכה כלפי הקהילה הישראלית בעולם ויודעים שכמו באקזיט - תמיד אפשר להעביר אנשים וחברות למקום אחר.
"האם נראה את המשקיעים מסתערים על השקעות בישראל? אני בספק לגבי זה ואני סבורה שנתחיל לראות האטה. העובדה שמשקיעים בקרן השקעות ״סיד״ (השקעות ראשוניות בחברות צעירות - א״ג) שמשקיעה ביזמים בכל העולם - לא אומרת שלא חושבים שיש כאן סיכונים גדולים".
משקיעים מהקרנות הקודמות אמרו לך שלא ישקיעו בקרן החדשה שגייסתם?
"לא, זה לא קרה. יש משקיעים שהולכים איתנו מהקרן הראשונה ומכירים את האסטרטגיה הגלובלית שלנו ונחשפו אליה, אבל כולם החליטו ללכת איתנו מתוך אמונה שנדע לנווט נכון ונלך עם התעשייה הישראלית, לאן שהיא תלך בעולם. אני מקווה שהיא תישאר פה. אני מהדור שסירב לעשות רילוקיישן לחו"ל גם כשהיה לחץ אדיר לעשות זאת.
"ראיתי איך התעשייה הישראלית קמה בארה"ב ובסופו של דבר חוזרת לישראל, ועכשיו כואב לי שוב לראות אותה יוצאת שוב מהארץ. התסריט שבו לא רק הנהלות אלא מרכזי פיתוח עוברים לחו״ל מתממש לנגד עיננו, והרבה אנשים בחברות שלנו מדברים על רילוקיישן - הלוואי שזו הייתה רק ההנהלה שמדברת על זה. אני יכולה לצעוק ברשתות ולהפגין בקפלן, אבל בסוף הממשלה קובעת את המדיניות והיא החליטה להכריז מלחמה על ההייטק הישראלי".
להיכן העובדים וההנהלה עוברים או מבקשים לעבור?
״אצל העובדים תראה העדפה לפורטוגל ויוון, בעוד שחברי הנהלה נוטים לעבור יותר לארה״ב וקנדה".
רואים שינוי בחודשיים האחרונים
הקמה של חברה ישראלית בדלאוור היא לא דבר רע. עוד לפני החקיקה המשפטית יזמים ישראלים הקימו חברות בארה״ב כדי למשוך משקיעים מקומיים.
״אפשר להקים חברה ישראלית ואפילו לגרום לכך שההנהלות ישבו בישראל. המודל הזה הצליח בשנים האחרונות מתוך רצון לגור בישראל ומתוך סיבות ציוניות. אבל להקים חברה בדלאוור ולעבור לניו יורק או לעמק הסיליקון זה קל יותר היום - והקלות והפשטות של זה היא דבר מטריד ביותר״.
הפחתת מאוד את המעורבות שלך במחאה בחודשים האחרונים
"הייתה לי תקווה נאיבית שיצא משהו בבית הנשיא, אבל אנחנו עסוקים. גייסנו קרן, השקענו בחברות אמריקאיות אבל ברמה האישית אני מאוד מאוד פעילה. לא קיבלתי שום הערה על כך מהמשקיעים, הם די רגילים לזה. אף פעם לא התביישנו להגיד שאנחנו ליברלים ושחשוב לנו מזכויות אדם ותמיד העריכו אותנו על זה".
אז אפשר להכריז על כך שמשקיעי ההון סיכון חוזרים סוף סוף להשקיע?
