המשרוקית של גלובס מציגה: כל מה שרציתם לדעת על החוק שמטלטל את המדינה

עילת הסבירות - מבוא

1 מה בעצם קובע החוק שעבר השבוע?

מדובר בתיקון לחוק יסוד: השפיטה, הקובע כי בית המשפט העליון לא ידון בעניין סבירות ההחלטה של הממשלה, של ראש הממשלה או של שר אחר. התיקון נועד למנוע מבג"ץ לפסול החלטות של השרים או של הממשלה על רקע מה שמכונה עילת הסבירות, עילה שבה נעשה בעבר שימוש כדי לפסול, למשל, מינויים של שרים לממשלה. החוק אף מציין בהמשך במפורש כי אין להתערב בהקשר זה "בענייני מינויים".

● אחרי ביטול עילת הסבירות: מה תוכל הממשלה לעשות, והאם ייתכן שהחוק ייפסל | שאלות ותשובות 
● התגובות בעולם לחקיקה בישראל: "לקח טרגי", "אכזבה עמוקה" ו"דאגה רבה" 
● העתירות נגד ביטול עילת הסבירות הוגשו: מי השופט שידון ומתי תהיה הכרעה? 
● איך ייראה המשק הישראלי ללא עילת הסבירות?

נושא נוסף שמודגש באופן מפורש בחוק הוא שאין להפעיל שיקולי סבירות בכל הנוגע להימנעות של שרים או הממשלה מהפעלת הסמכות, כשעל פי הערכות, הסעיף הזה נועד לנסות למנוע התערבות של בג"ץ בהחלטה של שר המשפטים שלא לכנס את הוועדה למינוי שופטים.

2 מהי בכלל עילת הסבירות?

עילת הסבירות - או בשמה המדויק יותר "עילת אי־הסבירות" - שייכת לתחום המשפט המינהלי, והיא משמשת את בית המשפט כדי לבחון החלטות שלטוניות.

הרעיון הוא שלרשות מינהלית, כמו הממשלה למשל, נתון חופש פעולה במסגרת "מתחם הסבירות". במקרים שבהם בית המשפט מגיע למסקנה כי החלטה של רשות כזאת חרגה מ"מתחם הסבירות", הוא יכול להורות על פסילתה.

3 אז החוק ביטל את עילת הסבירות או רק צמצם אותה?

טכנית מדובר רק בצמצום, משום שהעילה הזאת תמשיך לשמש כדי לפסול החלטות של פקידים ודרג מקצועי, וגם של הכנסת (ולמעשה כל החלטה שלא נוגעת לממשלה או לשרים). יחד עם זאת, בכל מה שנוגע לממשלה ולשרים, הביטול הוא אכן מוחלט. בניגוד לנוסח הצעות הפשרה שלא התקבלו (ראו בהמשך), לפי גרסת החוק שאושר בכנסת לא יהיה ניתן להחיל שיקולי סבירות על שום החלטה של שר או על החלטות ממשלה.

4 עד אתמול רק אצלנו הייתה קיימת עילה כזאת?

עילת הסבירות היא לא המצאה ישראלית. אנחנו שאבנו אותה מהמשפט האנגלי, ובמובנה "הרגיל", או המצומצם יותר, היא קיימת עד היום בחלק מהמדינות שפועלות לפי "המשפט המקובל" - כלומר, בבריטניה ובמדינות שהיו בעבר תחת שליטתה.

יחד עם זאת, בישראל העילה כן התפתחה עם השנים בפסיקה באופן ייחודי. את קו פרשת המים בסוגיה מייחסים לפסק דין "דפי זהב" שניתן ב־1980. פסק הדין הזה, שנכתב על־ידי שופט העליון אהרן ברק, הרחיב מאוד את שיקולי הסבירות שבהם יכול לעשות שימוש בית המשפט. פרופ' יואב דותן מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית - שמוכר בתור מתנגד חריף לאופן שבו התקבעה עילת הסבירות בישראל, אך אינו תומך בחוק שעבר כעת - הסביר לנו בעבר כי "לפני המהפכה המינהלית שהנהיג ברק התערבות בהחלטות השלטון נעשתה רק כאשר ברור היה שההחלטה נעשית בחוסר סמכות, מתוך הנחה שהמחוקק לא התכוון להסמיך את הרשות המינהלית לקבל החלטות לא סבירות בעליל". לדבריו, במתכונתו הנוכחית, "המונח של סבירות שקיים אצלנו הוא הרבה יותר רחב מכל מקום אחר".

