מצרים לוחצת על ישראל: הגדילו את יצוא הגז

הדיונים בנוגע לסוגיית היתרי יצוא הגז הטבעי מישראל מגיעים ליישורת האחרונה, ולגלובס נודע כי ביום ראשון התכנס הדרג המקצועי במשרד האנרגיה והתשתיות במטרה לדון בהמלצה שתוגש לשר ישראל כ"ץ. הדיון הזה קדם לביטול עילת הסבירות ולתגובה הפזיזה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לאזהרה של סוכנות דירוג האשראי מודיס כי "תעשיית הגז מגדילה את היצוא לאירופה".

● הפחתת ענק של שיכון ובינוי בשדה דב חושפת את השבר בשוק הדיור להשכרה
● הרכבת המהירה לירושלים אמורה להשתדרג, אך מיזם שאפתני אחר עלול לשבש את התוכנית
● מנכ"ל הבורסה קורא לרה"מ: "דבר עם מודי'ס כדי למנוע הורדת דירוג"

מנעד השיקולים של ישראל נע בין שמירה על הביטחון האנרגטי של ישראל לבין חיזוק מעמדה האזורי של ישראל באמצעות יצוא הגז, ובפרט מול מצרים. לגלובס נודע כי בפגישה שהתקיימה לאחרונה בין ראש המודיעין המצרי עבאס כאמל, שנחשב לאדם השני בעוצמתו בקהיר לאחר הנשיא עבד אל-פתח א-סיסי, לבין ראש המל"ל צחי הנגבי - הבכיר המצרי לחץ על ישראל לאשר את הגדלת היצוא. המצרים, שנמצאים במצב כלכלי בעייתי, מעוניינים בגז הישראלי הן עבור הובלתו באמצעות מתקני ההנזלה המצריים לאירופה (קהיר רוכשת מישראל גז טבעי לפי מחיר של 7.5 דולר ליחידת חום, ובשוק ה-LNG מרוויחה ממנו) והן עבור המשק המקומי.

כיום, תצרוכת הגז השנתית של המדינה המאוכלסת ביותר באזור עומדת על כ-75-70 BCM (מיליארד מטרים מעוקבים), כאשר המצרים מפיקים בעצמם כ-63-60 BCM. לצורך ההשוואה, תצרוכת הגז בישראל עמדה ב-2022 על 12.7 BCM, והיקף היצוא הכולל על 9.2 BCM. מתוך זאת, 4.62 BCM קיבלה מצרים מישראל דרך צינור EMG. אותו היצוא נובע מיכולת ההפקה המקסימלית שבשיאה יכולה להגיע ל-12 BCM בשנה מלוויתן, 11 BCM בשנה מתמר ו-7 BCM בשנה. במטרה שהשותפות במאגרים יפתחו את יכולות ההפקה, השקעה מוערכת של 3 מיליארד דולר במקרה של לוויתן וכמיליארד דולר בנוגע לתמר, הן נדרשות לדעת כי תהיה להן האפשרות לייצא.

המספרים הגדולים מגיעים מלוויתן

לכן, מצידה של תמר שהיוותה ב-2022 אך ורק 17% מיצוא הגז הישראלי, עומדת על הפרק הגדלת היצוא מ-11 BCM ל-16 BCM. הגדלת ההפקה הזו מתבססת על כך שלפחות 4 BCM, בכפוף לאישור משרד האנרגיה, תרכוש מצרים בעסקה למשך 12 שנה. המטרה בעסקה שכזו אינה רק אספקת גז למצרים עבור השוק המקומי, סוגיה שבהחלט חשובה לקהיר, אלא גם שחלק מאותו גז יגיע למתקני ההנזלה במצרים, שמאפשרים להוביל את הגז בספינות למרחקים גדולים - ומשם ייוצא לאירופה.

ככלל, קהיר מקבלת גז מישראל בצינורות שונים: EMG, שבו מועברים כ-5 BCM בשנה וצפוי לגדול ל-8 BCM עד תום 2023; חיבור בירדן לצינור הערבי שמגיע גם למצרים; וב-2027 מיועד לקום צינור ניצנה עם 6 BCM. הגדלת היצוא תצרף את תמר כשותפה של לוויתן בהשקעה בפיתוח צינור ניצנה שבו תשתמש להובלת הגז למצרים, שהרי בהיעדר הגדלת היצוא - אין לה צורך בו.

