באמצע החודש הכריזה מיקרוסופט על השקתם של מספר מוצרי סייבר חדשים, לכאורה השקה טכנולוגית שלא זכתה להתייחסות תקשורתית רבה. יחד עם זאת, בשוק ההון עוררה ההכרזה של ענקית הטכנולוגיה מהומה קלה כאשר התברר כי המוצרים שפיתחה נוגסים בכמה מהחברות הצומחות ביותר בתחום. חברת הסייבר האמריקאית קלאודפלייר נפלה ב-5.5% בעקבת ההכרזה (שהייתה ב-11 ביולי) לאחר תקופה ממושכת של צמיחה.
● מיקרוסופט עקפה את התחזיות בהכנסות, אך הצמיחה בתחום הענן נחלשה
● מדוע האקזיט של אימפרבה מסמן עתיד קודר להייטק הישראלי? | ניתוח
גם פאלו אלטו שנוסדה על ידי הישראלי ניר צוק ומחזיקה מרכז פיתוח גדול בישראל הגיעה, ככל הנראה לתקרה במחיר המנייה שלה ובמכפיל השווי שלה, שעומד עדיין על נתון גבוה במיוחד של פי 12 מההכנסות ופי 130 על רווח ה־EBITDA. לאחר ההכרזה של מיקרוסופט נפלה מניית פאלו אלטו ב-7% ביום אחד, לאחר עלייה רצופה של 48% מתחילת השנה.
בעצם ההכרזה, נכנסה מיקרוסופט - חברת הסייבר הגדולה בעולם עם 20 מיליארד דולר הכנסות ממוצרי אבטחת מידע רק בשנה שעברה - לתחום חדש המכונה על ידי אנשי הסייבר: SASE ("סאסי"). התחום, שעד כה נשלט בידי סטארט־אפים וחברות בינוניות, מאפשר לעובדי חברות וארגונים להתחבר דרך המכשירים האישיים שלהם מכל מקום ליישומים בענן. בצורה זו, מיקרוסופט יכולה לאפשר למיליוני משתמשים בארגונים ובחברות לקוחותיה להוסיף מאפיין נוסף של חיבור מרחוק.
תחום זה נוצר על ידי חברות כגון קלאודפייר, זיסקיילר וגם פאלו אלטו הצטרפה אליו על ידי השקת מערכת בשם "פריזמה סאסי". הוא מחליף את עולמות החיבור מרחוק דרך רשתות VPN, רשתות וירטואליות שאפשרו גישה לרשות ארגונית פנימית.
כיום, כאשר הרשת הארגונית בחברות מודרניות יותר נמצאת על הענן הציבורי, בשירותי ענן כמו אלה של מיקרוסופט, אמזון או גוגל, חברות מוותרות על VPN ומדלגות ישר לחיבור לטכנולוגיית האבטחה כגון זו שמציעה פאלו אלטו נטוורקס. זו הסיבה בגללה, למשל, צ'קפוינט - ותיקת תחום ה-VPN הארגוני - צריכה להרגיש מאוימת מהמהלך.
החברות שירוויחו לצד אלה שיפסידו
בנוגע לחדי הקרן הישראלים התמונה מגוונת. יהיו כאלה שיספגו מהלומה ממיקרוסופט, לצד חברות שצפויות להרוויח. קייטו נטוורקס של שלמה קרמר, מייסד צ'קפוינט, נמצאת במשבצת הזו, כמו גם שתי חברות אמריקאיות המחזיקות בישראל מרכזי פיתוח: נטסקופ ופורספוינט.
חברת הסטארט־אפ מתל אביב סמפריס (Semperis) - שמסייעת לארגונים לנהל את מערך ניהול המשתמשים בפלטפורמת הענן של מיקרוסופט, אז'ור, דווקא צפויה להרוויח מהמהלך, שיביא יותר ארגונים לבחור בפתרון שלה.
לא בכדי מיקרוסופט כובשת נתח שוק חדש בתחום הסייבר - היא עושה זאת מישראל באמצעות מרכזי הפיתוח שלה בתל אביב וחיפה, ובאמצעות הצוות האחראי על שוק החיבור מרחוק, המכונה Entra2. תחום הסייבר העולמי של מיקרוסופט מנוהל מישראל על ידי מיכל ברוורמן בלומנשטיק, שניהלה בעברה בישראל את מרכז הפיתוח של RSA ולאחר מכן הקימה את פעילות הסייבר של מיקרוסופט עם רכישת אדאלום הישראלית.
"השלכות פוטנציאליות לטווח הארוך"
זו לא רק כניסה טכנית של מיקרוסופט לתחום חדש, אלא קפיצת נחשון לאחד מענפי הליבה הצומחים של הסייבר העולמי: הכנסות קלאודפלייר צמחו בכ־350% מאז 2019, וזיסקיילר צמחה ב־509% באותן שנים. פאלו אלטו, שמתמחה גם בתחומי אבטחת מידע מסורתיים יותר צמחה "רק" ב־150% בהכנסות.
לפי ההערכה, גודל השוק העולמי של התחום צפוי לצמוח מ־1.9 מיליארד דולר השנה ל־5.9 מיליארד ב־2028. זו אחת הסיבות בגללן מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה, הבטיח כי החברה תייצר הכנסות של 100 מיליארד דולר לפחות עד 2030.