מצד שני, פרופ' דותן בעצמו מודה כי השוואות כאלה הן תמיד בעייתיות, שהרי במדינות אחרות בעולם המערבי "ישנם איזונים ובלמים שלא קיימים אצלנו. למשל, כללי האיחוד האירופי או האמנה האירופית לזכויות אדם". פרופ' עמיחי כהן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מציין במסמך שהפיץ המכון גם את העובדה שבמדינות אחרות קיימות פשוט נורמות אתיות בחלק מהסוגיות הללו. למשל, התפטרות מתפקיד בגין התנהגות לא הולמת או חשדות בפלילים.

5 אילו החלטות בג"ץ פסל בעבר באמצעות עילת הסבירות?

הדוגמה המפורסמת ביותר היא מ־1993, כאשר בג"ץ חייב את ראש הממשלה דאז יצחק רבין להעביר מכהונתו את יו"ר ש"ס, שר הפנים אריה דרעי, שנגדו הוגש כתב אישום בגין שורה של עבירות חמורות כולל שוחד. השופטים קבעו כי "העבירות המיוחסות לשר דרעי הן מפליגות בחומרתן, ואי־הפעלת הסמכות להעבירו מתפקידו עולה כדי אי־סבירות קיצוני". הפסיקה הזאת זכתה בהמשך לכינוי "הלכת דרעי־פנחסי" (רפאל פנחסי היה סגן שר מש"ס שגם נגדו הוגש כתב אישום), והיא זאת שהביאה לכך שעד היום פוליטיקאי שנגדו הוגש כתב אישום לא יכול לכהן כשר.

ישנן דוגמאות נוספות להתערבות של בג"ץ בשלל נושאים על רקע אותה "חריגה ממתחם הסבירות". כך, למשל, ב־2007 נקבע כי החלטת הממשלה שלא למגן באופן מלא כיתות לימוד בעוטף עזה, בין היתר על בסיס שיקול תקציבי, "חורגת ממתחם הסבירות". ב־2018 חויב שר הביטחון אביגדור ליברמן לאפשר כניסה של פלסטינים לישראל לצורך השתתפותם בטקס יום זיכרון אלטרנטיבי, וב־2021 נבלם מהלך אחר שהוביל אותו ליברמן, הפעם כשר האוצר, לבטל עוד במהלך שנת הלימודים את הסבסוד לאברכים שילדיהם נמצאים במעונות יום.

6 אז מעכשיו בג"ץ לא יוכל יותר לפסול החלטות כאלה?

זאת שאלה שאין עליה כרגע תשובה מובהקת. ברור שבג"ץ לא יוכל לפסול צעדים כאלה באמצעות שימוש בעילת הסבירות, אבל זה לא אומר שבית המשפט לא יוכל להתערב בהן באמצעות שימוש בנימוקים אחרים. מה שחשוב להבין בהקשר הזה הוא שבפסילת החלטות מינהליות - בניגוד לפסילת חוקים, שם המנגנון הוא נוקשה יותר, לפחות לכאורה - השופטים ממילא עושים שימוש ב"כלים" שונים שהתפתחו במשפט לאורך השנים. עילת הסבירות היא כלי אחד כזה, אבל יש גם "כלים" או עילות נוספות שיכולים לאפשר ביקורת כעל החלטות שונות של הממשלה כמו "מידתיות" או "שיקולים זרים". האם הכלים האלה, וכלים חדשים שיכולים להתפתח, יוכלו להחליף את עילת הסבירות בכל מצב? זה בכלל לא בטוח.

לפי דברים שאמר לנו בעבר ד"ר עמיר פוקס, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, "זה נכון שהמשפט המינהלי הוא כולו יציר הפסיקה, ולכן הוא מאוד פלואידי", אבל עילת המידתיות, שמוזכרת לעיתים כתחליף, "לא יכולה לכסות הכול: למשל מינויים, הם לא פוגעים באף אדם באופן ספציפי", הוא אומר. בסופו של דבר, הוא מעריך, כנראה שהעילות האחרות לא יוכלו להוות תחליף שלם לסבירות, שמהווה "מעין 'סל' כזה שמאפשר לפסול החלטות מאוד מוזרות שמתקבלות משיקולים זרים או ממשוא־פנים, שלפעמים קשה מאוד להוכיח אותם".

