כך צפוי הסכם השכר החדש לבטל מאות סכסוכי עבודה

הסכם השכר שנחתם השבוע בין ההסתדרות לבין משרד האוצר צפוי להוביל לשקט תעשייתי ביחסי העבודה עד סוף 2027. המשמעות: יבוטלו רוב סכסוכי העבודה הפתוחים של ועדי עובדים בשירות הציבורי, והאפשרות שלהם להכריז על סכסוך עבודה חדש, תוגבל. כיום, ישנם מאות סכסוכי עבודה מוכרזים בגופים ממשלתיים. ועדי העובדים נוהגים לפתוח בסכסוכים מול ההנהלות, כי כך נשמרת להם הזכות החוקית להכריז על שביתה. עם חתימת ההסכם, סכסוכים פתוחים בגין דרישות כלכליות צפויים להתבטל.

● הבנות באוצר ובהסתדרות: שינוי מודל החזרי הוצאות נסיעה ייכנס לתוקף רק בעוד שנתיים 
● האוצר משיק מערכת שכר חדשה: מי צפוי להצטרף למודל? | בלעדי 
● ההסתדרות והאוצר חתמו על הסכם להעלאת השכר במגזר הציבורי. מה הוא כולל?

עם זאת, לפי האוצר, ישנם כחמישה סכסוכים פעילים בלבד שהוגדרו כחריגים וימשיכו להתקיים גם אחרי כניסת ההסכם לתוקף. מדובר במאבקים שאינם נוגעים ישירות לדרישות כלכליות אלא לתנאי עבודה, כמו העברת משרדים.

הסעיף שמגביל ועדים מלשבות

הסכם המסגרת החדש קובע העלאה מדורגת, לאורך ארבע שנים, של 11% בממוצע לשכרם של כ־350 אלף עובדים במגזר הציבורי. בעבר, חתימת הסכמי המסגרת לא הייתה סוף של פסוק ביחסי העבודה בשירות המדינה. לאחר חתימת ההסכמים הקודמים, ועדים דרשו תוספות שכר נוספות ושיפור תנאים מעבר למה שנקבע בהסכם. מי שצעק חזק יותר - גם קיבל יותר. מצב זה כמובן לא היה נוח עבור האוצר, אבל גם הקשה על ההסתדרות, שמייצגת את הוועדים מול באוצר.

כלקח מהעבר, הפעם נקבעה "קופסה" לפתרון בעיות לאורך תקופת ההסכם. ועדים שידרשו תוספות כספיות מעבר למה שנחתם בהסכם הרוחבי, לא יוכלו להכריז על סכסוך עבודה, אלא יצטרכו לפנות להסתדרות ולבקש להקצות להם סכום מכספי הקופה. בהסתדרות יקבעו סדר עדיפויות לבקשות מהגופים הציבוריים השונים ויעלו אותן אל מול אגף השכר באוצר. בהסכמת שני הצדדים, ניתן יהיה להפנות כספים מהקופה למטרות מיוחדות. לא נקבע מנגנון הכרעה במקרה שאין הסכמה בין האוצר להסתדרות, מה שעלול לגרום לחלק מהבקשות להימשך תקופה ארוכה ללא פתרון, או שהן יעברו למוסד לבוררות.

אל הקופה יזרמו יותר מ־2 מיליארד שקל. כבר עתה קיימות הבנות בין האוצר להסתדרות על הקצאת כ־70% מהסכום ליעדים ספציפיים, כמו שיפור שכר האחיות, שכר עובדי בתי החולים הפסיכיאטריים, ושינוי המודל הקיים של החזרי הוצאות הרכב לעובדים. ועדים שנערכו מראש במגעים מול ההסתדרות והאוצר כבר שריינו את חלקם מתוך העוגה.

ההסכם יחול על גופים ציבוריים באופן מיידי

לאחר חתימת הסכם המסגרת בין שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ליו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, כעת מתבקשות כל אחת מההנהלות במגזר הציבורי לאמץ את תוכנו. ההסכם חל על כל המגזר הציבורי, למעט מערכות הבריאות, החינוך והביטחון, להם יש הסכמים נפרדים. לפי האוצר, רק להנהלות עומדת הסמכות להחליט האם לאמץ את ההסכם, ללא שיקול דעת של העובדים (שיוצגו במשא-ומתן על ידי ההסתדרות).

עובדי ציבור שההנהלה שלהם תאשר את ההסכם, יקבלו כבר בתלוש השכר הקרוב את הפעימה הראשונה להגדלת שכר הברוטו, ב־400 שקל לכל עובד. הפעימות הבאות מתוכננות לשנה הבאה, באוקטובר (תוספת של עוד 100 שקל לעובד) ובדצמבר (העלאת שכר אחוזית של 2%).

הסכמי המסגרת הקודמים בין האוצר להסתדרות מלמדים שעוד ייתכן עדכון לפעימות הגדלת השכר. באוצר ביקשו מההסתדרות לדחות חלק מהפעימות בשני ההסכמים הקודמים; בהסתדרות הסכימו בתמורה להגדלת התוספות. בשל תחזיות האנליסטים והכלכלנים לירידות בהכנסות המדינה, לא מן הנמנע שגם במהלך ההסכם הנוכחי יבקשו באוצר לדחות תשלומים על רקע קשיים תזרימיים.

כמו כן, בהסתדרות הביעו נכונות להטמיע טכנולוגיות בשירות הציבורי. בעבר הייתה הכנסת טכנולוגיות עילה לסכסוך עבודה, אפילו במקרים שבהם המהלך הקל על העובדים. בנוסף, הוסכם בין הצדדים על אפשרות לנייד עובדים מתפקיד אחד למשנהו, למשל במקרים בהם העבודה בתפקיד הישן מתייתרת. באוצר ביקשו במשא-ומתן אפשרות לניוד חופשי בין תפקידים. בהסתדרות הסכימו לשינוי בהגדרות העבודה של העובדים בכפוף להגבלות שונות ולשמירה על רמת המשרה של העובד המנויד.

האם ההסכם יוביל ליציבות במשק?

כל עוד ההסכם החדש יכובד על ידי שני הצדדים, הוא עשוי לספק יציבות למשק בשנים הקרובות ולמנוע מאבקים ושביתות. בשנים האחרונות שוררים יחסי עבודה טובים בין ההסתדרות ואגף שכר באוצר, הרבה בזכות הקשר האישי בין בר-דוד לבין שני הממונים האחרונים על השכר.

אולם, קשה לצפות מה יהיה המצב בין הצדדים עד סוף 2027. בהסתדרות נערכים לכל תרחיש, ובשיחות סגורות מבהירים שגם אם לא יוכלו עוד להכריז על סכסוכי עבודה מסיבות כלכליות, הרי שיוכלו עדיין להשתמש גם בעילות אחרות לפתיחת סכסוכים.