הרעיונות שמקדמים בפורום קהלת הרסניים למערכת החינוך

פסיכולוג קליני בהכשרתו וחוקר בבית הספר לחינוך של אונברסיטת' בן גוריון בנגב

בחודשים האחרונים דובר רבות על השפעתו של פורום קהלת על מקבלי ההחלטות בהיבטים משפטיים. אולם לפורום זה יש גם חזון ברור בתחום החינוך. ברור ומטריד. באתר הפורום מופיע מסמך המציע עקרונות לרפורמה במערכת החינוך הישראלית. אחת מכותבות המסמך, עו"ד אביטל בן שלמה, אף מונתה באחרונה לתפקיד המשנה למנכ"לית משרד החינוך. המסמך מקדם אג'נדה חינוכית המושתתת על עקרונות תחרותיים של כלכלת שוק ומתייחסת לבית הספר כאל עסק לכל דבר ועניין.

על פי הכתוב, מימוש עקרונות אלה צריך להתבצע באמצעות מתן אוטונומיה תקציבית ופדגוגית לבתי הספר וקידום תחרות בין בתי הספר. לכאורה, תוכנית זו נשמעת אטרקטיבית. על פניו מערכת החינוך הישראלית שסובלת מתחלואים רבים יכולה רק להרוויח מקצת תחרות. בתי ספר, מורים ותלמידים יעלו על מסלול המרוצים והטוב ביותר ינצח.

בית ספר אינו עסק

תפיסה זו שגויה מיסודה. בית הספר אינו עסק. ההבדל המהותי בין ארגון עסקי לבין בית הספר הוא בהגדרת המטרות. מטרתו של ארגון עסקי היא מקסום רווחים. מימוש הפוטנציאל התחרותי של בית העסק הוא אמצעי מרכזי ולגיטימי להשגת מטרה זאת. לעומת זאת, בין המטרות המוצהרות של מערכת החינוך בישראל קיימות מטרות כגון "פיתוח אישיות הילד והרחבת אופקיו, ופיתוח סקרנות אינטלקטואלית, חשיבה עצמאית וביקורתיות". אלה הן מטרות ראויות כשלעצמן, אך הגברת התחרותיות בין ובתוך בתי ספר עומדת בהכרח בסתירה למטרות אלה.

הצבת מטרות תחרותיות עבור מנהלי בתי הספר תעודד יצירת אקלים בית ספרי תחרותי. אינספור מחקרים מראים כי לאקלים בית הספר ישנה השפעה ישירה על שאיפות ומטרות התלמידים. בבית ספר בו האקלים החינוכי הדומיננטי הוא אקלים של למידה, תלמידים הם סקרנים ושואפים לפתח את הידע והמיומנות שלהם בתחומי דעת מגוונים. תלמידים כאלה מבינים שכשלון וטעות הם צעדים הכרחיים בדרך ללמידה, והקריטריון שלהם להצלחה הוא לא בהכרח הציון שקיבלו, אלא הידע שרכשו. לעומת זאת, באקלים בית ספרי תחרותי תלמידים שואפים להפגין את יכולותיהם, והקריטריון שלהם להצלחה הוא הציון שלהם ביחס לתלמידים אחרים. תלמידים אלה מפחדים מכשלון, חווים רמות חרדה גבוהות, מתאמצים פחות ומרמים יותר. כמו כן, ככל שבית הספר הוא תחרותי יותר כך המורים בו מדווחים על לחץ ושחיקה גבוהים יותר, ותפקודם נפגע. אקלים בית ספרי תחרותי קשור גם באלימות ובעיות התנהגות.

מחקר שפורסם בכתב העת היוקרתי Journal of Educational Psychology וכולל נתונים מלמעלה מ־75 מדינות וכ־850 אלף תלמידים, מראה כי ככל שאי השוויון הכלכלי במדינה גדול יותר (על פי מדד ג'יני), כך התלמידים בה תופסים את חבריהם לכיתה כתחרותיים יותר, קואופרטיביים פחות, והם גם יותר תחרותיים בעצמם. ניכר אם כן, כי אקלים תחרותי בית ספרי אינו רק מזיק כשלעצמו, אלא גם מהווה ביטוי לתחלואיה של החברה.

צריך שינוי, אבל אחר

כך, האג'נדה החינוכית שמקדם פורום קהלת באמצעות שליחיו במשרד החינוך מנוגדת למטרות המוצהרות של משרד החינוך במקרה הטוב, והרסנית לחינוך ולחברה במקרה הרע. מובן שיש צורך בשינוי במערכת החינוך הישראלית. עם זאת, השינוי המוצע יוביל בהכרח לצמצום הסקרנות והעניין של תלמידים, להגברת הניכור בין תלמידים, ולהפחתת הסולידריות החברתית בטווח הארוך. תחת זאת, שינוי מערכת החינוך בישראל צריך להיות כזה שבו ברור שהאמצעים לשינוי המערכת הם כאלה שמתייחסים לפיתוח הידע והסקרנות כמטרות ראויות בפני עצמן, ולא ככלי להשגת יתרון תחרותי. ישנם די והותר אנשי חינוך בישראל שהם בעלי הידע כיצד לעשות זאת. ראוי להתייעץ עימם.