מניות או אג"ח? מה הוא אפיק ההשקעה המומלץ לדעת בכירים בשוק

למרות המחאה המחריפה נגד חקיקת ביטול עילת הסבירות, פתחה הבורסה בתל אביב את שבוע המסחר במגמה חיובית, עם עליות נאות, שמתחילת החודש מגיעות כבר ל-5% כמעט במדד הדגל ת"א-125. עם זאת, מתחילת השנה רושם המדד עלייה של כ-3% "בלבד" - פיגור ניכר אל מול המדדים המובילים בוול סטריט ובעולם, שקפצו בשיעורים חדים. כך, מדד S&P 500 עלה מתחילת השנה בכ-18% ואילו מדד נאסד"ק קפץ ב-36% בתקופה זו.

● זו הייתה אמורה להיות ישיבה שגרתית של הנהלת האוצר, ואז עילת הסבירות עלתה לשולחן 
● איך חברות יכולות לצמצם בהוצאות שלהן באופן חכם 

משיחה שערך גלובס עם מספר בכירים בבתי השקעות עולה, כי הללו סבורים שהראלי בשוקי מניות בעולם הוביל לרמות מחירים גבוהות לא רק במניות הטכנולוגיה, אלא בכלל ענפי המניות, מה שהופך את רכיב האג"ח בתיק לאטרקטיבי, משום שהוא מאפשר "לנעול" את התיק עם תשואות גבוהות באופן יחסי. עוד הם מעריכים, כי הבנקים המרכזיים צפויים להתחיל להוריד את הריבית רק בעוד שנה ובאופן מתון.

​ערן קלינסקי, סמנכ"ל השקעות במור גמל ופנסיה , מעריך כי "שוק המניות בוול סטריט רץ מהר מדי וחזק מדי. גם אם מסתכלים בנטרול מניות הביג-טק, למשל במדד ראסל 2000, שכולל חברות בסדרי גודל בינוני וקטן, שהוא פחות 'טכנולוגי', רואים שהמכפילים שבהם המניות נסחרות הם מעל 20. אם לוקחים חברות כמו מקדונלד'ס , הרי שהן נסחרות במכפיל 30. אלה דברים שלא מסתדרים עם רמות הריבית על הדולר בגובה של 5%. כך שאני חושב שהתמחור בחלק מהשווקים קצת מוגזם".

קלינסקי תולה את ביצועי החסר של הבורסה בתל אביב ב"אי-ודאות מאוד גדולה על רקע החקיקה המשפטית שמעיבה על המסחר. ככל שהיא תימשך השוק המקומי יתקשה לתפקד בצורה טובה מול השווקים בחו"ל".

אילו פעולות נקטתם בתיקי ההשקעות לנוכח המגמות הללו?
גיא מני, מנהל השקעות ראשי חיסכון ארוך-טווח במיטב: "שינינו את משקל החוב בתיקים שלנו. בתחילת השנה היינו 'אנטי-אג"ח'. כיום יש מה לקבל שם. איגרות החוב מעניקות תשואות מצוינות ברמה חד-ספרתית גבוהה או אפילו דו-ספרתית נמוכה. לא רק בארץ, אלא גם בחו"ל. אין צורך ללכת ולקחת סיכון שפעם לקחנו. (כמוסדי, ח' ש') אפשר להיפגש עם הרבה קרנות חוב פרטיות ולנעול באמצעותן את התשואות.

 גיא מני, מנהל ההשקעות הראשי במיטב דש / צילום: יח''צ

"איגרת החוב נותנת אלטרנטיבה טובה מאוד, למול המכפילים הנוכחיים של המניות שנעים סביב 19-20. אפשר 'לנעול' איגרת חוב עם תשואה לפדיון של 5%-7% בשנה, כשהסיכון הרבה יותר נמוך. כמובן, צריך לעשות זאת בשילוב עם מניות.

"לגבי השוק בישראל, לאור הסנטימנט הפוליטי שמעיב הבנו שפרמיית הסיכון פה עולה. לכן, אם היינו סביב 18% חשיפה למט"ח בתיקים (בתחילת השנה, ח' ש'), כיום אנחנו כבר סביב 24%. גם הנושא הפוליטי וגם הגיאופוליטי מצדיקים חשיפה יותר גבוהה למט"ח".

