חלל | ראיון

דווקא המיליארדר שלא הכרתם מוביל במרוץ לירח

בעוד שנתיים יהיה לו חדר פרטי בתחנת החלל הבינלאומית, צעד ראשון בדרך לעיר "עם מקומות עבודה, בתי ספר ומפעלים להדפסת רקמות אדם" • ראיון בלעדי עם היזם האיראני-אמריקאי קאם ג'פריאן, ששורת הישגים והסכמים שחתם עם נאס"א עשויים להביא אותו לירח לפני בזוס או מאסק

תחנת החלל של אקסיום, הדמיה. מתעתדת לשכן אסטרונאוטים לפרקי זמן ארוכים / צילום: Cmedia group
תחנת החלל של אקסיום, הדמיה. מתעתדת לשכן אסטרונאוטים לפרקי זמן ארוכים / צילום: Cmedia group

אמ;לק

בני אדם יוכלו לחיות בחלל באופן קבוע בתוך שניים-שלושה עשורים. זו ההערכה של קאם ג'פריאן, מיליארדר אמריקאי ממוצא איראני שהקים שורת חברות בתעשיית החלל, אחת מהן היא שאחראית לגיחה של איתן סטיבה.

החזון שלו הוא לבנות עיר במסלול סביב כדור הארץ וגם עיר על הירח. זה אולי נשמע עתיד רחוק אבל הפרויקטים שלו כבר יצאו לדרך, חלקי תחנת החלל הפרטית שלו יתחברו לתחנה הבינלאומית ואומרים להחליף אותה כשתצא משימוש בסוף העשור, ואחת החברות שלו צפויה להנחית כבר השנה על הירח ציוד שימתין שם להגעת האסטרונאוטים של נאס"א. 

בשנה שעברה, בדיווחים שליוו את המסע של איש העסקים איתן סטיבה לתחנת החלל הבינלאומית, מדי פעם נזרק לאוויר השם אקסיום, החברה ששכרה את החללית ואת שירותי השיגור מ־SpaceX של אילון מאסק והטיסה אותו תמורת כ־50 מיליון דולר, כפי שטענו השמועות. אבל במרוץ המיליארדרים לחלל, אקסיום של קאם ג'פריאן האיראני־אמריקאי היא הצלע הפחות מוכרת לישראלים. ג'פריאן רוצה לשנות זאת. אחרי הכול, הוא לא הקים את אקסיום כחברת צ'ארטר של טיסות לחלל. התוכניות שלו שאפתניות בהרבה.

המחיר הפוליטי והכלכלי של מכת החולדות בבני ברק
כך שבויות חברות אמריקאיות בגחמות של טיקטוק | WSJ
"אתה אוהב את הילד שלך, אבל הוא פשוט לא מתאים לתפקיד ניהולי"

החזון שלו הוא לבנות לא פחות מעיר בחלל. "בעיר הזאת יהיו מקומות עבודה וקניונים, יגורו בה משפחות ויקומו בה בתי ספר", הוא אומר לגלובס. "בחלק מהעיר יהיה כוח כבידה מלאכותי והחיים ירגישו כמעט כמו בכדור הארץ, אבל בספירה הפנימית שלה תישמר המיקרו-כבידה של החלל ותתבצע הפעילות הכלכלית שתצדיק את קיומה של העיר. יקומו בה מעבדות מחקר ומפעלי ייצור שתנאי חוסר הכבידה המקומיים נותנים להם יתרון, כמו הדפסת רקמות־אדם מלאכותיות, מוליכים למחצה וסיבים אופטיים ומחקר של תרופות ומוצרי אנטי־אייג'ינג. וכל אלה הם רק ההתחלה".

קאם ג'פריאן (65)

אישי: נולד באיראן, והיגר לארה"ב. מחזיק בשלושה תארים בתחומי ההנדסה
מקצועי: ב-1994 הקים את חברת SGT שביצעה פרויקטי חלל עבור נאס"א ומכר אותה ב-2018 תמורת 355 מיליון דולר. מאז 2009 הקים ארבע חברות נוספות שעדיין בבעלותו, רובן ממוקדות בתעשיית החלל
עוד משהו: מגזין פורבס העריך את הונו בכ-3 מיליארד דולר

מה הוא יודע שאנחנו לא יודעים

ג'פריאן שטח לראשונה את חזונו ב־2017, זמן קצר אחרי הקמת אקסיום וכשהתעשייה הפרטית של מסעות לחלל הייתה רק בחיתוליה. באתר חדשות החלל Planetary.com נכתב עליו אז: "ג'פריאן נשמע כל כך בטוח בחזון שלו, שאי אפשר שלא לתהות - האם הוא יודע משהו שאנחנו לא יודעים?".

