מה מקפיץ את שוק הסחורות, ומדוע הן גורמות לנו לשלם יותר על לחם, שוקולד וטיסות

בשבוע שעבר, קיבלנו דוגמה נוספת לתנודתיות הגבוהה והבלתי צפויה שמספק שוק הסחורות העולמי. רוסיה הכריזה כי היא נסוגה מהסכם החיטה שחתמה מול אוקראינה בתיווך טורקי לפני שנה - הכרזה שהובילה לזינוק דו ספרתי במחיר הסחורה החקלאית.

● חברת הדירוג שביקרה בישראל בשיא הסערה המשפטית והצפי להמשך
● ההצבעה, המחאות ואיך הבורסה תגיב: ישראל נכנסת ליממה מכרעת
● אחוזה ב־Airbnb וקולקציות בגדים: קמפיין השיווק האגרסיבי של ברבי

רוסיה ואוקראינה חולשות על כרבע מייצור החיטה בעולם, לפי נתונים רשמיים, כך שלהתפתחות האחרונה יש אפקט משמעותי. מטרת אותו הסכם חיטה הייתה לאפשר יצוא של מזון ודשנים מאוקראינה, וכך למנוע משבר מזון כלל־עולמי ולאפשר גם לרוסיה לייצא מזון החוצה, דרך הים השחור ומיצרי הבוספורוס שבשליטה טורקית.

בסקירה שביצעו עבור גלובס ד"ר גיל בפמן וגילי בן אברהם מאגף הכלכלה של לאומי, הם מציינים כי "כאשר ההסכם שאפשר לאוקראינה לייצא דגנים משטחה באישורה של רוסיה הופסק על ידה באופן חד־צדדי לאחרונה, זה עלול לגרום למחירי התבואה העולמיים לזנק מחדש, ולגרור אחריהם עלייה במדד המחירים לצרכן של ישראל. ההשפעות כבר באו לידי ביטוי בשבוע האחרון בעלייה של כמעט 20% במחירי החיטה בעולם".

המשך עליית מחירי התבואה (וחיטה ודגנים נוספים) צפויה להוביל לגידול במחירי המזון בישראל, ועלולה לתדלק בכך את המשך עליות המחירים. בלאומי מוסיפים כי "הגידול המקומי של סחורות תבואה מועט יחסית, ולכן הצריכה שלהן בישראל נשענת בעיקר על יבוא ממדינות אחרות. הסחורות הללו משמשות כתשומה מרכזית לייצור מזון, שכן הן נצרכות ישירות במוצרי אפייה (קמח) וקטניות (פסטות וכדומה). אולם הן גם משפיעות בעקיפין על מנעד רחב של מוצרים אחרים, מפני שהן משמשות כרכיב במזון לבעלי חיים, ולכן מהוות מרכיב מרכזי בעלויות הייצור של בשר ועופות, מוצרי חלב, ביצים וכדומה".

שוק הסחורות קשור בקשר הדוק עם יוקר המחיה בישראל, שמורגש היטב בכיס של כל אחד ואחת מאיתנו, הגם שבחודשיים האחרונים ניכרת הצלחה בבלימת הדהירה האינפלציונית, בארץ וגם בעולם. מדד המחירים לצרכן לחודש יוני שהתפרסם בשבוע שעבר בארץ, הפתיע אמנם לטובה והפיח תקוות באשר לבלימה צפויה בהעלאות הריבית על ידי בנק ישראל.

אך ייתכן שהשמחה מוקדמת. את מדידת האינפלציה מבצעת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפי סל הוצאות משק הבית. רכיבי המזון בסל מושפעים מאוד מהתנהגות מחירי הסחורות (שנקבעים בעיקר בבורסה בשיקגו), כשבחלק ממחירי הסחורות, ובהן כאמור החיטה, התעוררה לאחרונה מגמה מדאיגה של זינוק מחירים. בטווח של חמש שנים, שכולל את התקופה שקדמה לפרוץ מגפת הקורונה, זינקו מחירי הסחורות החקלאיות הבולטות בעשרות אחוזים, כשהסיבות לכך מגוונות - פגעי מזג אוויר, מגפה או חוסר יציבות פוליטית.