"אפיק החוב הוא המעניין כיום ביחס סיכוי־סיכון"

אילו אפיקי השקעה מעניינים אתכם כיום?
קלינסקי: "באופן כללי, לדעתנו אפיק החוב הוא המעניין היום ביחס של סיכוי-סיכון. ביחס למגזרי השקעה, אנחנו חושבים שתגיע האטה כלכלית, ולכן כדאי להיזהר מסקטורים שרצו חזק לאחרונה, כמו מניות שקשורות לבינה מלאכותית (AI).

"הייתי גם נזהר מחברות ממונפות. אני מעדיף סקטורים כמו חברות תקשורת, קמעונות ומזון. דברים יותר דפנסיביים. עם זאת, בגדול, אנחנו מאמינים בסטוק פיקינג, ולכן לא שוללים שום סקטור. למשל, גם בסקטור הנדל"ן המניב צריך להבחין בין תתי-תחומים כמו שוק המשרדים, נכסים מסחריים, תחום הלוגיסטיקה, ולבחון חברות לא ממונפות.

קלינסקי מוסיף לגבי מור גמל, כי "כשהתחילה החקיקה בתחילת השנה מיהרנו למכור ניירות ערך בארץ, והגדלנו חשיפה לחו"ל ולמט"ח. כיום אנחנו חשופים לשווקים בחו"ל בפן המנייתי. הגענו לשיעור של כ-70% מההשקעות במניות בחו"ל, וזה נעשה על חשבון המניות בישראל".

מני: "מבחינת הסקטורים, בשוק התקשורת צריך להבחין בין ארה"ב, שם חברות כמו  מטא   (פייסבוק),  גוגל   ואחרות קשורות אליו, והמניות עלו חזק. בישראל לעומת זאת מניות התקשורת ירדו משמעותית מתחילת השנה. כך שברמות המחירים הנוכחיות יש שם דברים מאוד מעניינים. זה שוק שאחרי הכל מציג ביקוש קשיח.

"אנחנו אוהבים את מניות הבנקים ברמות הריבית הנוכחיות בשוק. הבנקים הציגו מספרים טובים השנה, הם מאוד התייעלו בפינוי סניפים ומכירת נדל"ן. הם מתמקדים כיום בעסקי הליבה שלהם, בלי הרבה סיכונים כמו שהיו להם ב-2008 שאז החזיקו בכל מיני השקעות אזוטריות. יחס המינוף (LTV) של הבנקים נמוך.

"גם הצרכן הישראלי לא כל כך מודע לקיבוע ריבית על ההלוואות שלו. לכן קיים פער בין מה שהבנק מעניק בהלוואה (כשהריבית מטפסת, ח' ש') למה שהוא מספק בפיקדון. הבנקים עדיין נסחרים מתחת למחיר ההון.

"סקטור נוסף שאנחנו אוהבים הוא האנרגיה המתחדשת, אבל כהסתכלות ארוכת-טווח. אנחנו רואים את ההתחממות הגלובלית ומה שקורה סביב זה. יותר משאבים יוקצו לתחום בעתיד".

מאיפה יגיע הערך המוסף לחוסכים בתקופה כזאת?
קלינסקי: "השילוב בין אפיק החוב הסחיר והלא סחיר הוא המקום להית בו. התשואות מאוד גבוהות גם בשוק הלא סחיר כיום. התנאים שבהם מבצעים את העסקאות בתחום הלא סחיר הם משופרים. למשל בשוק החוב אפשר לבצע עסקאות עם אמות מידה (קובננטים) ושיעבודים".

יגאל צמח, יו"ר ובעלים משותף בקרן החוב גשרים: "בקרן אנחנו עוסקים במתן חוב לפרטיים כנגד דירות מגורים כבטוחה. כך שאנחנו בסגמנט מאוד שמרני. יש יתרון לחוב סחיר ממספר סיבות: התנודתיות שלו כרכיב מתיק ההשקעות היא אפסית; התשואה של קרנות החוב המקומיות גבוהה בכ-50% מול אג"ח דומות סחירות בדירוג השקעה.