קאם ג'פריאן / צילום: SAYING
 קאם ג'פריאן / צילום: SAYING

וכן, הוא ידע כמה דברים שאפשרו לו ולשותפיו להתברג בדיוק במקום הנכון בזמן הנכון. הוא ידע שנאס"א עומדת להעביר לגורמים פרטיים יותר אחריות על מסעות מאוישים לחלל. הוא ידע שהחוק בארה"ב השתנה והפך נוח יותר לחברות פרטיות, הן מבחינת מה שמותר להן לעשות כדי להגיע לחלל והן מבחינת הזכאות שלהן להשתמש במשאבים שהן מוצאות או מפתחות שם. הוא גם ידע שחברה קודמת שהקים הייתה קבלנית משנה לבניית תחנת החלל הבינלאומית, כך שלמעשה הוא מבין בזה לא פחות מנאס"א.

חזון העיר החללית נשמע כמו חלום, אבל בעיני ג'פריאן הדרך להגשמתו ברורה מאוד. היא מתחילה בפרויקט שכבר החל לקרום עור וגידים: בניית תחנת החלל הפרטית הראשונה.

עסקי החלל של ג'פריאן

Intuitive Machines
הקמה: 2013
תחום פעילות: פיתוח כלים שיכולים לנחות על הירח
סטטוס חברה: נסחרת בנאסד"ק לפי שווי שוק של כ-145 מיליון דולר

Axiom
הקמה: 2016
תחום פעילות: בניית תחנת חלל פרטית, שאמורה להחליף את תחנת החלל הבינלאומית
סטטוס חברה: פרטית

Quantum Space
הקמה: 2021
תחום פעילות: הקמת מערך רכבי חלל בין כדור הארץ לירח, שיציע שירותי ניסויים ותקשורת לגורמים שרוצים לפעול במרחב הזה. עד 2032 אמורים להיות 40 רכבים כאלה
סטטוס חברה: פרטית

אקסיום כבר עובדת על בניית החלק הראשון של התחנה, שאמור להיות מוכן ב־2025, אם כי כמקובל בתחום, זה לא הלו"ז הסופי. "אקסיום תחבר את החלק הראשון של התחנה שלה לתחנת החלל הבינלאומית, במסגרת חוזה שכבר חתמה עם נאס"א, ובשנים הבאות יצטרפו אליו חלקים נוספים. לבסוף, כשתחנת החלל הבינלאומית תושבת, החלקים של אקסיום יחברו יחד לכדי תחנת החלל הפרטית הראשונה, הבסיס לעיר החלל הראשונה. זה אמור להתרחש לקראת 2030".

המיזם השאפתני הזה אינו היחיד. לג'פריאן יש חברה נוספת שהיעד שלה הוא הקמת עיר על הירח, ועוד שתי חברות בתחום הלוויינים ובתחום האנרגיה הגרעינית.

מילד באיראן למיליארדר חלל

מה משך אותך דווקא לחלל?
"נולדתי באיספהאן, איראן. כשהייתי בן 11, צפיתי בשידור הנחיתה האמריקאית על הירח. זה היה מעורר השראה, והחלטתי שאני רוצה להיות חלק מזה. הייתי ישן בחוץ כילד ומביט בכוכבים, מנסה לדמיין איך זה להיות שם, כל כך רחוק, אולי יש שם עוד מישהו. כל זה תמיד הפעים אותי, ואחרי הנחיתה על הירח ידעתי שזה גם אפשרי. הרגשתי שכל דבר אחר שאעשה הוא רק ליד, או בדרך לשם. כך כיוונתי את כל חיי".

