כשמנכ"לי הבנקים מזהירים מפני "נזק בלתי הפיך", למה הם מתכוונים?

במסגרת אירועי המחאה ההמוניים שהתקיימו בסוף השבוע, מנכ"לי שני הבנקים הגדולים, לאומי והפועלים, הגיעו בהופעה חריגה למאהל המחאה הסמוך לכנסת וקראו לממשלה לעצור את החקיקה השנויה במחלוקת סביב צמצום עילת הסבירות.

● האסטרטגיה של ההסתדרות, מתווה הפשרה והסעיף שבלב המחלוקת
● זה היה אמור להיות אקזיט חלומי: אלה המפסידים מביטול עסקת הפניקס
● מבוקש על-ידי האינטרפול: הנגיד הלבנוני עוזב אחרי 30 שנה, ולא ניתן להחליפו

"מתוך המכנה המשותף אנחנו קוראים להידברות והסכמות על-מנת למנוע נזקים בלתי הפיכים לכלכלה החברה והמדינה", אמר חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי. "האמת צריכה להיאמר - המשקיעים מודאגים מאוד מהמהלכים ומהקרע בעם, גורמים לעצירת השקעות מצידם ולפגיעה שעלולה להיות הרסנית לכלכלה הישראלית", הוסיף.

דב קוטלר, מנכ"ל בנק הפועלים, אמר דברים ברוח דומה. "זוהי שעה גורלית לכלכלת ישראל. חברי פורום העסקים מגיעים מכל גווני הקשת הפוליטית, עובדים לצידם של עשרות אלפי עובדים מכל הדתות והקשת הפוליטית בלי כל הבדל. אנו קוראים מפה למנהיגי מדינת ישראל - עצרו ודברו ביניכם. אנחנו כבר חצי שנה עמוק בחוסר וודאות שפוגע בחברה. הדבר החשוב באמת הוא לפגוע את הפילוג בעם ולעצור את הנזק הכלכלי והערכי שעלול להיות גם בלתי הפיך".

 חנן פרידמן, מנכ''ל בנק לאומי, נואם בסוף השבוע באוהל המחאה של פורום העסקים / צילום: רוני מדיה 2000

חברות הדירוג עם היד על הדופק

כשקוטלר ופרידמן מדברים על הסכנות הכלכליות הטמונות בהמשך הליך החקיקה, יש להם כנראה על מה להסתמך. ברקע, חברות דירוג האשראי פיץ', מודי'ס ו-S&P צפויות לפרסם בחודשים הקרובים את החלטות הדירוג המעודכנות שלהן כלפי ישראל.

האנליסטים של כולן עוקבים מקרוב ולעתים אף בדאגה אחר הנעשה פה ואחרי ההשלכות הכלכליות שעשויות לבוא. לפחות בינתיים, כנראה שאף אחת מהן לא תמהר לשנות לרעה את הסטטוס של ישראל. למרות אי-הוודאות הפוליטית, נתוני המאקרו של ישראל בסך-הכול טובים מאוד - שוק העבודה הדוק, קצב הצמיחה ברבעון הראשון הפתיע לטובה ועודכן ל-3.2% רק לאחרונה, והגירעון אומנם צפוי לעלות, אך גם אם ינוע סביב 2%, זו עדיין רמה נמוכה מאוד שמדינות אחרות היו לוקחות בשתי ידיים.

הראשונה מבין חברות הדירוג שצפויה לפרסם את החלטתה המעודכן היא פיץ'. בשבוע שעבר ביקרו בישראל נציגי חברת הדירוג ולצד ההחלטה שתפורסם בחודש הבא, הם עשויים לפרסם דוח חריף על ההתפתחויות בישראל. למרות זאת, בשלב זה נראה כי אין חשש לפגיעה בדירוג או באופק הדירוג.

נציגי פיץ' קיימו סדרת פגישות עם הצמרת הכלכלית של ישראל (נגיד בנק ישראל, כלכלני האוצר והחשב הכללי באוצר) וכן עם נציגים כלכליים נוספים, לרבות כאלה שמייצגים את המחאה נגד החקיקה המשפטית. סביר להניח כי גם גופים גדולים בשוק ההון המקומי עמדו בקשר עם אנשי המשלחת שביקרו פה, ובכלל מכירים את הלך-הרוח בקרב החברות שיושבות עם היד על הדופק.

פיץ', שפרסמה דוח במרץ האחרון, הותירה את הדירוג של ישראל ברמה של A+ והותירה את תחזית הדירוג כ"'יציבה", אך הזהירה כבר אז מטיב הרפורמה המשפטית, עצמאות בנק ישראל ואופי התקציב העתידי של ישראל. בדוח מעודכן במאי מסרה כי ישראל מועמדת להעלאת דירוג אשראי, אך הרפורמה המשפטית עשויה להכביד על כך.

בתוך המשבר יש מקום לאופטימיות

בין אנשי חברות הדירוג השונות קיימים הבדלי גישות, ועל-פי גורמים שנפגשו עמם בחודשים האחרונים, לא בכולן רואים את הדברים עין בעין. עם זאת, הם מספרים כי בחברות עוקבים מקרוב ויורדים לרזולוציות גבוהות מאוד שרוב הישראלים אפילו לא מכירים.

בקרב החברות חוששים כנראה מעצם הקונפליקט העמוק שנוצר בחברה יותר מאשר מעצם החקיקה עצמה. במילים פשוטות, את החקיקה הם ככל הנראה יוכלו לבלוע, אבל משבר חוקתי שילווה בשיבוש הפעילות הכלכלית בישראל - זה כבר סיפור אחר. גם אם בחברות הדירוג לא מרוצים מהאופן שבו מקודמת החקיקה, ומכך שלפחות אצל חלקן תרחיש הבסיס היה שהדברים ייעשו בהסכמה רחבה (בעיקר S&P שלא שינתה לרעה את אופק הדירוג של ישראל) - הן לא ימהרו ככל הנראה לפגוע בסטטוס של ישראל בגלל נתוני המאקרו החזקים.

בצד האופטימי, לפחות בשלב זה בשוק לא רואים בריחה של כסף גדול, כפי שהיה חשש בתחילת המשבר. בשוליים ניתן להצביע על הסטת השקעות לנכסים בחו"ל, אבל לדברי גורמים בשוק, לא מדובר במשהו חריג ביחס לתקופה של משבר פוליטי פנימי.

בגזרת המט"ח, אומנם הדולר התחזק מול השקל מתחילת השנה, ובשוק מעריכים את פרמיית הסיכון בגלל המשבר שסביב החקיקה בכ-30-40 אגורות, אך לאחרונה התנודות הפכו פחות חריגות, ושער הדולר די סטטי סביב רמה של 3.58-3.7 שקלים. גם הבורסה המקומית, שרשמה ביצועי חסר מול מקבילותיה מתחילת השנה, סוגרת לאחרונה פערים במהרה - ומתחילת החודש בלבד עלה מדד ת"א 35 ביותר מ-8%.

בשורה התחתונה, בשלב זה לא ניתן להצביע על זרם של משקיעים שפוחד מישראל, אבל זה תרחיש שעשוי לגרום לבנקים ואולי אף לחברות דירוג האשראי לחשוש ממנו.