בכירים באוצר: לא התקיים במשרד אף דיון משמעותי אחד בעקבות הדוח החריג של מודי'ס

יום אחרי פרסום הדוח של מודי'ס על כלכלת ישראל, אף דיון משמעותי, למעט שיח קצר, לא נערך במשרד האוצר כדי לדון באזהרות ובהשלכות הדוח על הכלכלה. לאחר פרסום הכתבה בגלובס ניסו במשרד האוצר לצייר תמונה של דיונים מעמיקים, בעוד שבפועל כאמור לא היה יותר משיח קצר לצאת ידי חובה, אם בכלל.

באוצר הפיצו הערב (ד') הודעה לפיה "שר האוצר קיים היום דיון עם הנהלת משרדו אודות הודעת החברה (מודי'ס) והשלכותיה". אולם, גורמים במשרד עומדים על כך שלא נרשמה שום התייחסות רצינית לנושא סכנת דירוג האשראי ומאשרים את התוכן שפורסם בגלובס.

לגלובס נודע כי לפי גורמים באוצר, "אף אחד לא אמר לנו כלום. ההתייחסות היחידה הייתה הרמת גבה של אנשי האוצר בעקבות הבעת הזלזול בסוכנות הדירוג שעלתה מההודעה המשותפת של שר האוצר סמוטריץ' וראש הממשלה נתניהו".

● מנכ"ל הבורסה קורא לנתניהו: "דבר עם מודי'ס כדי למנוע הורדת דירוג"
● מצרים לוחצת על ישראל: הגדילו את יצוא הגז

באותה ההודעה - שיצאה לפני הדיווח עצמו, ולאחר שחברת דירוג האשראי בישרה כי תוציא בשעות הערב דוח מיוחד על כלכלת ישראל - ציינו ראש הממשלה ושר האוצר כי מדובר ב"תגובה רגעית, וכשהאבק יתפזר יתברר שכלכלת ישראל חזקה מאוד, מבוססת על יסודות איתנים ותמשיך לצמוח תחת הנהגה מנוסה שמובילה מדיניות כלכלית אחראית". לפי אותם בכירים באוצר, בניגוד לדוחות קודמים של סוכנויות הדירוג, שטיוטות שלהם הועברו מראש לאנשי משרד האוצר, הפעם לא התקבל הדוח מראש "התגובה של נתניהו וסמוטריץ' לדוח יצאה עוד לפני שהם קראו אותו".

עם זאת, יום לאחר מבול התחזיות השליליות שפרסמו מספר גופים בינלאומיים בעקבות אישור החוק לביטול עילת הסבירות, המשקיעים בבורסה בתל אביב החליטו שמדובר דווקא בהזדמנות, ותיקנו חלק מהירידות שאפיינו את הבורסה בימים האחרונים. כך או כך, בבתי ההשקעות אצלנו לא רגועים לגבי הימים הבאים.

"מכיוון שמודי'ס היא חברת הדירוג היחידה שהורידה עד כה את אופק הדירוג של ישראל (מאפריל - מחיובית ליציבה), הסיכוי להמשך הדרדרות באופק הדירוג או בדירוג עצמו גבהו יותר כעת", מעריך אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות. "שנית, שתי חברות הדירוג האחרות שהחליטו בהודעה הקודמת שלהן להותיר את הדירוג כפי שהוא, ציינו בהודעתן שההחלטה מתבססת על הנחה שהאופוזיציה והקואליציה מתקרבות להסכמות. כעת, כשהנחה זו סבירה כמו ההנחה שמזג האוויר יהיה נעים בחודשיים הקרובים, סביר מאוד להניח שנראה גם את חברות הדירוג האחרות מגיבות בשבועות הקרובים להתפתחויות האחרונות".

גם בבית ההשקעות IBI מוטרדים מהכיוון אליו הולך דירוג האשראי של ישראל: "אמנם עדיין לא הורדת דירוג, אך ללא שינוי משמעותי שאינו ניראה באופק במדיניות הממשלה, ניראה שהדרך לשם סלולה", סיכמו ב־IBI את הערכתם בעקבות דוח מודי'ס. ברוח דומה ציינו בהפניקס שהדוח "אינו כולל צעדים משמעותיים כמו הורדת אופק דירוג האשראי. עם זאת, הסוכנות רומזת כי ייתכנו שינויים בהמשך, במידה והמצב יחמיר".

​האם התחזית תרד לשלילית?

