זו הייתה אמורה להיות ישיבה שגרתית של הנהלת האוצר, ואז עילת הסבירות עלתה לשולחן

ישיבה שגרתית על המצב בשווקים התקיימה ביום שני במשרד האוצר, ובמהרה נגררה לכיוון לא מתוכנן. בשלב מסוים היועץ המשפטי של המשרד, עו"ד אסי מסינג, ביקש לדבר על ביטול עילת הסבירות. במשך חצי שעה תיאר מסינג בפני הפקידות הבכירה באוצר כיצד הצעת החוק, שמצויה בשלב ההצבעות בוועדת החוקה בכנסת, עלולה להביא למצב שבו שר האוצר בפרט ושרי הממשלה בכלל יוכלו לקבל החלטות שרירותיות ללא בקרה ולהדיח פקידים מקצועיים משיקולים פוליטיים. מסינג הסביר כי במצב כזה, "בעולם יפסיקו להסתכל עלינו ברצינות".

● מגובה המזונות ועד נרמול אפליה: חוקי הקואליציה שיפגעו כלכלית בנשים | נטע סרוסי, פרשנות
● היועמש"ית בהרב-מיארה: מופעל עלינו לחץ להטות את שיקול-דעתנו

הישיבה נוהלה על-ידי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, ובה השתתפו ראשי האגפים במשרד, בהם הממונה על התקציבים יוגב גרדוס והחשב הכללי יהלי רוטנברג. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא נכח בישיבה.

מסינג פנה אל הקולגות שלו הכפופים לשר, והזהירו אותם כי ביטול עילת הסבירות תביא להחלשת גורמי המקצוע במשרדי הממשלה, כולל ראש אגף תקציבים, החשכ"ל ומנהל רשות המסים. לדבריו, ללא עילת הסבירות, ניתן לפטרם ולהתערב להם בגסות בקבלת ההחלטות.

 שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

היועץ המשפטי באוצר גם הביע חשש מפני השלכות כלכליות של ביטול עילת הסבירות. מסינג הזהיר כי אם השרים יוכלו לקבל החלטות בלתי סבירות ללא איזונים ובלמים מצד מערכת המשפט או הייעוץ המשפטי לממשלה, כדבריו, קרנה של מדינת ישראל תרד בקרב המשקיעים וסוכנויות הדירוג הבינלאומיות.

הדיון לא הוביל לקונצנזוס

מסינג אמר דברים ברוח דומה בשבוע שעבר בוועדת החוקה, שם ננזף על-ידי יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן. מסינג ציין בפתח דבריו כי הוא מבקש לעדכן את חבריו באוצר בדברים שאמר בוועדה. בתוך הפורום של האוצר, הדיון התנהל בטונים רגועים יותר וללא ניסיון להשתיק את מסינג, אולם לא בטוח שהיועץ המשפטי הצליח לשכנע את כל הנוכחים.

למרבה האכזבה, כמעט שלא התפתח דיון סביב דבריו של מסינג. לבכירי האוצר מסביב לשולחן ניתנה הזדמנות להביע את דעתם על ביטול עילות הסבירות והשפעות המאקרו שלה, אבל רובם בחרו לשמור אותה לעצמם.

עצם התגובות לתרחיש האימים שהציג מסינג משקפות את שלוות הנפש שבה מקבלים באוצר את התקדמות חקיקת המהפכה המשפטית. ואם זוהי לא שלוות נפש, ייתכן כי מדובר בייאוש מכך שהשר העומד בראש כנראה לא ישנה את דעתו בכל מקרה, ואולי אפילו חשש מובלע מכך שמסינג למעשה צודק: אחרי השלמת החקיקה פקידי האוצר יהפכו למוחלשים עוד יותר ותלויים בחסדי השר, אז למה להם להתחיל לעשות בעיות כבר עכשיו?