אנליסטים מבנק ההשקעות האמריקאי ג'פריס אמרו שהכניסה של מיקרוסופט עמוק יותר לשוק הסייבר, עשויות להוביל ל"השלכות פוטנציאליות בטווח ארוך יותר" על חברות כמו פאלו אלטו וצ'ק פוינט. במורגן סטנלי טענו שזה שוק אבטחת הסייבר הגדול האחרון שמיקרוסופט טרם נכנסה אליו. מנגד, יש הטוענים שייקח זמן עד שמיקרוסופט תצליח באמת להיות שחקניות דומיננטית.
האם תמשיך מיקרוסופט ותעמיק את אחיזתה גם ליישומים הפועלים על גבי הענן, ובכך תתחרה גם בחדי הקרן הגדולים בתחום הישראל: וויז, אורקה, אקווה סקיוריטי? בחברות אלה לא חוששים מזרוע התמנון של מיקרוסופט: היא יודעת להגן בעיקר על עצמה, ונסיונות עבר שלה לאפשר ללקוחותיה פתרונות שיגינו גם על מערכות מתחרות - נכשלו. כך קרה, למשל, עם מוצר הפיירוול שהשיקה לפני עשור מיקרוסופט ללקוחותיהם שמשתמשים בשרתי רשת מתחרים. כל ארגון גדול שמכבד את עצמו משתמש במערכות ענן של מספר חברות במקביל, כגון אמזון, גוגל ומיקרוסופט עצמה. זאת על מנת לא להיות תלוי בפלטפורמה אחת ובשינויי תמחור פתאומיים של אחת מהן, אלה יעדיפו פתרון נייטרלי שאיננו מחויב למערכת ענן אחת - כמו האז'ור של מיקרוסופט.
"מיקרוסופט תתקדם בקרב ארגונים קטנים"
"זה תקופה שמיקרוסופט מנסה להיכנס לשוק הסייבר", אמר לגלובס סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר בבית ההשקעות אופנהיימר. "בפועל כבר היום היא חברת הסייבר הגדולה מבחינת היקף פעילות. יחד עם זאת, המוצרים של מיקרוסופט אינם נחשבים לטובים ביותר והפתרונות שלהם ידועים בריבוי פריצות אבטחה".
אנליסטים מאמינים כי אף ארגון לא יתבסס רק על פתרונות מיקרוסופט בלבד, אלא ימשיך להשתמש בפתרונות נוספים. "מיקרוסופט יכולה להתקדם בקרב ארגונים קטנים יותר או לקוחות פרטיים - אבל קהלים אלה אינם הלקוחות של פאלו אלטו".
כדי להבין למה דווקא מיקרוסופט היא זו שמסתכלת על השוק בצורה הזו, הוא מצביע על הפוקוס של החברה. "ההבדל בין מיקרוסופט למרבית חברות הטכנולוגיה הגדולות הוא בפוקוס של מיקרוסופט על המגזר הארגוני, המתאפיין בתקציבי השקעה גדולים יותר ב־IT ובמיוחד בחוסר רגישות למחירים - הדבר בא לידי ביטוי ברווחיות גולמית גבוהה במיוחד של חברות תוכנה ארגונית".
"פוטנציאל הצמיחה בתחומים של מיקרוסופט פועלת גבלת כעת", הוא מסביר וסצ'ונוק. "כגון: חיפוש באינטרנט (תחרות מול גוגל), מערכות CRM (תחרות מול אורקל), על הענן של אז'ור כבר דיברנו (תחרות מול אמזון וגוגל), פוטנציאלית יכולה כאמור להגדיל את נתח השוק בסייבר, אבל לדעתי יותר בפלח הנמוך של השוק הגנת נקודות קצה של משתמשים פרטיים, ואולי בעתיד של ארגוני SMB - בעיקר תחרות מול פורטינט, לאו דווקא פאלו אלטו נטוורקס".
בשבוע שעבר חשפנו בגלובס את פעילות השבבים של מיקרוסופט המתבצעת ממרכז הפיתוח שלה בחיפה. רק לאחרונה השיקה הקבוצה, המנוהלת על ידי מטה מיקרוסופט בארה"ב, שפיתחה כרטיסי האצה לשרתי הענן של אז'ור תחת השם Azure Boost. גם כאן מדובר במוצר המתחרה בכרטיסי האצה לשרתים של אנבידיה ואינטל, אם כי לא מן הנמנע כי בעתיד תעבור מיקרוסופט לפיתוח שבבים נוספים רכיבים חשובים יותר, כמו שבבי ליבה (CPU) או שבבים המיועדים לאימון בינה מלאכותית, כפי שעושה אמזון. בארה״ב החלה החברה לגייס מהנדסים המתמחים בפיתוח מעבדי ליבה המבוססים על טכנולוגייה של ARM, ככל הנראה מתוך כוונה לחוק בעתיד את המעבדים של אינטל. יחד עם זאת, למעבדים הגרפיים של אנבידיה כיום אין תחרות ממשית - אפילו ענקיות שבבים כמו אינטל ו־AMD מתקשות לעמוד במשימה. מעבד הליבה שמפתחת אינטל מיועד, ככל הנראה, למחשבים אישיים, בדומה לשבב ה־M של אפל המשובץ במחשבי המקבוק.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.