אז האם אקדח המחירים בסופרמרקטים יחזור שוב לתקתק בקצב? נזכיר כי בשלהי השנה שעברה "נפרץ הסכר" והיבואניות הגדולות הודיעו על הקפצות מחיריהם של מגוון רחב של מוצרים, מהסוכר, דרך קפה, טואלטיקה ומוצרים לבית. העליות הגיעו דווקא כשבמקביל החלה נסיגה בעולם במחירי הסחורות (קומודיטיס) בשווקים, לצד ירידה חדה במחירי השילוח - שני גורמים שהכבידו על יצרני ויבואני המזון המקומיים לאחר פרוץ משבר הקורונה. לפיכך נראה כי עלייה במחירי הסחורות החקלאיות בעת הנוכחית אינה מבשרת טובות לצרכן הישראלי.

 שמן זית. מחירו זינק בכ-50% מאשתקד / צילום: Reuters, Efrem Lukatsky

"תרומת" הקורונה ומשבר שרשראות האספקה

בהתייחסות לשינויי המגמה במחירי הסחורות, מציינים בפמן ובן אברהם מלאומי כי "בשנים האחרונות, ובפרט בסמוך להתפשטות מגפת הקורונה, 'התרומה' של מחירי הסחורות לאינפלציה המקומית (והעולמית) עלתה במידה משמעותית. מחירי הסחורות עלו בחדות על רקע השיבושים בשרשראות האספקה העולמיות, כשגם המגבלות והסגרים ברחבי העולם מנעו ניידות של עובדים, ולכן הכבידו על הייצור והובילו לצמצום ההיצע של סחורות רבות".

כעבור זמן מה, כאשר הוסרו המגבלות, "עלו הביקושים במהירות", לדברי לאומי, "והשילוב של ביקוש גבוה משמעותית מההיצע הביא להאצה של מחירי הסחורות. פלישת רוסיה לאוקראינה (בפברואר 2022) החמירה את המצב, לנוכח החשש שייווצר מחסור נוסף בסחורות, בפרט מתחומי התבואה והמתכות, לנוכח משקלן הגבוה יחסית של רוסיה ואוקראינה ביצוא העולמי של סחורות אלו (משקלן המשולב בשוק העולמי של החיטה הוא כ־30%, ובשוק הפלדה כ־25%), וכן בצל הסנקציות שהוטלו על רוסיה, אשר הובילו למשבר אנרגיה באירופה".

היות שמשקלו של סעיף המזון במדד המחירים לצרכן בישראל עומד על כ־15%, הסעיף השלישי בגודלו לאחר דיור ותחבורה ותקשורת, הרי ש"עלייה במחירי המזון משפיעה במידה רבה על מדד המחירים. נוסף על כך, עליית מחירי המזון צפויה להשפיע על סעיפי מדד נוספים כגון: מסיבות ואירועים, נופש וטיולים ועוד, שמשקלם הכולל במדד המחירים לצרכן מסתכם בכ־3%, ובכולם מוגש מזון כחלק מהשירות", מציינים בלאומי.

יש לציין כי עלייה במחירי המזון מכבידה בעוצמה גבוהה יותר על משקי בית מחמישוני ההכנסה הנמוכים יחסית, שכן ההוצאה של אלו על מזון ביחס לסך ההוצאה לתצרוכת, גבוהה יותר (משקי בית בחמישון התחתון מוציאים על מזון כ־18.5% מסך ההוצאה לתצרוכת, ולעומתם משקי בית בחמישון העליון מוציאים רק 12.4%).

כאמור לא רק מחיר החיטה מציג לאחרונה מגמה שעלולה להתבטא בהתייקרות עגלת הקניות בסופר ולהגיע לצלחת של כל אחד מאיתנו. כך גם מחירי התירס, שאמנם ירדו בכ־17% מתחילת השנה, אך החלו להתאושש בשבוע האחרון, ובסיכום של 5 שנים זינקו בשיעור חד של למעלה מ־50%.

 תירס / צילום: Shutterstock

עוד סחורה שמחירה המריא בשנה החולפת היא פולי הקקאו. מחירו של הרכיב האהוב והמרכזי בייצור השוקולד זינק בכ־36% מתחילת השנה, ובמעל ל־60% בתוך שנה, והשאיר לציבור טעם מריר בכיס. במקרה של הקקאו, מדובר בביקוש חזק לסחורה, לצד מחסור עולמי בייצור.