״צריך להבדיל בין סוגים שונים של משקיעים, כמו בין משקיעים בשלבים המוקדמים בחיי החברות לבין משקיעים בשלבים בסבבים בוגרים יותר. בשלבים המוקדמים, המשקיעים רק הורידו הילוך ולא הפסיקו להשקיע - עשינו בחצי השנה האחרונה שלוש השקעות בחברות שלא השקענו בהן קודם לכן ובכל השנה האחרונה ביצענו שש כאלה. את עצירת ההשקעות רואים בשלבים המאוחרים אבל רואים שינוי בחודשיים האחרונים, יש כסף שזז. זה לא שההתאוששות בישראל תהיה מהירה כמו הנפילה בהשקעות אבל בהחלט יש עניין סביב קהילת היזמים הישראלית. בהשוואה בין לאומית אנחנו מאחור, וגם אם הגענו לתחתית ורואים את הטיפוס מכאן והלאה - יהיו עוד הרבה חברות שיפלו בדרך".
מחקר שפרסם מכון SNPI הדגים כמה הירידות בהשקעות בישראל גדולות יותר מאשר במדינות המובילות האחרות. איך חוויתם את זה?
״רואים הרבה עניין במה שקורה פה והרבה פחד מהמשקיעים, הם לא עושים הרבה השקעות אבל כן רואים שבישראל ההתאוששות ארוכה ואיטית יותר. אין לי שום סיבה לייחס לשום דבר אחר מאשר המהפכה המשפטית בישראל״.
כמה קולוגת שלכם בישראל מספקים הסבר אחר: אנחנו חשופים יותר לחברות פינטק ותוכנה ארגונית, שם השווי של החברות - גם בחו"ל - נפגע בצורה הקשה ביותר במשבר הכלכלי.
"זו לא אמירה נכונה. כל אחד מהתחומים האלה מבוזר מספיק, והבינה המלאכותית מייצרת שיבוש בכל אחד מהם, וגם בתעשיית הסייבר שבה ישראל נחשבת לעילוי עולמי. אנחנו בקרן משקיעים הרבה מאוד גם במדעי החיים ובביוטק. אבל זה נכון שגם בתחומים האלה אנחנו נראה חברות רבות שעוד ייכשלו ועלייה למעלה שתהיה כואבת".
המשקיעים עזבו את ההשקעות בחברות הייטק פרטיות
גיוס הון לקרן הון סיכון הוא אירוע נדיר בימים אלה: עליית הריביות והדוחות האופטימיים של ענקיות הטכנולוגיה בעולם החזירה את המשקיעים לפקדונות בנקאיים, לשוק ההון ולהשקעות אחרות, על חשבון השקעות בחברות הייטק פרטיות.
על פי IVC, מאז תחילת השנה, רק ארבע גופי ניהול בארץ סגרו קרנות הון סיכון הגדולות מ-100 מיליון דולר: BRM של ערן ברקת, אחיו של שר הכלכלה ניר ברקת; קרן קטליסט של אדי קוקרמן ויאיר שמיר בהיקף של 150 מיליון דולר; קרן מונטה שגייסה 100 מיליון דולר והייפרווייז שגייסה 115 מיליון דולר.
ההון המנוהל בקרן החדשה: מעל למיליארד דולר
קרן הענק שגייסה TLV פרטנרס היא הקרן החמישית ששגב מגייסת, יחד עם שותפה איתן בק. לאחר הקמת הקרן ב-2015 הצטרפו אליה גם השותפים שחר צפריר ועדי יראל-טולדנו ואלה היו שותפים גם לגיוס הקרן החדשה, שהקיפה, כאמור, 250 מיליון דולר. עד כה גייסו בקרן 810 מיליון דולר, מה שמשלים את כלל ההון המנוהל בה למעל למיליארד דולר.
בין ההשקעות המוצלחות של הקרן שהניבו לה תשואה נאה על ההשקעה: מכירת חברת בקרת שירות הענן גרנולייט לידי אינטל ב-650 מיליון דולר, ערב המשבר הכלכלי; מכירת מניות שניוניות (סקנדרי) בחברת גסטי; אוריבי שנמכרה ללינקדאין ב-85 מיליון דולר; סטוק טאלנט שנמכרה לפייבר ב- 95 מיליון דולר; וניאוסק שנמכרה לאקמאי בכמה עשרות מיליוני דולרים.