חשוב לזכור כי מדינת ישראל נכנסה אל תוך החקיקה המשפטית כשהיא נהנית מדירוג אשראי גבוה יחסית, שסייע לה לגייס הון בריבית נמוכה. מבין שלוש חברות הדירוג הבינלאומיות הגדולות, מודי'ס הייתה היחידה שהעניקה אז לישראל תחזית דירוג חיובית. מודי'ס שקלה להעלות את הציון של המדינה, מ־A1 ל־AA3, בזכות הנתונים החזקים שהציגה הכלכלה הישראלית. אלא שמאז פרוץ החקיקה לשינויים מרחיקי לכת במערכת המשפט, חברת הדירוג מניו יורק הייתה גם זו שנקטה בצעדים החריפים ביותר. היא כבר הורידה את אופק הדירוג של ישראל, והשבוע פרסמה "הערה" מיוחדת, שנייה במספר, על המצב הפוליטי בישראל - לא דבר שכיח במונחי חברות הדירוג.

"ישנו סיכון משמעותי לכך שהמתחים הפוליטיים והחברתיים בישראל יימשכו, דבר שיוביל להשלכות שליליות על מצבה הכלכלי והביטחוני של ישראל", כתבו בחברת הדירוג. לפי הלו"ז של מודי'ס, הודעת הדירוג הבאה של ישראל מתוכננת לסביבות חודש אוקטובר. אחרי האזהרה שהוציאו השבוע, השאלה הגדולה היא מה יחליטו לעשות במודי'ס עם הדירוג בעוד כחודשיים, כשלהפחתת תחזית הדירוג באפריל קדמה הערה מיוחדת, בדומה לזו שפורסמה כעת. חברות הדירוג מורידות דירוג אשראי רק אחרי שהתחזית עוברת לשלילית, ונותנת מעין כרטיס צהוב. כל עוד הדירוג של ישראל הוא בגדר "יציב", סביר להניח שהדירוג עצמו לא ייפגע. אלא שהתחזית ה"יציבה" כעת מתנדנדת ונמצאת לפי האנליסטים בסכנה.

המסר התקיף מאחורי השפה המעודנת

בהודעה מאוחרת לתקשורת, ביקשו בלשכת ראש הממשלה לחדד עוד שתי נקודות בנוגע לדוח של מודי'ס, מלבד היותה כאמור "רגעית". ההודעה השנייה אימצה בחום דברים שכתבו בחברה על הצמיחה של ישראל, במאמץ ניכר להציג אותם באור חיובי.

"בדוח נכתב כי השלב הבא בחקיקה המשפטית הוא 'השתלטות הממשלה על הוועדה לבחירת שופטים'. מדובר באמירה לא נכונה: ראש הממשלה שב והבהיר, כולל אתמול, שאף צד - קואליציה או אופוזיציה - לא ישלוט בוועדה", הבהירו בלשכת נתניהו. הבעיה היא שראש הממשלה גם הבטיח בחודשים הקודמים לחברות הדירוג המודאגות שהחקיקה תיעשה בהסכמה והפציר בהם שלא לפגוע בדירוג, בטענה שלבסוף תימצא פשרה. העיתוי שבו יצא הדוח של מודי'ס, רגע אחרי שהחוק לביטול עילת הסבירות אושר סופית בכנסת, עשוי לאותת שבמודי'ס כבר לא קונים את ההסברים וההבטחות של הממשלה בעניין הליכי הרפורמה.

בנוסף, בלשכת נתניהו נופפו בכך ש"דוח מוד'יס אימץ את תחזית הצמיחה של ממשלת ישראל שעומדת על 3% - גבוהה יותר מזו של מרבית המדינות המפותחות: ארה"ב (1.3%), צרפת, אנגליה וגרמניה (בין 0% ל־1%)".

אולם, כלכלנים מסתכלים על צמיחת הכלכלה גם בשקלול צמיחת האוכלוסייה. בישראל קצב הגידול הוא גבוה מאוד במונחים של מדינות מפותחות, כ־2% בשנה. לכן, ריאלית קצב הצמיחה החזוי הוא של כאחוז בודד, ולא בהכרח טוב יותר משל שאר המדינות שצוינו. מה גם שבעוד שקרן המטבע הבינלאומית העלתה השבוע את תחזית הצמיחה בעולם ל־3% לשנת 2023, התחזית הישראלית ש"דוח מודי'ס אימץ" נחתכה כלפי מטה בעדכון האחרון שפרסמה הכלכלנית הראשית במשרד האוצר.

ובכל מקרה, גם אם חברות דירוג האשראי נוהגות להתנסח בשפה מקצועית, סולידית ומחושבת היטב, אין ספק שעצם קיומו של הדוח המיוחד והחריג, שלא היה מתוכנן בלו"ז של מודי'ס, צריך להדליק נורה אדומה בפני מקבלי ההחלטות מפני הבאות.