הכנסת אישרה את החוק לעידוד תעשיית ההייטק בישראל

מליאת הכנסת אישרה השבוע את החוק לעידוד תעשייה עתירת ידע, המעניק הטבות מס למשקיעים בחברות הייטק ישראליות וכן הטבות לחברות בגין רכישת חברות אחרות או מיזוג עם חברות אחרות. מטרת החוק היא לשמר את ישראל כיעד אטרקטיבי להשקעה בחברות טכנולוגיה ולתמוך בפיתוחה של תעשייה זו.

● כל מה שרציתם לדעת על החוק שמטלטל את המדינה
● צ'ק פוינט עקפה את תחזיות הרווח למרות היחלשות בצמיחה
● מדוע האקזיט של אימפרבה מסמן עתיד קודר להייטק הישראלי?

החוק מעניק, בין היתר, זיכוי במס למשקיעים פרטיים אשר מבצעים השקעות בחברות הזנק הנמצאות בשלבים התחלתיים של פעילותן (שלבי ה-seed וה-pre-seed), בגובה של סכום ההשקעה המוכפל בשיעור מס רווח ההון שחל על המשקיע. הטבה נוספת בחוק מעניקה דחייה של תשלום המס בגין רווח הון שמופק ממכירה של חברה טכנולוגית, לבעלי מניות המשתמשים בחלק מהתמורה ממכירת החברה לצורך השקעה בחברת הזנק.

ברשות המסים ובאוצר מסבירים כי מטרת ההטבות הללו היא לעודד את ההשקעה בחברות הנמצאות בשלבי המחקר והפיתוח הראשוניים, בפרט על־ידי משקיעים אסטרטגיים אשר להם ניסיון בשוק הטכנולוגי, אותו הם מביאים יחד עם השקעתם ואשר יכול לתמוך בצמיחת החברה, במיוחד בשלבים ההתחלתיים.

הטבה שלישית הכלולה בחוק קובעת כי חברה טכנולוגית גדולה שרוכשת את השליטה בחברה טכנולוגית אחרת, תוכל לנכות את ההוצאה על רכישת המניות מחבות המס שלה, בשיעורים שנתיים שווים במשך חמש שנים מיום הרכישה. זאת, בשונה מהמצב כיום, בו ההוצאה על רכישת המניות מותרת בניכוי רק בעת מכירת המניות, בדרך של הקטנת רווח ההון החייב במס בעת המכירה.

"החוק מבטיח שתעשיית ההייטק בישראל תמשיך לצמוח"

החוק מעניק למוסדות פיננסיים זרים פטור ממס על הכנסותיהם מריבית, דמי ניכיון או הפרשי הצמדה בגין הלוואות שניתנו לחברות טכנולוגיה ישראליות. מטרת הפטור היא להוריד את העלויות המושתות על חברות טכנולוגיה ישראליות בגיוס אשראי ממוסדות פיננסיים זרים, המתמחים במתן אשראי לחברות טכנולוגיות.

עוד כולל החוק, פטור מריבית למוסד פיננסי זר. במטרה לסייע בהורדת עלויותיהן של חברות טכנולוגיה ישראליות בגיוס אשראי ממוסדות פיננסים זרים המתמחים במתן אשראי לחברות טכנולוגיה, מוצע להקנות פטור ממס למוסד פיננסי זר על הכנסותיו מריבית, דמי ניכיון או הפרשי הצמדה, שמשלמת לו חברה טכנולוגית ישראלית כהחזר הלוואה.

מסלולי ההטבות יחליפו את ההטבות שניתנו בעבר לפי חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 ("חוק האנג'לים") וכן מסלולי הטבות נוספים. החקיקה קודמה על ידי מנהל רשות המסים ערן יעקב מראשית הקדנציה שלו, ומתפרסמת כעת, רגע לפני שהוא מפנה את הכסא (בספטמבר).

לדברי יעקב, "מדובר בחוק מתקדם ועדכני, המציב את ישראל בשורה אחת עם המדינות המובילות בעולם בכל הנוגע לאטרקטיביות של משטר המס עבור משקיעים בחברות טכנולוגיות, ולאפקטיביות של הטבות המס. התיקונים החדשים שמקדם החוק חשובים במיוחד לאור המיקוד שלהם בצרכים של חברות הזנק הנמצאות בראשית דרכן ובעידוד ההשקעה בחברות שהקניין הרוחני שלהן רשום בישראל. מיקוד זה הוא שמבטיח שתעשיית ההייטק הישראלית תמשיך לצמוח ושהחברה הישראלית תמשיך להפיק את המרב מצמיחה זו".