כשעוסקים ביצוא הגז הטבעי מישראל, המספרים הגדולים מגיעים מלוויתן, אשר 66% מהפקת הגז שלו הולכת ליצוא והוא מהווה 83% מתוך כלל יצוא הגז הישראלי. מלוויתן מייצאים כיום 12 BCM, צפויים לעלות ל-14 ובטווח הארוך בונים על הגעה ל-21 BCM בשנה על בסיס FLNG (מתקן צף להנזלת גז טבעי). למעשה, כבר בתוכנית שהוגשה למשרד האנרגיה ב-2016 ואושרה היו שני שלבים: בתחילה, 12 BCM, ובשלב שני - 21 BCM על בסיס אותה אסדה עם תוספת רכיבי תפעול.

כ-3.5 שנים לאחר תחילת ההפקה מלוויתן, השותפות מעוניינות במתקן ה-FLNG, משום שתהליך ההנזלה, כאמור, מאפשר להוביל את הגז בספינות למרחקים גדולים וכך להגדיל את ההכנסות, בניגוד למצב הנוכחי שבו ישראל מובילה גז לירדן ולמצרים בצינורות בלבד - ואז מתבססים על מתקני ההנזלה המצריים. מתקן FLNG ייאפשר ללוויתן הפקה של 7 BCM בשנה למשך 20 שנה - שווה ערך, לצורך הדוגמה, להיקף הגז שמסופק למצרים כיום.

ההסתברות למציאת גז בישראל גבוהה יחסית למקומות אחרים

הגז הטבעי, כאמור, משליך על המעמד האזורי של מדינת ישראל כולה, אבל לא רק זאת. הגדלת היצוא תשפיע במישרין גם על מעמדם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושל השר כ"ץ בפרט. בצל מערכת היחסים הבעייתית בין נתניהו לבין נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, נתניהו מחפש דרכים יצירתיות להתקרבות לערב הסעודית שתשפיע מאוד על התרחבות הסכמי אברהם. אחד האנשים שהכי מקורבים לנשיא מצרים א-סיסי הוא מנהיג איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד, שעד לאחרונה נחשב גם לידידו הקרוב של נסיך הכתר הסעודי מוחמד בן סלמאן. רה"מ היה שמח לסיוע אמירותי להתקרבות לריאד, אלא שלאחרונה ישנה מתיחות רבה בין מוחמד בן זאיד לבין מוחמד בן סלמאן בסוגיות שונות, בהן מדיניות הפקת הנפט של קרטל אופ"ק ומלחמת האזרחים בתימן.

בה בעת, שר האנרגיה והתשתיות כ"ץ נמצא כעת ארבעה חודשים לפני מעברו הצפוי בדצמבר למשרד החוץ למשך שנתיים, במסגרת חילופי תפקידים עם השר אלי כהן. סביר להניח כי לקראת הקדנציה המיועדת, השר יחפוץ בבניית אמון כבר כעת עם עבאס כמאל, שמעוניין בהגדלת יצוא הגז הישראלי - ועל כן כ"ץ צפוי לשנות את מדיניות יצוא הגז של ישראל שעומדת בעינה מאז 2018.

החלטה זו אינה רבת חשיבות רק מול שותפות במאגרי לוויתן ותמר, אלא גם לגבי חברות נוספות. בשבוע שעבר הסתיים שלב ההגשות בהליך התחרותי הרביעי לחיפושי גז טבעי במים הכלכליים של ישראל. מבין תשע החברות שניגשו, חמש היו חדשות ביניהן BP הבריטית וסוקאר האזרבייג'נית. ללא ידיעה ודאית כי איתור גז ייאפשר את יצואו, חברות לא יירצו לחפש גז בישראל - אף שההסתברות למציאתו גבוהה יחסית למקומות אחרים.

ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה: "משרד האנרגיה והתשתיות מצוי בתהליך של בחינת בקשות ליצוא נוסף של גז טבעי, בהתאם לאמור בהחלטות הממשלה ולמדיניות השר. החלטות אלו יביאו בחשבון בראש ובראשונה את צרכי המשק המקומי, לצד שיקולים כלכליים וגיאו-פוליטיים".