מנגד, פרופ' דותן שהזכרנו אמר לנו בהקשר זה כך: "גם אם הצעת החוק הזו תעבור, זה לא ברור בכלל שהיא תהרוג את 'הלכת דרעי' (המקרה משנות ה־90 שהזכרנו), או שניתן יהיה לפטר פתאום את היועמ"שית. משום שעקרונית בג"ץ יוכל להתערב במינויים והדחות גם באמצעות עילות אחרות. במקרה של דרעי יקראו לזה שחיתות שלטונית, שלטון החוק, טוהר המידות. במקרה של היועמ"שית אפשר יהיה לטעון כי הפיטורים נעשו משיקולים זרים או שהם שרירותיים וקפריזיים. האם ביטול הסבירות יצמצם במבחן התוצאה את היקף הביקורת השיפוטית על החלטות הדרג הנבחר? עדיין קשה לדעת".

הקרב על החוק

7 האם הנוסח שאושר הוא אכן מרוכך יותר מהצעת החוק המקורית?

רבים מדוברי הקואליציה טענו בשבועות האחרונים כי הגרסה שאושרה מרוככת ומתונה בהרבה מנוסח החוק המקורי. כך, למשל, רגע לפני שאושר החוק באופן סופי, אמר שר המשפטים יריב לוין בנאום בכנסת כי "אחרי חודשים ארוכים של דיון ציבורי שלא היה דומה לו בהיקפו, מובאת בפנינו הצעה שלוקחת בחשבון גם את ההערות והעמדות שנשמעו".

האם אכן חלו תמורות משמעותיות בגלגוליו השונים של החוק? כזכור, לוין הציג את הרפורמה שלו בתחילת ינואר במסיבת עיתונאים. עיון בטיוטת תזכיר החוק שהציג מעלה כי הנוסח הראשוני אכן היה גורף בהרבה, וביקש לבטל לחלוטין את עילת הסבירות, באופן שימנע מבית המשפט העליון לפסול על בסיסה לא רק את החלטות הממשלה והשרים, אלא גם כל "רשות הנתונה לאחריותם או כל מי שפועל מטעמם".

אלא שתוך זמן קצר הקואליציה החליטה להגיש את החוק באמצעות מסלול אחר. במסלול הזה מי שהגיש את הנוסח, עוד באותו חודש, הוא יו"ר ועדת חוקה, שמחה רוטמן. ואיך נראה הנוסח הזה? הוא כמעט זהה לנוסח שעבר בסופו של דבר. בסופו של דבר כן הוכנס בו ריכוך מסוים, והוא לא כולל את האפשרות להחריג מהעילה את כל נבחרי הציבור, כלומר גם ח"כים ואולי גם ראשי ערים ועוד. מצד שני, לנוסח הזה כן נוספו התייחסויות ספציפיות לסוגיית אי ההתערבות במינויים, ובאי הפעלת סמכות.

8האם כל הצדדים הסכימו למעשה על נוסח מרוכך יותר?

בימים שלפני אישור החוק בכנסת דווח בתקשורת על מגעים לפשרה, שהייתה אמורה לכלול נוסח חוק מרוכך יותר. המתווה גובש על בסיס הצעתם של פרופ' יובל אלבשן, פרופ' ידידיה שטרן ועו"ד רז נזרי (לשעבר המשנה ליועמ"ש), והוא הציע שהשימוש בעילת הסבירות אכן יצומצם אך לא באופן כה גורף. לפי הנוסח, עילת הסבירות לא תופעל על החלטות של ממשלה או שרים הנוגעות לנושאי מדיניות, ולא תופעל גם על מינוי לתפקידים של שרים או סגני שרים. שאר החלטות השרים, כולל כאלה שהתקבלו לאחר שהשר נטל סמכות מעובד מדינה, והחלטות ממשלה בענייני מינויים שאינן דורשות אישור הכנסת, ימשיכו להיות כפופות לביקורת שיפוטית גם לפי עילת הסבירות. בנוסף, במתווה הוצע שהשינויים הללו לא יחולו בממשלת מעבר.

לפחות לפי הדיווחים בתקשורת על הנוסח הזה דווקא הייתה הסכמה, או פערים קטנים בלבד, כשההסכם נפל דווקא על החלק הפוליטי שכללה הפשרה: זה קבע כי הממשלה תצהיר שלא תיעשה חקיקה בנושאים הקשורים לרפורמה המשפטית ללא הסכמה של 75 חברי כנסת במהלך 18 החודשים הקרובים, ולפי אותם דיווחים, בקואליציה לא הסכימו לכך.

