המחוזי יכריע: האם AI יכול להרשם כבעלים של פטנט?

בחודש מרץ האחרון דחה רשם הפטנטים בקשה לרשום פטנט על המצאות שהומצאו על-ידי מכונה המופעלת בטכנולוגיית AI . הנימוק לדחייה היה בעיקרו זה: על פי חוק הפטנטים על הממציא להיות בן אנוש. מאחר ש-AI היא לא בן אנוש, לא ניתן לרשום את הפטנט.

המבקשים הגישו ערעור בעניין, ובית המשפט המחוזי יידרש להכריע: האם גם בישראל, כמו מדינות אחרות בעולם, רק בני אנוש יכולים להירשם כממציאי פטנטים, או שישראל תהיה המקום הראשון בעולם שבו גם מכונות יכולות?

● גיל שויד: "הרצון לרשום חברות בישראל נשחק בחודשים האחרונים"
● התשקיף שחושף: רשות ניירות ערך בוחנת את הסכמי הניהול הדשנים בקרנות הנדל"ן
● מקורות נערכת לתבוע את הרגולטור ב-270 מיליון שקל: איך זה ישפיע על מחיר המים?

את המכונה בבסיס המחלוקת, הנקראת "דאבוס"- DABUS , המציא סטפן ת'אלר, ד"ר אמריקאי למחשבים. המכונה יכולה לייצר המצאות באמצעות טכנולוגיה של בינה מלאכותית והיא יצרה עד כה שתי המצאות: כלי לאגירת מזון ומערכת תאורה.

מה מיוחד בחוק הישראלי?

ראיין אבוט, פרופ' למשפטים ולמדעי הבריאות באוניברסיטת סארי באנגליה, החליט לאתגר את דיני הפטנטים ברחבי העולם עם המצאותיה של דאבוס. הוא החליט לנסות לשכנע את מקבלי ההחלטות בתחום הפטנטים שניתן לרשום פטנט גם במקרה שבו הממציאה היא מכונה, ולכן הקפיד להצהיר במדינות השונות שאליהן פנה כי דאבוס היא הממציאה ולא הוא.

לאחר שבקשות לרישום פטנטים על ההמצאות של דאבוס נדחו בארצות הברית, באנגליה, באוסטרליה ובאיחוד האירופי, הגיעה ההכרעה גם לישראל.

האתגר של אבוט מתאפשר בגלל שבהתאם לאמנות בינלאומיות, הגשת בקשה לפטנט יכולה להיעשות בכל העולם, ומדינה אינה רשאית להעדיף בתחום זה את אזרחיה או תושביה על פני מבקשים זרים. לכן, העובדה שלת'אלר עצמו אין כלל קשר לישראל, אינה מעלה או מורידה מן האפשרות שהוא יוכל לרשום בה פטנט.

ההכרה בזכויות קניין רוחני היא ככלל גלובלי, אבל החקיקה בכל זאת אינה זהה במדויק בין כל המדינות. כך למשל חוק הפטנטים הישראלי אינו דורש לדעת את זהות ממציא ההמצאה, בניגוד למדינות אחרות בעולם. השאלה המרכזית בחוק הישראלי היא האם ההמצאה שמבקשת להירשם כפטנט היא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית. רק אז, קובע החוק בישראל, ניתן יהיה לרשום על שמה פטנט.

ברוב המוחץ של המקרים אלה גם השאלות שבוחן הפטנטים, והרשם בעקבותיו, נדרשים לבחון. המכונה של ת'אלר חייבה אותם באופן תקדימי להידרש קודם כל לשאלת הממציא, ולבחון האם הוא יכול להיות מכונה.

עד כה הניסיון לרשום את הפטנט לא צלח

כפי שפורסם לפני כמה חודשים ב"גלובס", עד כה הניסיון של ת'אלר לרשום פטנט בישראל לא צלח. בוחן הפנטנטים, סער אברמוביץ', דחה את הבקשה, וראש רשות הפטנטים ורשם הפטנטים, אופיר אלון, דחה השגה שהגיש ת'אלר על הסירוב של הבוחן.

הבוחן והרשם הגיעו לאותה מסקנה מכיוונים מעט שונים: החוק בישראל מחייב שלמכונה יהיה ממציא, אך לא דורש לדעת את זהותו. הבוחן קבע שפרשנות המילה "ממציא" הקבועה בחוק בישראל יכולה לאפשר למכונה להיחשב כממציא, אבל שלא ניתן יהיה לרשום פטנט במקרה הזה כי מכונה לא יכולה להיות בעלים של המצאה, והחוק כן דורש בעלות של ההמציא על ההמצאה. הרשם קבע שהחוק כלל לא יכול לסבול את האפשרות שמכונה תהיה ממציא, ומחייב בן אנוש על מנת שניתן יהיה לרשום פטנט.