באיזה אופן כיוונת את עצמך לתחום?
"כשסיימתי את לימודיי בתיכון, לוויתי 2,000 דולר ונסעתי ללמוד בארה"ב. החוגים לאווירונאוטיקה וחלל לא היו פתוחים בפניי, אז התחלתי הכי קרוב שאפשר, בחוג להנדסת חשמל ומחשבים באוניברסיטה הקתולית האמריקאית בוושינגטון די.סי. במקביל, כל הזמן סרקתי מודעות דרושים בחברות חלל. עבדתי בחברות ההנדסה והאווירונאוטיקה Loral ו-Ford Aerospace ואפילו התקדמתי למשרות ניהוליות. יום אחד ראיתי מודעה של חברת התעופה לוקהיד מרטין, במסגרת חוזה שהיה להם מול נאס"א. למזלי, התקבלתי".

בין השנים 1981-1994 עבד בחברות גדולות בתחום ההנדסה לתעשיית החלל, ולבסוף החליט להקים את החברה הראשונה שלו, Stinger Gahffarian Technologies, שהתפתחה כקבלנית משנה לתעשיית החלל. ב-2018 ג'פריאן החליט למכור אותה, תמורת 355 מיליון דולר. מאז הקים שורה של חברות. המשמעותיות שבהן בתחום החלל הן Intuitive Machines ואקסיום.

מאז המסע שסטיבה השתתף בו, אקסיום כבר ערכה מסע מאויש נוסף ועומדת לצאת למסע שלישי בנובמבר השנה. המודל העסקי שלה בנוי כך שחלק גדול מההכנסות מגיע מתיירות חלל: מהאסטרונאוטים שמשלמים על הטיסה מכיסם וממדינות או גורמים אקדמיים ששולחים אותם. החברה גם מקבלת תשלום על ביצוע ניסויים עבור חברות חיצוניות, ויש לה ניסויים משלה, שמטרתם להיערך לימים שבהם תוכל לשכן אסטרונאוטים לפרקי זמן ארוכים בתחנת החלל ובעיר החלל העתידית. חליפת החלל שהחברה החלה לתכנן לצוות שלה נבחרה גם כחליפת החלל הבאה של נאס"א.

"אנחנו כמו מעין קניון של שירותי חלל, שגורמים אחרים גרים בו, גם אקדמיה, גם ממשלות, גם חברות אחרות למטרות רווח. במסע השלישי שלנו ישתתפו בעיקר נציגי ממשלות", אומר ג'פריאן.

אז מתי נראה אנשים חיים ב"עיר החלל" באופן קבוע?
"אני מאמין שזה יקרה בתוך שניים־שלושה עשורים".

על אילו חסמים צריך להתגבר כדי שזה יקרה?
"בעיקר עלויות השינוע".

למי שייך הירח? מלחמת חלל היא לא רעיון תיאורטי

המרוץ האמריקאי לירח לא מתרחש בחלל ריק. גם הסינים רוצים להגיע לשם, והשאלה למי שייך הירח - גורמים פרטיים, ממשלתיים או בינלאומיים - היא שאלה משפטית סבוכה.

"ב-2020, ארה"ב החלה להחתים מדינות שונות על הסכמי ארטמיס, הסכמים דו-צדדיים המגדירים את היחס המשפטי והכלכלי לירח", אומר פרופ' דב גרינבאום, ראש מכון צבי מיתר לחדשנות טכנולוגית, משפט ואתיקה באוניברסיטת רייכמן. "עד היום 28 מדינות חתמו על האמנה, ובהן אוסטרליה, בריטניה, יפן, האמירויות, מדינות קטנות וגדולות, וגם ישראל. הודו הצטרפה לפני כמה ימים. אבל לא רוסיה ולא סין. לפי החוק האמריקאי, נאס"א לא יכולה לשתף פעולה עם סין או עם חברות בעלות זיקה סינית, אלא באישור מפורש מה-FBI, מחשש שהסינים יגנבו מידע רגיש. לכן סין אינה שותפה בתחנת החלל הבינלאומית ויש לה תחנה משלה".

הטיל ההודי כפרומו

לפי הסכמי ארטמיס, חקר הירח צריך להיעשות בשקיפות, למטרות שלום, תוך תיעוד מלא וחשיפה של מידע מדעי, ותוך שליטה וסילוק של פסולת חלל. אלא שסעיף אחד קובע שמותר להשתמש במשאבי הירח למטרות כלכליות, וזה שינוי גישה משמעותי של ארה"ב.

