טרם התקבלתם כחברי קיבוץ - אין פטור מהיטל השבחה

כ־40 חברי קיבוץ חולדה ישלמו למועצה המקומית גזר היטלי השבחה בגובה כ־1.8 מיליון שקל - כך קבעה ועדת הערר לתכנון ובנייה של מחוז מרכז, לאחר שדחתה את בקשתם לפטור. נקבע, כי הפטור מהיטל השבחה חל רק על מי שהיו חברי קיבוץ במועד אישור התוכנית המשביחה, ולא על מי שהתקבל לחברות לאחר מכן.

● הפחתת ענק של שיכון ובינוי בשדה דב חושפת את השבר בשוק הדיור להשכרה
● הרכבת המהירה לירושלים אמורה להשתדרג, אך מיזם שאפתני אחר עלול לשבש את התוכנית

קיבוץ חולדה הינו קיבוץ מתחדש אשר מצוי בהליכי שיוך, במסגרתו עתידים חברי הקיבוץ לחתום על חוזה חכירה ישיר מול רמ"י ביחס לבתי מגוריהם. מאחר שהליך השיוך טרם הסתיים, הבקשות להיתרי בנייה הוגשו ע"י הקיבוץ, והוסכם שכל הוצאות התכנון, הבנייה, המיסוי והאחרות ישולמו ע"י 40 חברי הקיבוץ העתידיים הבונים את בתיהם בקיבוץ.

המחלוקת בין חברי הקיבוץ החדשים לוועדה המקומית לתכנון ובנייה גזר סבבה סביב שאלת הזכאות לפטור מהיטל השבחה לפי סעיף 109(ג)(1) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה, הקובע כי "בנייה או הרחבה של דירת מגורים לא ייראו כמימוש זכויות אם המחזיק במקרקעין או קרובו הגיש בקשה להיתר בנייה על אותם מקרקעין שישמשו למגוריו או למגורי קרובו ובלבד שהשטח הכולל של דירת המגורים האמורה לאחר בנייתה או הרחבתה אינו עולה על 140 מ"ר".

לטענת העוררים בהתאם לפסיקה, הואיל ומדובר בפטור סוציאלי (שנועד לתת אפשרות להרחבת דירה/בנייה באמצעות הקלת העול הכספי) וככל שמוודאים שהוא לא מנוצל לצרכים מסחריים, עומדת להם הזכות לפטור. עוד טענו העוררים, כי בשונה מדיירים המתגוררים בהרחבה של הקיבוצים הם חברי קיבוץ לכל דבר ולכן יש להחיל עליהם את הפטור. העוררים הסתמכו על פסק הדין של ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין שבבית המשפט המחוזי מרכז־לוד בעניין קיבוץ גזר שם נקבע כי כל חבר בקיבוץ מתחדש יכול לבנות דירה או להרחיב את דירתו עד 140 מ"ר בפטור מתשלום היטל השבחה.

לטענתם, הפרשנות של בית המשפט המחוזי בעניין גזר מחילה את הפטור על כל אזרח שמבקש להרחיב את ביתו עד 140 מ"ר ואין שום בסיס משפטי, רציונלי או כלכלי לאבחן בין חברי אגודה שהתקבלו לחברות טרם מועד האישור התוכנית המשביחה לאלה שהתקבלו אחריה.

ועדת הערר לתכנון ולבנייה: העוררים אינם זכאים לפטור

הוועדה המקומית גזר, באמצעות עו"ד חן גרינבלט ממשרד שרקון, בן־עמי, אשר ושות', טענה מנגד כי יש לדחות את העררים שכן, המועד הרלוונטי לבחינת הזכאות לפטור הינו מועד אישורן של התוכניות המשביחות ובמועד זה לא היו העוררים בעלי כל זיקה לקרקע ועל כן, אינם זכאים ליהנות מהפטור.

עוד נטען כי פסק הדין בעניין קיבוץ גזר עסק בנסיבות שונות מהמקרה דנן, שכן הפטור ניתן שם לחברת קיבוץ ותיקה, אשר התקבלה לחברות בקיבוץ עוד טרם המועד הקובע ואשר ביקשה להרחיב את ביתה.

ועדת הערר קיבלה את טענת הוועדה המקומית, וקבעה כי העוררים לא היו חברי קיבוץ במועד הקובע ומהסכמי ההצטרפות שלהם עולה כי עד למועד אכלוס הבתים הם היו "בעלי זכות חברות", ועל כן אינם זכאים לפטור.