גשמים עזים במיוחד בחודשים האחרונים החריפו את המגפה הפוגעת בפולי הקקאו במטעים של חוף השנהב וגאנה, שאחראיות על 55% מיצוא הקקאו העולמי. זה הוביל לירידה בתפוקה ולזינוק במחירים, לרמות שנראו לאחרונה לפני כמעט 8 שנים, כשגם אז אירועי אקלים עולמיים הביאו לזינוק במחירי הקקאו. השוקולד ומוצריו ייאלצו כנראה להתייקר משמעותית, בייחוד השוקולד האיכותי יותר שמכיל אחוזים ניכרים של קקאו.

גורם נוסף שמזניק את מחיר הקקאו, כך לפי כתבה של הוול סטריט ג'ורנל מהעת האחרונה, הוא רגולציה אירופית. האיחוד האירופי אוסר על יבוא פולי קקאו משטחים שעברו בירוא יערות מאז שנת 2020. באותם אזורים במדינות כמו חוף השנהב וגאנה חוסלו שטחי יער כדי לשתול עצי קקאו, כך שמדיניות האיחוד האירופי מקשה על הרחבת הייצור של המוצר במהירות.

 קקאו / צילום: Shutterstock

האקלים המשתגע פוגע בגידולי הסוכר והזיתים

מחיר הקקאו אמנם חריג בשיעור העלייה שלו, אך ישנם עוד גידולים שעשויים לחזור ולזנק. מחירי הסויה, עוד רכיב חשוב בצריכת המזון, אמנם ירדו ב־5.5% מתחילת השנה, אך עדיין התייקרו ב־6% בסיכום שנתי, ובלא פחות מ־63% בחמש השנים האחרונות.

פריט מזון נוסף שמחירו עלה משמעותית הוא הסוכר, המשמש כחומר גלם בשורה ארוכה של מוצרי מזון וממתיקים. גם כאן הסיבה היא אקלימית - גל החום שתוקף את העולם כולו פוגע בחקלאות במדינות חמות־ממילא כמו ברזיל, הודו ותאילנד, שיחד מהוות יותר מחצי מיצוא הסוכר העולמי. מחיר הסוכר עלה מתחילת 2023 במעל 25%, מה שמצטרף לזינוק אדיר במחיריו בשנים האחרונות, בשל שילוב של ביקוש גבוה ומזג אוויר בעייתי.

גם גלי החום שפוקדים את אירופה מיתרגמים לעלייה במחירי המזון. כך למשל, מוצר שלא נחשב כשלעצמו כ"סחורה" מוכרת ובינלאומית, אבל עדיין זינק במחירו הוא שמן הזית, הנחשב לפריט הכרחי בסלט הים תיכוני. לפי נתוני קרן המטבע העולמית, מחירי שמן הזית קפצו עד כה ב־50%, ביחס למחיר הממוצע שלהם בשנה שעברה, וביותר מ־60% ביחס למחיר הממוצע בשנת 2021.

מדינות עם מזג אוויר ים תיכוני כמו ספרד, המהווה 45% מיצוא שמן הזית הגלובלי, מושפעות מהחום הכבד שפוגע בהיקף התוצרת החקלאית. בצורת שתוקפת את ספרד בחודשים האחרונים פוגעת קשות בגידול הזיתים, מה שעלול להוביל להתייקרות שמן הזית גם בהמשך. עבור הישראלים, המשמעות היא עלייה אפשרית במחירי שמן הזית המיובא, שתשאיר אותנו עם פחות תחרות לשמן הזית הישראלי היקר יותר.

בניגוד למוצרים אחרים, שנסחרים כסחורות בשווקים העולמיים, שמן הזית הוא מוצר סופי לצרכן, שישפיע על כיסנו בצורה הישירה ביותר.

סחורה אחרת שאינה חקלאית אך מהווה רכיב בסיסי בחיינו היא הנפט, שעלייה במחירו מייקרת את הדלק, החשמל והטיסות שאנו צורכים. אמנם מתחילת השנה הנוכחית מחירו שמר בסך הכול על יציבות סביב 76 דולרים לחבית, אך בתחילת 2022 נרשם בנפט זינוק נחשוני והוא חצה את רף 120 הדולרים לחבית בעקבות פרוץ המלחמה באוקראינה. בהמשך, גם לנוכח מאמצים גדולים של ארה"ב להרחיב את תפוקת הנפט בעולם, נרשמה רגיעה במחירו.