9 האם זה נכון שהשופט ברק תמך בעבר בביטול עילת הסבירות?

ביום חמישי האחרון טען ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי "אהרן ברק אמר ב־2019 שהוא מוכן לבטל את עילת הסבירות", וציטט את נשיא העליון לשעבר כאומר: "יכול להיות שהגיע זמנה". האם ברק אכן היה מוכן לצעד כזה?

הציטוט אליו מתייחס נתניהו לקוח מכנס של "מקור ראשון" שנערך בדצמבר 2019. ברק התבקש שם לחוות דעה על אמירה של נשיא העליון אשר גרוניס שהביעה הסתייגות מסוימת מהשימוש בעילת הסבירות. ברק השיב כך: "הנשיא גרוניס… יש לו פתרון לבעיה: הוא אומר שבמקום הסבירות תבוא המידתיות. וא ני מסכים". בתשובה לשאלה האם הוא אכן מוכן לוותר על העילה שכה מזוהה איתו ברק השיב שכן, אך בהמשך הדברים התברר מדוע הוא מוכן לכך. "אני מוכן לבטל את עילת הסבירות… יכול להיות שהגיע זמנה וצריך להחליף אותה - על פי השופט גרוניס - בעילת המידתיות… מי שלא רוצה סבירות שיציע משהו יותר טוב - ואני מציע משהו יותר טוב - והמשהו היותר טוב הזה, זה מידתיות". במילים אחרות, ברק מוכן לוותר על הסבירות תוך הצעת פרשנות - שגם היא בוודאי תקומם רבים - שלפיה עילת המידתיות תחליף אותה לפחות בחלק גדול מהמקרים.

בימים האחרונים הוציא ברק הבהרה מפורשת בעניין: "ההסתמכות עליי כדי להצדיק הצעת חוק זאת אינה ראויה ואינה נכונה …זאת עמדתי: אני מתנגד להצעת החוק לביטול או צמצום עילת הסבירות בכל תוקף, ומשוכנע כי ההצעה תפגע באופן קשה בערכי היסוד של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".

 צילומים: אלכס קולומויסקי־ידיעות אחרונות, יונתן בלום, נועם מושקוביץ' (דוברות הכנסת), יח''צ

10 והשופט נעם סולברג, הוא תמך?

בקואליציה מכנים את החוק שאותו העבירו כעת "מתווה סולברג". ראש הממשלה כינה אותו "סבירות סולברג". מנגד באופוזיציה הועלו טענות כי אין קשר בין עמדותיו של השופט סולברג בסוגיה לבין הצעת החוק, או שמדובר בקשר רופף. ומהן העובדות?

שופט העליון נעם סולברג התבטא בעניין עילת הסבירות ב־2019, ובהמשך הנאום הזה פורסם כמאמר בכתב־העת "השילוח". אם לסכם את דבריו בקצרה הרי שהוא אכן המליץ ששופטים לא יעשו שימוש בעילת הסבירות כשהדבר נוגע להחלטות של הדרג הנבחר (למשל שרים), אך כן יוכלו לעשות בה שימוש כדי לבקר החלטות של הדרג המקצועי. זה בהחלט מזכיר את עקרונות הצעת החוק הנוכחית, אך יש גם סייג חשוב: סולברג כתב את מאמרו כהמלצה לעמיתיו השופטים, ומהדברים לא עולה שהוא סבר שיש לעגן את ההמלצה הזאת בחוק קשיח שיכבול את ידיהם.

ואם עד כה הסייג הזה היה בגדר פרשנות מתבקשת, הרי שממש לאחרונה פרסם סולברג הודעה: "ניתנת האמת להיאמר: לא חשבתי אז… באותה הרצאה, על תיקון בדרך של חקיקה; חשבתי על מגמה שתבוא לידי ביטוי בפסיקה". אז אפשר לקבוע שסולברג מתנגד לחוק? גם לא, לאחר הסערה שעוררה הודעתו פרסמה הרשות השופטת הודעה נוספת בשמו: "השופט סולברג השיב לשאלה ביחס למאמרו מלפני שלוש וחצי שנים, ולא נקט כל עמדה ביחס להליכי החקיקה".