"המטרה היא לא בהכרח להביא את משאבי הירח חזרה לכדור הארץ. המחשבה היא דווקא על שימוש בהם לצורך המראה מהירח למחקר של מקומות רחוקים יותר בלי להזדקק לכמויות הדלק הגדולות הנדרשות כשיוצאים מהאטמוספירה של כדור הארץ. ארה"ב בעצם אומרת, 'אם אתם רוצים לשחק איתנו בחלל, אתם צריכים להסכים שמותר לנו לכרות ממנו משאבים". בשלב הראשון, אומר גרינבאום, משאבי החלל הם כמעט בלתי מוגבלים והחסם הוא טכנולוגי, כך שלא צפויים חיכוכים. אבל הבעיות הללו עשויות לצוץ בהמשך.

בעיה חמורה יותר קשורה ללוויינים הקטנים. "קל וזול היום להעלות לוויין לחלל, אבל אם הוא כושל, יכולות להיות התנגשויות עם לוויינים אחרים, יצירת אפקט כדור ביליארד שיגרום בלגן מוחלט. לאחרונה סין התלוננה שלוויינים של אילון מאסק עברו קרוב מדי לתחנת החלל שלהם. אבל מה הם יכולים לעשות? רק להתלונן לאו"ם". אירוע נוסף שנחשב "הקדמה" למלחמת חלל הוא הפיצוץ המכוון של לוויין על ידי טיל הודי, שאחריו הודיעה הודו שגם היא הצטרפה לרשימת מעצמות החלל. "הפיצוץ הזה יצר בלגן וזבל שאנחנו מתמודדים איתם עד היום. תחנת החלל הבינלאומית נאלצה לזוז כי השאריות של הלוויין ההודי סיכנו אותה". ואלה מתחים בין מדינות. עוד לא הכנסנו למשוואה ארגוני גרילה וטרור.

ארה"ב מאמנת כוחות

"ארה"ב ממשיכה להחזיק ב־Space Force, חטיבה בחיל האוויר שמתאמנת לקראת מלחמה בחלל. גם מדינות נאט"ו הודיעו בעבר שהן מביאים בחשבון תרחיש של מלחמה בחלל. ומצד שני, בשיא המלחמה הקרה, רוסיה וארה"ב שיתפו פעולה בחלל, אז אולי אפשר לקחת את המתחים גם לכיוון חיובי".

עד שנת 2023 נגיע לירח?

ג'פריאן רוצה ליישם את המודל העסקי של אקסיום גם בחברת Intuitive Machines שמכוונת לירח. בניגוד לאקסיום, החברה הזאת נסחרת בנאסד"ק. שווייה עומד כיום על כ-145 מיליון דולר, וזאת אחרי שהתמזגה בפברואר האחרון ל-SPAC (חברה המוקמת בבורסה במטרה לרכוש חברה פרטית).

"אנחנו פותחים נתיב גישה לירח למען הקידמה", נכתב באתר החברה, שיש בו גם הבטחה: "אנחנו נחזיר את ארה"ב לירח כבר ב-2023". זאת הבטחה עם הסתייגות: לא מדובר במשימה מאוישת.

מסעות מאוישים לירח התרחשו רק בין 1969 ל-1972, כולם בהובלת נאס"א, בחסות ממשלת ארה"ב. מאז, למשך כמה עשורים, נטשה ארה"ב את המסעות לירח. בעשור האחרון, השתנתה הגישה של נאס"א מן הקצה אל הקצה, וכעת היא עובדת לצד סוכנויות חלל ממשלתיות אחרות על משימת ארטמיס השאפתנית, שמטרתה להחזיר את בני האדם לירח, הפעם באופן קבוע.

היעד הוא לבנות תחנת חלל שתקיף את הירח בקביעות, ומעת לעת ייצאו ממנה מסעות מאוישים אל הירח עצמו. בעתיד הרחוק יותר, תקום על הירח גם תחנת מחקר קבועה.

כאן נכנסת אינטואיטיב לתמונה. כמו אקסיום, היא משתמשת במקפצה של נאס"א כדי לפתח את היכולות הפרטיות שלה. עד כה החברה זכתה בשלושה חוזים עם סוכנות החלל, שבמסגרתם היא תספק לה שירותים תומכים במשימת ארטמיס.

מהן המשימות הראשונות המתוכננות?
"המשימה הראשונה אמורה לצאת לדרך עוד השנה: אינטואיטיב צפויה לבצע את הנחיתה הראשונה של ארה"ב על הירח מאז שנות ה-70, ולהביא אליו ציוד שיחכה שם לצוות האנושי כשיגיע".