ייתכן שאם ת'אלר היה מותיר את שאלת הזהות של הממציא עמומה, השאלה לא הייתה מתעוררת והפטנט היה נרשם. אולם אבוט, כזכור, רצה לאתגר את דיני הפטנטים ולכן לבקשה צורף תצהיר של ת'אלר שבו צוין כי תהליך ההמצאה נעשה על ידי דאבוס ללא כל מעורבות אנושית מצדו. במצב כזה, נקבע, לא ניתן לרשום את הפטנט.

הרשם ציין כי אף אם הענקה של הגנת פטנט על המצאות שהוכנו בידי מכונות יכולה לתמרץ יצירה של מכונות כאלה ולאפשר גילוי של תוצריהן לציבור, היעדרה של הסדרה בינלאומית בעניין הזה היא מכשול משמעותי. לא יהיה נכון לעגן בדין הישראלי הגנה כזו כשמדינות אחרות לא עשו את אותו הדבר, נכתב שם, ובטח לא נכון שהכרעה שכזו תיעשה על-ידי בתי המשפט באמצעות כלים פרשניים, ולא למשל על-ידי המחוקק.

ברקע הדברים עומדת ההנחה כי כאשר המחוקק יצטרך לקבוע מנגנון מתאים למצבים כאלה, הוא יצטרך לחשוב על הרבה מאוד שיקולים שעשויים להתפספס בפרשנות נקודתית של מקרה זה או אחר. התפיסה היא שאין מדובר רק בדיני הקניין לבדם, אלא שהתחום כולו של טכנולגיית הבינה המלאכותית ומקומם של הפטנטים בתוכה מושפעים מתחומים תעשייתיים, כלכליים ואחרים, ולכן הסדר בנושא הזה צריך להיות הוליסטי - ובהלימה אחת עם העולם.

מה עכשיו?

כעת הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי, שמבקש בכל זאת לרשום פטנט אף על המצאות שהוכנו על-ידי גורם לא-אנושי בטכנולוגיית בינה מלאכותית.

בערעור הודגש כי בשונה מהעולם, המחוקק בישראל נקט עמדה ייחודית בנוגע לזהות הממציא, וקבע שאין הכרח בבקשת פטנט לפרט מיהו. בהתאם לכך, נטען, נימוקו של רשם הפטנטים לפיה רישום של ההמצאות של דאבוס בישראל ייצר א-סימטריה ביחס לעולם הוא שגוי. ממילא הדין הישראלי הוא אחר.

עוה"ד אסא קלינג, ראש מחלקת קניין רוחני במשרד נשיץ ברנדס אמיר, ששימש בעבר ראש רשות הפטנטים, מייצג את ת'אלר בבקשות רישום הפטנט ובערעור הנוכחי, וסבור כי מבחינת ההייטק הישראלי בערעור טמונה הזדמנות היסטורית שחבל לפספס. "אנחנו בעולם של מכונות ממציאות", הוא מסביר. "יש בנק אדיר של המצאות שאם לא ניתן פטנט לבעליהן הם לא ימשיכו להמציא אותן, לא יגלו לעולם מה הם עושים והערך של שקיפות וקידום חדשנות טכנולוגית באופן שיוויוני ייפגע". הוא מוסיף כי "החוק הישראלי שונה מהחקיקה בעולם והוא מאפשר את הרישום. במצב שבו מעריכים את מערכת המשפט הישראלית, שיטת המחשבה שלנו צריכה להיות הפוכה ממה שנקבע בעולם: אנחנו רוצים להיות ה"האב" שכל הממציאים בתחום ה- AI יבואו לישראל ויירשמו כאן".

 אסא קלינג / צילום: עמי ארלך

מנגד, ישנם מי שסבורים כי אף אם הכוונה של המבקש היא שישראל תהיה חוד החנית באישור של פטנט למכונה, הפער בין הדין בישראל לזה שנוהג במדינות אחרות לא יקדם את הכלכלה הישראלית. איזה יתרון, נטען, יהיה למי שירשום פטנט בישראל אך בשאר העולם יוכלו להעתיק את ההמצאה שלו?

השופטת שנותבה לטפל בערעור היא תמר אברהמי, שופטת שנחשבת בעלת בקיאות בדיני הקניין רוחני, ואשר כבר הכריעה בלא מעט סוגיות בתחומים הנגזרים מהם. טרם הוגשה תשובה לערעור, ומעניין יהיה לראות מה בית המשפט יכריע: האם בדיני הפטנטים תיתן ישראל יתרון למכונה?