 יו''ר ובעל קרן גשרים, יגאל צמח / צילום: יח''ץ

"כמו כן, בסופו של יום, רוב האג"ח המקבילות הן ללא ביטחונות, ומי שרוצה ביטחונות בקושי מקבל תשואה שמכסה את גובה האינפלציה. מעבר לזה, בפוזיציה של אג"ח סחירה יכולה עדיין להיות עליית ריבית, ואז התשואה עולה, ותצטרך להישאר עד לפדיון כדי לא להכיר בהפסד".

"לקראת 2024 נראה ירידה משמעותית באינפלציה"

ראינו כל מיני הפתעות כתוצאה מעליית הריבית בחודשים האחרונים, מקריסת בנקים בארה"ב דרך נפילה של קרנות השקעה בנדל"ן בארץ. יש עוד הפתעות בדרך?
אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי בפסגות: "כשמגיע השפל רואים מי שחה בלי בגד ים. ראינו שלושה בנקים שקרסו בארה"ב, ואני חושב שנראה עוד בנקים שיפשטו שם רגל. זה מהלך עסקים נורמלי, והשאלה היא מה זה מייצר ברמת הסיכונים. אין ספק שאם הריבית הגבוהה תישאר ברמה הזאת, היא תייצר עוד בעיות".

 אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות בית השקעות / צילום: רמי זרנגר

לאחרונה ראינו שהאינפלציה בארה"ב ירדה לקצב שנתי של 3%, האם אנחנו קרובים להכרעתה?
גרינפלד: "התשובה היא 'כן, אבל תלוי'. אנחנו רואים ירידה בקצב האינפלציה שמגיעה מסיבות טכניות שנובעות מדרך המדידה שלה. אינפלציה נמדדת בטווח זמן של 12 חודשים, והיות שבחודשים מרץ-אפריל אשתקד היה זינוק במחירי האנרגיה, ביחס לאותה תקופה נראה שהיא צונחת יחסית מהר. אבל אינפלציית הליבה בארה"ב, שמושפעת במיוחד מהשירותים ומשוק העבודה שעדיין מאוד 'חם', לא יורדת מספיק.

"גם הבנק הפדרלי ובנק ישראל אצלנו כאן מבינים שרמת הריבית הנוכחית מספיקה כדי להוביל לירידה בקצב האינפלציה, אבל זה פשוט לוקח יותר זמן. לכן אני מאמין שהמדיניות המוניטרית תתחיל לעצור את האינפלציה בעוד כמה חודשים, לקראת תחילת 2024".

עד כמה הבנקים המרכזיים יהיו נחושים להשאיר את הריבית גבוהה?
"להערכתי הם לא יתפתו להוריד את הריבית מהר, כמו שנעשה בשנות ה-80 בארה"ב. כרגע הם אומרים שהריבית תישאר גבוהה. התחזית של חטיבת המחקר בבנק ישראל גורסת שהריבית תישאר ברמתה הנוכחית, או אפילו תטפס ל-5% (מול 4.75% כיום) עד לחודש יוני 2024. אבל אלה התחזיות.

"אם האינפלציה תרד בפועל ותחזור ליעד, כשבמקביל האבטלה תעלה, ואז יהיה גם לחץ מהתקשורת והממשלה - הבנקים המרכזיים יורידו את הריבית. בשורה התחתונה, האינפלציה בגדול מאחורינו, זה פשוט עניין של זמן. לקראת 2024 נראה ירידה יותר משמעותית בקצב האינפלציה".

האם הורדת ריבית נצפית באופק?
מני: "אני לא רואה את הריבית יורדת כל כך מהר, לפחות לא עד אמצע 2024".

מה גרם לדולר לרדת ביותר מ-2% מול השקל מתחילת יולי?
מני: "הדולר נחלש מול השקל על רקע חולשתו בעולם. זאת בשל העצירה בהעלאות הריבית על ידי הבנק הפדרלי. הוא נחלש בעיקר מול האירו וגם מול מטבעות דומיננטיים אחרים. השקל התחזק מינורית מול סל המטבעות בשבועיים האחרונים.

"ישראל היא מדינה עם יחס חוב-תוצר נמוך, עודף בחשבון השוטף ועד לאחרונה - לא מעט אקזיטים. אם היינו היום מציירים איפה הדולר צריך היה להיות ביחס לשקל אם לא הייתה המחאה, השקל היה אמור להיות ברמה של 3.2-3.3 שקלים לדולר".