11 האם החוק הופיע במצע של גדעון סער?

גם זה הוזכר בנאום של נתניהו, שטען כי "גדעון סער כלל במצע הבחירות שלו רק לפני כמה חודשים תיקון הרבה יותר קיצוני של עילת הסבירות מזו שמוצעת כיום". העובדות הן שביטול עילת הסבירות לא הופיע במצע של תקווה חדשה כפי שעלה לאתר האינטרנט של המפלגה. באמצעות האתר שמכונה "ארכיון האינטרנט" (Wayback Machine) אנחנו יכולים לקבוע כי גם בפברואר 2021 - כלומר עוד לפני הבחירות שלאחריהן מונה סער לשר המשפטים - המצע של "תקווה חדשה" לא הכיל שום הבטחה בנושא. גם במפלגה מכחישים זאת.

אז מה כן? באתר המפלגה אכן הופיע עד לפני כמה חודשים הטקסט הבא: "עילת הסבירות הפכה עם השנים ל'דלת אחורית' להחלת ביקורת שיפוטית על החלטות שנמצאות בליבת העשייה של נבחרי הציבור. השופטים קובעים אם פעולה או החלטה של נבחר הציבור היא סבירה או לא, ובכך שמים את שיקול־הדעת ואת סל הערכים שלהם מעל זה של מי שהציבור בחר בהם. יש להסדיר את עילות המשפט המינהלי בחקיקה, בדרך שתצמצם את עילת הסבירות, ולהחריג את יישומה על החלטות נבחרי ציבור".

הטקסט הזה נמחק לאחרונה מאתר המפלגה, ובראיון לרשת 13 טען סער כי בגלל "ברדק" עלו בטעות לאתר שני מסמכים - אחד מהם הוא המצע שלא השתנה בשנתיים האחרונות, והשני הוא התוכנית שנמחקה. לנו נמסר בעבר מהמפלגה כי הם מתנגדים למהלך הנוכחי, אך "למען שלמות התמונה יצוין כי בפרסום שנעשה מטעם המפלגה לפני פרסום המצע נכלל נושא צמצום עילת הסבירות".

מה צפוי בהמשך?

12בג"ץ יכול לפסול את החוק(1)?

זמן קצר לאחר אישור החוק בכנסת הוגשו נגדו עתירות לבג"ץ. אנחנו לא יכולים להעריך כאן מה הסיכוי שהן יתקבלו, אבל את העתירות ניתן לחלק לשתי קבוצות. הקבוצה הראשונה עוסקת בתוכן החוק. אם החוק אכן יפסל בשל תוכנו זה יהיה תקדים, מכיוון שהחוק המדובר הוא חוק יסוד. חוקי היסוד, נזכיר, הם אלה שעל בסיסם פוסל בג"ץ חוקים אחרים. האם הוא יכול לפסול גם חוק יסוד? ועל בסיס מה בעצם? אלה שאלות מורכבות, אך מה שניתן לומר במסגרת הזאת הוא שצעד כזה מעולם לא נעשה בעבר.

יחד עם זאת, בג"ץ כן הכין את הקרקע בעבר להתערבות שלו גם בחוקי יסוד. כך נעשה במאי 2021, כשבג"ץ הוציא "התראת בטלות" לחוק שכונה "פשרת האוזר" - תיקון לחוק יסוד: הכנסת בהוראת שעה, שנועד לדחות את המועד האחרון להגיש תקציב לפני פיזור אוטומטי של הכנסת ה־23. מהי "התראת בטלות"? זאת בעצם אזהרה של בג"ץ שבמקרה שיעשה בעתיד "תרגיל" דומה, השופטים צפויים לפסול אותו (כאן, בשל עיתוי הפסיקה, פסילה כבר לא הייתה רלוונטית). מצד שני, "פשרת האוזר" הייתה הוראת שעה, וגם נגעה לעניין מצומצם יחסית. זה לא בדיוק המקרה בחוק הנוכחי.

אבל רגע, יש עוד דוגמה. חודשיים לאחר מכן נתן בג"ץ את פסיקתו לעתירה שהוגשה ב־2018 נגד חוק הלאום - חוק היסוד הטרי ביותר בספר החוקים הישראלי. החוק לא נפסל, אך השופטים כן קבעו בו כי באופן עקרוני גם חוקי יסוד לא יכולים לפגוע בערכי היסוד של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. כלומר, יש כאן תשתית מסוימת לפסילת חוקי יסוד בעתיד.