לקרן עסקאות רבות שהסתכמו במיליוני דולרים או עשרות מיליוני דולרים בלבד - אולם לעיתים עבור קרן סיד כמו TLV זה מספיק כדי לרשום תשואה נאה. בפורטפוליו של TLV רשומות כמה חברות מבטיחות בהן בילדוטס, קוונטום משינס, נקסט אינשורנס, יוניט, איידוק, אקווה סקיוריטי, מאש פיימנטס, ראן איי. איי ופיירבולט.
שגב מעידה על כך שגם בקרן החדשה היא תשקיע באותם התחומים בהם משקיעה הקרן עוד מראשיתה: פינטק, בינה מלאכותית, כלי פיתוח תוכנה, סחר אלקטרוני, מדעי החיים, מחשוב קוונטי, ובריאות דיגיטלית. TLV פרטנרס משקיעה את רוב כספה בחברות סיד, כלומר ההשקעות הראשונות בחברות שמגייסות את סבב הגיוס הראשון שלהן. גובה ההשקעה הראשונית של הקרן החמישית של TLV ינוע בין 4-8 מיליון דולר עם אפשרות לתמיכה בסיבבי המשך של עד כ-20 מיליון דולר להשקעה כוללת. בסך-הכול מתכננים בקרן החדשה לבצע עד 25 השקעות חדשות מהקרן.
בינה מלאכותית יוצרת היא לא תחום בפני עצמו
זה נראה כאילו ישראל פספסה את עידן הבינה המלאכותית. רוב ההשקעות הגדולות בתחום נעשו מסביב לנו: בקנדה, ארה״ב, גרמניה, אפילו באבו דאבי
״נחכה עוד שנה או שנתיים בשביל להגיד משפט כזה. ישראל היא לא המקום שממנו יצמחו המודלים הגדולים שיעמדו בבסיס פעילות הבינה המלאכותית (LLM - א״ג) ויגייסו 100 או 200 מיליון דולר כל אחת, אולי למעט המקרה של AI21 הישראלית - אבל נוצר כאן הרבה טאלנט מקומי שמגיע מחברות גדולות, כמו מיקרוסופט או אמזון, למשל. אבל מלבד מודלי-יסוד, יש כאן עוד המון דברים שאפשר לעשות בתחום. רבע מההשקעות שלנו הן בתחום הבינה המלאכותית, עוד הרבה לפני שהמילה הפכה לבאזוורד - יש בישראל אפליקציות ותשתיות מפותחות מאוד בתחום ואנחנו ממוקמים בו היטב, למרות שהנושאים הפוליטיים עיכבו השקעה כאן בפברואר ומרץ ואנחנו בעיכוב של חודש וחצי".
השווי של חברות בתחום הבינה המלאכותית היוצרת גבוה מאוד ביחס לחברות בתחומים אחרים, האם אנחנו כבר בבועת AI?
"אני לא חושבת שבינה מלאכותית יוצרת היא תחום נפרד בפני עצמו - היא חלק מתשתיות וכלים שאפשר לפתח בתחומים אחרים. הבינה היוצרת מחוללת דברים חדשים, בלתי צפויים, אבל בהקשר של ענפים אחרים. לכן קשה לי להתייחס לאמירה שכזו".
ראש הממשלה מדבר על הקמת מנהלת בינה מלאכותית במשרדו. מה היית מייעצת לו או לממשלה לעשות?
״אנחנו עכשיו בתקופה שזה ההייפ סביב התחום הולך והרגע, אנחנו מתחילים להבין את המגבלות שלו, ולא רק את היתרונות. אנחנו מבינים את ההטיות, את ההלוצינציות, ויודעים טוב יותר היכן השימוש בו מסוכן יותר. צריך ללמוד איך לתקן את המצב הזה, איך ללמוד את ה״מכונה״ הזו טוב יותר, ולהבין את היכולות והמגבלות שלה, והיכן צריך לשים לה גבולות. אי אפשר לעצור את התקדמות הטכנולוגיה, אבל אפשר להגן על עצמינו מפני המגבלות שלה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