המשלוח הראשון כולל בעיקר ציוד תקשורת שנועד לסייע לרכבי חלל עתידיים לנחות ולהמריא חזרה בדיוק רב יותר ובבטיחות גדולה יותר, תוך שימוש בכמות דלק קטנה יותר. מערכת הניווט הזאת תעזור גם לכלי רכב אוטונומיים לנווט על פני אדמת הירח.

"המשימה השנייה, גם היא השנה, תהיה להנחית בקוטב הדרומי של הירח מקדחה שתחקור את הקרקע ותנתח אילו משאבים קיימים בו ויוכלו לסייע למגורים בו. גולת הכותרת היא החיפוש אחרי מים. כיום מעריכים שיש בירח קרח מתחת לפני הקרקע, אבל אף אחד לא יודע זאת בוודאות".

שאלת המים, אומרים בנאס"א, תהיה גורם מכריע בתכנון מסעות ההמשך לירח ומשם למאדים. מים חיוניים להישרדות, כמובן, וגם ניתן לנצלם לייצור דלק. התקווה היא למצוא גם משאבים שאפשר להשתמש בהם כדי להצדיק כלכלית מסעות עתידיים לחלל. ב־2015 שונה החוק בארה"ב כך שחברות יוכלו להשתמש במשאבים שהן מוצאות למטרות רווח. זה נושא רגיש שאין עליו הסכמה בינלאומית ואפילו לא לאומית, אבל אינטואיטיב תהיה בעמדה הנכונה לנצל את מה שיהיה מותר.

לפי לוחות זמנים אופטימיים למדי, כבר בתחילת העשור הבא תחל נאס"א להפעיל את תחנת המחקר שלה בקוטב הדרומי של הירח, בתנאי שאכן יימצאו שם מים.

אילון מאסק / צילום: Associated Press
 אילון מאסק / צילום: Associated Press

איך ייראו החיים שם?
"החוקרים יגורו במעין קפסולות לא גדולות, שמהן הם ייצאו למסעות בכלי רכב מיוחד - תחילה למסעות קצרים ובהמשך למסעות ארוכים יותר. בתוך הקפסולות עצמן צפויים האסטרונאוטים להתגורר פרק זמן של עד חודשיים ולבחון טכנולוגיות שאמורות לשמש גם לטיסות ההמשך למאדים".

התחנה הזאת אמורה לשמש עשורים קדימה והתוכנית היא לפתוח אותה לממשלות אחרות ולחברות מסחריות. אינטואיטיב מעוניינת להיות חלק מכל המיזמים הללו.

המשימה השלישית של אינטואיטיב, במסגרת החוזים עם נאס"א, היא הבאת כלי מחקר מגוונים לצד הקרוב של הירח. זה אמור לקרות ב-2024.

המיליארדרים שנלחמים על גבולות השמים | עדי טננבאום

לא כל אחד יכול לראות את פרויקט החלומות שלו, שהסתכם בכ־67 מיליון דולר, עולה בלהבות ועדיין לתפוס אותו כהשקעה מרגשת.

אבל המיליארדר אילון מאסק הוא לא כל אחד. ב־20 באפריל, זמן קצר לאחר שענן חול כיסה את העיר פורט איזבל שבטקסס, והעולם חזה בטיל השיגור של חברת SpaceX מתפוצץ אחרי ארבע דקות קצרות בשמים, צייץ מאסק בטוויטר: "כל הכבוד לצוות על שיגור מבחן מרגש של Starship! למדתי הרבה לקראת שיגור המבחן הבא בעוד כמה חודשים".

זה כשני עשורים נלחמים שלושה מיליארדרים - ריצ'רד ברנסון, ג'ף בזוס ואילון מאסק - על גבולות השמים, בדרך לעידן חדש של חקר חלל ומסעות לחלל. החברות שהקימו בתחילת שנות האלפיים מתחילות בשנים האחרונות להציג לראווה את הישגיהן.

הראשון שעשה ניסוי כלים הוא ברנסון הבריטי, מייסד קבוצת וירג'ין. הוא הקים את Virgin Galactic ב־2004, וכעבור 15 שנה, ב־11 ביולי 2021, שיגר את עצמו לחלל. השיגור התבצע באמצעות טיל VSS Unity מנמל החלל במחוז סיירה, ניו מקסיקו. הוא הצליח להגיע לגובה 282 אלף רגל ולמהירות מרבית של יותר מ־2,400 קמ"ש.