13 בג"ץ יכול לפסול את החוק (2)?

הקבוצה השנייה של העתירות הן כאלה שנוגעות לדרך שבה התקבל החוק. בעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון נטען למשל כי לא ניתן "פרק זמן ראוי לדיון בשינוי המשטרי הנרחב ובהשלכותיו", וכי הוא התקבל "באופן החורג מן הדרך בה התקבלו חוקי יסוד בעבר". כאן כבר יש לנו תקדים לפסילה דומה מהעבר.

מדובר בחוק מ־2017 שקודם על ידי שר האוצר לשעבר, משה כחלון, שכונה "מס דירה שלישית". מי שכתב את פסק הדין הזה היה לא אחר מהשופט נעם סולברג, שהרחיב אז את מה שמכונה "עקרון ההשתתפות" (שלפיו לכל חבר כנסת יש זכות להשתתף בהליך החקיקה). סולברג קבע שעל הליך החקיקה להיות כזה שלא רק מאפשר לכל ח"כ להצביע בעד או נגד, אלא גם לגבש עמדה מהותית לגבי הצבעתו. איך קובעים אם לח"כים הייתה אפשרות כזאת? למשל, על ידי בדיקה אם הדיון "היה מידתי ביחס לאורכה של הצעת החוק, למורכבותה, ולהיקף השלכותיה" וגם על ידי בדיקת "השפעת הדיון בוועדה או במליאה" על תוכנו של החוק הסופי.

אז האם יכול להיות ש"מתווה סולברג" לא עומד בכללים שקבע סולברג? פרופ' איתי בר־סימן־טוב משפטן מאוני' בר אילן, הסביר לנו שגם במקרה הזה יש חשיבות לעובדה שמדובר בתיקון לחוק יסוד. מצד אחד, כפי שכבר ציינו, השופטים נזהרים מאוד בפסילת חוקי יסוד. מצד שני, הוא מציין, הכללים לגבי תקינות הליך החקיקה נכונים עוד יותר כאשר מדובר בהליך של חקיקת יסוד.

פרופ' בר־סימן־טוב גם הציע אפשרות שלפיה השופטים דווקא ישלבו בין שתי הקבוצות שהזכרנו כאן. "ייתכן שבהפעלת הביקורת השיפוטית בית המשפט לא יפריד בין הדיון בתוכן לדיון בהליך, אלא ינקוט גישה משולבת", הוא מציע. "אם בוחנים את תוכן החקיקה ביחד עם הליך החקיקה, המשמעות היא שפגמים בהליך שלא מספיקים לבדם לפסול את החקיקה, עלולים להביא לבטלותה כשהם 'משוקללים' יחד עם התוכן".

14 הנשיא יכול לא לחתום על החוק?

סעיף 11(א)(1) לחוק יסוד: נשיא המדינה קובע שהנשיא "יחתום על כל חוק חוץ מחוקים הנוגעים לסמכויותיו". אז האם הנשיא הרצוג יכול להחליט פשוט לא לחתום על החוק, שמעורר מחלוקת כה עמוקה? "השאלה היא אם מדובר בסמכות שיש בה שיקול דעת או שזה אוטומטי", אומרת ד"ר דנה בלאנדר, עמיתת מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה. "רוב המשפטנים וגם בית המשפט בעצמו הניחו שזו סמכות שלא בשיקול דעת אלא משהו פורמלי. כדי להיכנס לתוקף חוק חייב להתפרסם ברשומות, והוא לא חייב את החתימה כדי להתפרסם ברשומות".

ד"ר בלאנדר כן מזכירה שני מקרים שגם בהם עלתה השאלה הזאת. "הנשיא בן צבי הביע מורת רוח מביטול עונש המוות והנשיא ריבלין (כעס על עניין) מעמדה של השפה הערבית בחוק הלאום. אבל בסופו של דבר השם שלהם מופיע על החוקים (ריבלין חתם בערבית)".

ואם בכל זאת, למרות הכל, הרצוג יחליט שלא לחתום? "התרחיש שלי הוא שהוא יחתום ויגיד שהוא עושה זה 'בלב כבד'", אומרת בלאנדר, אבל גם אם לא "אני לא חושבת שהחוק לא ייכנס לתוקף. זה יהיה אקט סמלי שתהיה לו משמעות בעיקר במישור הציבורי".