 יהלי רוטנברג / צילום: עודד קרני

אם כבר התפתח איזשהו דיון, הוא פחות עסק בסוגיה הכלכלית ויותר בשאלה המשפטית - האם ביטול עילת הסבירות תביא באמת לתוצאה הקשה שהציג מסינג בפני הנוכחים. מנכ"ל האוצר הייזלר, אשר ניהל את הישיבה, התייחס לדבריו של מסינג והביע הסתייגות מסוימת מהם. הוא העלה את השאלה מה קורה אם מחר בבוקר הממשלה תקבל החלטה להעביר הטבת מס למגזר מסוים. ההבנה כיום היא שבית המשפט יכול, בתגובה לעתירה, לפסול את ההחלטה בעזרת עילת הסבירות.

לדברי הייזלר, בית המשפט יכול להתערב בהחלטה כזו גם לאחר צמצום עילת הסבירות, כיוון שבמקרים של אפליה, קיים עדיין חוק יסוד שקובע באילו מקרים מותר למדינה להפלות (כמו אפליה מתקנת, הטבות לפריפריה וכדומה) ומתי המהלך אינו חוקי.

הממונה על התקציבים כבר פחות מיליטנטי

ככל הידוע, גם מרבית הבכירים האחרים שהשתתפו בישיבה לא מיהרו לגבות את עמדתו של מסינג. אומנם יוגב גרדוס, הממונה על התקציבים, פרסם במרץ האחרון חוות-דעת בה העריך כי החקיקה עלולה להביא להפחתת דירוג האשראי של ישראל, באופן שיגרע מהתוצר כ-50-100 מיליארד שקל בשנה בטווח הרחוק; אולם גורמים שונים במשרד טוענים כי בדיונים הפנימיים הוא פחות נחרץ בעמדתו כלפי הנזקים הכלכליים האפשריים של הרפורמה, לפחות בטווח הקרוב.

 יוגב גרדוס, ראש אגף התקציבים באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

בנושאים אחרים לא חשש גרדוס להציג קו ניצי יחסית למדיניות הממשלה, למשל בכל הנוגע לחלוקת הכספים הקואליציוניים והקצאת מיליארדי שקלים למוסדות פטור חרדים ולמימון הגדלת קצבאות התמיכה באברכים. עד היום, דעותיו בסוגיית הרפורמה המשפטית היו מתונות יותר, והוא לא הציג חזית אחידה עם היועץ המשפטי כמו במקרים קודמים.

הביקורת באוצר דעכה בחודשים האחרונים

מי שלא היססה לחזור בעקביות על התרחישים המסוכנים שמקפלת בתוכה ברפורמה למשק הישראלי היא הכלכלנית הראשית לשעבר, שירה גרינברג, שסיימה לאחרונה את הקדנציה. לטקס הפרידה ממנה, שנערך באגפי האוצר, הגיע מנכ"ל המשרד הקודם, רם בלינקוב, ובירך את גרינברג: "קולה רועם במיוחד על רקע שתיקת הכבשים", בהתייחסו להכלה של יתר ראשי האגפים כלפי המהפכה המשפטית.

יותר מחודש חלף מאז שגרינברג פרשה ועד שמינה לה שר האוצר סמוטריץ' ממלא-מקום: שמואל אברמזון, ששימש קודם לכן כסגן בכיר לגרינברג. זאת, למרות שעמד לרשותו של סמוטריץ' פרק זמן של חצי שנה לאתר כלכלן ראשי במינוי קבוע, מבלי להותיר את האגף בחוסר ודאות.

מאז שפרשה גרינברג, פחתה עוצמת ההתנגדות החריפה בתוך מסדרונות האוצר לשינויים שמובילה הממשלה במערכת המשפט. גרינברג עזבה, וכבר כמעט חודשיים שלא התפרסם דוח של האוצר שמתייחס לסוגיה הבוערת על סדר היום. לסמוטריץ', ממובילי הרפורמה המשפטית, השקט הזה ככל הנראה לא מפריע.

ממלא-המקום של גרינברג, ד"ר שמואל אברמזון, מוכר בתוך האוצר כאיש מקצוע מוערך מאוד. בטח לא עושה דברו של השר סמוטריץ', אבל כאיש מתון יותר ביחס לקודמתו ביחס לצעדי הממשלה, בוודאי כאשר המינוי שלו אינו קבוע ומצריך הארכות תקופתיות על-ידי שר האוצר.

*** הכתבה נערכה כי בגרסה קודמת שורבב בטעות שמו של ערן יעקב אשר לא נכח בפגישה