לדברי עו"ד שלומית דולה, שותפה ומנהלת מחלקת תמריצים ב-PwC Israel, "המטרה של החוק חשובה מאוד, במיוחד בתקופה זו בה חברות טכנולוגיה מתקשות בגיוסי הון וחוב, ולכן חיכינו לאישורו כבר זמן רב. בניגוד לחוק הקודם, הפעם נוספו מסלולי הטבות חדשים והיישום של מסלולי ההטבות עתיד להיות נוח ונגיש יותר, על־ידי ביטול הצורך בקבלת אישורים מרשות המסים ורשות החדשנות במרבית המסלולים".

בנוסף, אומרת עו"ד דולה, "במסלול האנג'לים גם אופציות ומכשירים כגון SAFE יכנסו לתחולה, סעיף הסנקציות מחלק טוב יותר את האחריות בין המשקיע לחברה, והאפשרות של חברות טכנולוגיה ישראליות לנכות את ההוצאה על רכישת מניות של חברת טכנולוגיה אחרת הורחבה גם לרכישה של חברות זרות. עם זאת, בחלק מהמסלולים נקבעו תנאים וסעיפי סנקציות שאני מקווה שלא יפריעו ליישום של המטרה הטובה הזאת".

הקלה חריגה מאוד בעולם המס

עו"ד אופיר לוי, שותף מוביל במחלקת המסים במשרד ארנון, תדמור-לוי מוסיף, כי "אישור חוק האנג'לים מהווה בשורה טובה מאוד לתעשיית ההייטק בישראל, המקבלת משנה תוקף דווקא בתקופה שבה המשק הישראלי סובל מירידה בהיקפי ההשקעות בחברות ישראליות ומבריחה של כספים לחו"ל. החוק ממשיך הטבה שהייתה פה, במשך כמה שנים כהוראת שעה, עד 2019 והופסקה לצערנו מאז וכעת מתחדשת ותהיה בתוקף לפחות עד לתום שנת 2026".

לוי מסביר כי "החוק מאפשר למשקיעים בחברות הייטק ישראליות לקבל זיכוי ממס בגין השקעתם, וזו הקלה חריגה מאוד בעולם המס שבו בדרך כלל השקעות אינן זוכות להקלת מס מיידית אלא רק בעת מימוש עתידי של ההשקעה ברווח. ההקלה ניתנת גם כאשר המשקיע היא שותפות של יחידים. חברות שמשקיעות בחברות הייטק יוכלו לקבל ניכוי לצרכי מס של השקעתן על פני חמש שנים. גם זו בשורה טובה מאוד. החוק גם מטפל בהכרה בהפסדי מס למשקיעים".

עם זאת, לוי אומר כי "הגם שההטבה הנוספת - המקלה על חברות הייטק לקחת הלוואות מבנקים זרים ופוטרת ריבית שמשלמות החברות מניכוי מס במקור - מבורכת, חבל שאת התמריץ הזה לא כיוונו גם לחברות סטארט-אפ, הזקוקות למימון בימים אלה. דבר נוסף שאינו ברור הוא מדוע החריגו בנקים זרים שיש להם סניפים בישראל מההטבה הזו. דווקא בנקים כאלה שיש להם יכולת להכיר טוב את השוק הישראלי הוצאו מהמשחק".

לדברי עו"ד לוי, "צריך לזכור שההקלות אינן מיועדות לחברות סטארט-אפ אלה לחברות קיימות עם פוטנציאל צמיחה. אנחנו קוראים למחוקק לסייע גם לחברות סטארט-אפ הזקוקות לתמריצים במיוחד בזמנים אלה".

אולם, לא כולם מסכימים שמדובר בבשורה. לדברי רו"ח יניב אנג'ל, מומחה למיסוי, פירמת הייעוץ Auren ישראל, "החוק הוא בגדר מעט מדי ומאוחר מדי. החוק גובש לפני שלוש שנים כשהמציאות הכלכלית בישראל בכלל, ובענף ההייטק בפרט, היו שונים. החוק מתייחס להטבות למשקיעים בחברות ישראליות, ולהטבות לחברות בביצוע שינוי מבנה עסקי ומיזוג, בדיוק בתקופה שמשקיעים מושכים השקעות מישראל וחברות ישראליות עושות רילוקיישן בגלל חוסר היציבות הכלכלי פוליטי. נראה שהחוק פחות מתאים לתקופה הנוכחית, ובלי החזרת המערכת הכלכלית בישראל למסלולה, מדובר בהטבות מס שלא ינוצלו, מאחר ולא יהיה מי שינצל אותן".