כעבור תשעה ימים היה זה תורו של בזוס. הוא ושלושה נוסעים יצאו לטיסה של 11 דקות על גבי הרקטה שפיתחה Blue Origin, החברה שהקים ב־2000, שש שנים אחרי אמזון. טיל השיגור שלה הגיע לגובה 106 ק"מ ולמהירות הגבוהה פי שלושה ממהירות הקול.

למרות הישגיהם של בזוס וברנסון, שחצו את "גבול החלל" (שעל הגדרתו המדויקת הם עדיין מתווכחים), מאסק מוביל במרוץ מבחינות רבות. SpaceX שלו, שנוסדה ב־2002, היא היחידה מבין שלוש החברות שהצליחה לשגר שני אסטרונאוטים לתחנת החלל הבינלאומית וגם להחזיר אותם. לכן היא גם היחידה שחורגת מתחום תיירות החלל. כבר היום היא לוקחת לשם אסטרונאוטים של נאס"א באופן קבוע. מלבד זאת, בעוד ברנסון ובזוס התמקדו עד כה במסחור החלל, החזון של מאסק הוא הקמת התיישבות במאדים. SpaceX עובדת בימים אלה על פיתוח רקטה שמיועדת למשימות בכוכב.

כעת נראה שגם לבזוס יש תוכניות במאדים. ב־2021 חברת SpaceX אמנם ניצחה את Blue Origin בהשגת חוזה של 2.9 מיליארד דולר להנחתת אסטרונאוטים על הירח במסגרת תוכנית ארטמיס של נאס"א, אבל בפברואר האחרון, Blue Origin זכתה בחוזה הבין־כוכבי הראשון שלה עם נאס"א, שיאפשר לה לחקור את השדה המגנטי סביב מאדים, לפי אתר החדשות CNBC. המשימה עתידה לצאת לדרך כבר בשנה הבאה.

הדרך של שתי החברות לחלל אינה חלקה. בספטמבר 2022 טיל שיגור בלתי מאויש של Blue Origin התפוצץ, והקפסולה שנוצרה עבור הנוסעים צנחה לקרקע. נכון לעכשיו טיסות החברה מקורקעות. גם SpaceX, בעקבות הפיצוץ האחרון, תזדקק לזמן כדי לבצע מאות שינויים בטיל ובמשטח השיגור לפני שתהיה מוכנה לניסיון נוסף.

בינתיים, בחודש שעבר שיגר ברנסון צוות של שלושה איטלקים לגובה של כ־80 ק"מ מעל המדבר של ניו מקסיקו. הטיסה הזאת הייתה פריצת הדרך שברנסון חיכה לה. Virgin Galactic חנכה סוף סוף שירות מסחרי, לאחר כמעט 20 שנה רצופות של כישלונות בפיתוח. זו הייתה טיסת החלל התת־מסלולית השישית של החברה, אך הראשונה שהובילה לקוחות משלמים. אף שברנסון מוכר בזכות שאיפותיו בתחום תיירות החלל, הטיסה הוגדרה כ"משימה מדעית".

​מה ההבדל בין חברות שמנוהלות בידי דמויות צבעוניות כמו מאסק, בזוס וברנסון שעשו את הונם במקום אחר ואז נכנסו לתחום, לבין חברות כמו שלך שצמחו מתוך תעשיית החלל?
"אנחנו זקוקים לאנשים רבים בעלי תשוקה ונחישות כדי למתוח את הגבולות ולקדם את הפוטנציאל האנושי בכדור הארץ ומחוצה לו. החברות שלי ואני גאים לשתף פעולה עם אנשים כמו אילון מאסק, ג'ף בזוס וריצ'רד ברנסון והחברות שלהם, שללא ספק תרמו תרומות משמעותיות ומילאו תפקיד מרכזי בקידום חקר החלל וטכנולוגיות חלל. חייבים לזכור שתעשיית החלל היא מאמץ קולקטיבי".

ריצ'רד ברנסון / צילום: Associated Press
 ריצ'רד ברנסון / צילום: Associated Press

המספרים שנחתו לקרקע

אינטואיטיב אינה החברה היחידה שחתמה על הסכמים מהסוג הזה עם נאס"א. שלוש חברות נוספות (Firefly, Draper ו-Astrobotic) סבורות שהן יוכלו לנחות על הירח בשלוש השנים הקרובות עם מטענים של נאס"א, אבל אינטואיטיב אמורה להיות הראשונה.

ג'פריאן הוגדר בעבר כמי ש"רוצה להגיע לירח לפני הסינים". ואכן, הם הגורם הממשלתי העיקרי שנושף בעורפה של אמריקה בתחרות הזאת על יוקרה ומשאבים. גם הם מתכננים סדרה של משימות מחקר לא מאוישות בעשור הנוכחי ובהמשך להקים תחנת מחקר משלהם. מדינות נוספות שמעוניינות להנחית משימות לא מאוישות על הירח בשנים הקרובות הן יפן, הודו, רוסיה, דרום קוריאה ואיחוד האמירויות.

בינתיים, מחוץ לירח, אינטואיטיב נחתה השנה על קרקע המציאות. כשהפכה לחברה נאסד"קית, התחילו לדבר איתה לא רק על חזון אלא גם על כסף, ובתחום הזה המספרים די ארציים. ברבעון הראשון של 2023 היא רשמה הכנסות של 18.2 מיליון דולר, בדומה לרבעון המקביל ב-2022, והפסד תפעולי של 14 מיליון דולר.

ברוח התקופה, רוב משקיעי ה-SPAC שעמו התמזגה לא נשארו כדי ללוות את העסקה, והחברה נותרה עם גיוס פרטי של 55 מיליון דולר. בסוף הרבעון הראשון של 2023 היו לה בקופה 47 מיליון דולר. לא בדיוק סכום אסטרונומי.

היתרון של החברה הוא שהכנסותיה הן מהסכמים עם גורמים אחרים, כלומר, היא עדיין לא מנסה בעצמה לעשות כסף מהירח. רוב הכנסות החברה נובעות היום מהשתתפותה בפרויקט הירח של נאס"א, אך אינטואיטיב גם מספקת שירותי תקשורת בחלל, שירותי הנדסה לתחנות של נאס"א על הקרקע, ושירותים נוספים בתחום החלל והתעופה. עבור שנת 2023 כולה היא חוזה הכנסות של 174-268 מיליון דולר.

כל מה שהגשמת היה חלק מהתוכנית הגדולה שלך או הפתעה גמורה מבחינתך?
"רציתי להיות אולי אסטרונאוט, ופרקטית מהנדס שנותן שירות לנאס"א. כל היתר היה מעל ומעבר לציפיות. שאני אקים תחנת חלל? אף אחד לא יכול היה לדמיין זאת. אבל ארה"ב היא באמת מדינת ההזדמנויות".

ומה לגבי איראן? אתה עדיין בקשר עם המדינה שעזבת?
"אני מאוד גאה בכך שנולדתי באיראן ושאני חלק מהתרבות שלה, אבל החברות האמריקאיות שלי לא יכולות לעשות עסקים עם איראן, המגבלה ברורה וחד משמעית מאוד".

הקשר הישראלי

ג'פריאן ביקר לאחרונה בישראל כאורח של קרן ההשקעות הישראלית AnD, אחת המשקיעות באקסיום. בקרן מצפים ששיתוף הפעולה עם היזם יוביל להשקעות ולשיתופי פעולה נוספים. "אנחנו מאמינים ששיתוף הפעולה עם החברה ועם ג'פריאן יסייעו להתפתחות האקוסיסטם המקומי בישראל ולחברות רבות בישראל שיפרצו לחלל", אומרת לגלובס לי מוזר, שותפה בקרן.

כשג'פריאן נשאל על כך, הוא אומר: "כל החברות שלי נמצאות בקשר עם אקוסיסטם החלל של ישראל, וזה קשר שהייתי רוצה להעמיק".

בארה"ב הוא הקים את Limitless Space Institute, מיזם שנועד לתת לבני נוער השראה להשתתף היום ובעתיד בחקר החלל ובמסעות בין-כוכביים. "הייתי רוצה להקים חברה כזו גם בישראל", הוא אומר. "בביקורי בארץ שוחחתי על כך עם הנשיא".

הגשמת את חלומך לטוס לחלל או שאתה מתכוון להגשים אותו?
לא, עדיין לא הייתי. האם אני מתכנן לעשות זאת? אני לא יכול כרגע לספר לך".