החוק לפיצול סמכויות היועמ"ש הונח, עורר סערה ונמשך

הלחץ הציבורי עבד, וח"כ אלי דלל החליט למשוך את הצעת החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. "לאור אי-כוונתי לקדם אותו בכנסת הנוכחית ומרצון אמיתי וכנה לשיחות, פשרות והגעה להסכמות עם חבריי לאופוזיציה, החלטתי למשוך את החוק. כולי תקווה שנדע ימים טובים ומאוחדים ושנגיע להסכמות רחבות בכל הקשור לאיזון הנדרש בין הרשויות", אמר דלל. 

● חוק הסבירות עשוי להתברר כניצחון פירוס עבור תומכי הממשלה | דעה
● המשרוקית של גלובס מציגה: כל מה שרציתם לדעת על החוק שמטלטל את המדינה | שאלות תשובות

הצעת החוק הפרטית מטעם שליש מחברי הליכוד, ובקידומו של דלל, הונחה אתמול על שולחן הכנסת. ההצעה נועדה לקחת מהיועצת המשפטית את הסמכות לפתוח בחקירה נגד שרים וראש ממשלה ולהעמידם לדין, ולהעבירה לפרקליט המדינה.

בליכוד מיהרו להבהיר כבר אתמול (ד') כי ההצעה אינה מתואמת עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, כי אין בכוונתו לקדם אותה, וכי מדובר בצירוף מקרים בלבד שהיא הונחה על שולחן הכנסת יומיים לאחר ביטול עילת הסבירות. גם ח"כ אלי דלל שחתום על החוק מיהר להגיב ולומר כי ההצעה הוגשה לפני מספר שבועות.

יחד עם זאת, קשה לתהות על העיתוי שנראה כלא מקרי ומהתשתית שמכינה הקואליציה, באמצעות מספר חברי כנסת, למהלך כזה. 

מה הייתה משמעות ההצעה?

כיום תפקיד היועץ המשפטי לממשלה כולל שני כובעים - האחד מייעץ לשרים ולראש הממשלה, והשני משמש כראש התביעה הכללית ומאשר פתיחה בחקירה והעמדה לדין של אישי ציבור בכירים בהם שרים וראש ממשלה. כך היועמ"ש הקודם אביחי מנדלבליט היה זה שהחליט בסופו של יום להעמיד לדין את ראש הממשלה נתניהו, בהמלצת פרקליט המדינה שי ניצן ושורת בכירים בפרקליטות.

"רצון להרתיע את היועצת המשפטית"

עו"ד נורית ליטמן, לשעבר המשנה לפרקליט המדינה, אומרת כי ניתן לשקול פיצול של סמכויות היועמ"ש, וכי עמדתה לא נחרצת בעניין, אך הקושי בהצעה הוא בעיתוי שלה ובכך שאין כל עבודת מטה סדורה.

לדבריה, "ההצעה מעוררת שאלה האם היא לא נועדה לסמן את הקיצוץ בסמכויות היועמ"שי"ת. להצעה יש אקט אחד - לקחת סמכות ולהוציא אותה. מעבר לזה, הטיימינג של הצעה וכל מה שסובב אותה יוצר חוסר אמון בכוונה האמיתית של לעשות טוב. אני לא יודעת מה המניעים של מי שהגישו אותה. בתוך ניסיון ההפיכה המשטרית - ההצעה נעה בין הטרלה לבין רצון להרתיע את היועצת המשפטית לממשלה".

עו"ד ליטמן מוסיפה כי נראה שההצעה הוגשה "מתוך הבנה שאת פרקליט המדינה הנוכחי לא ניתן להזיז מעמדתו, וכדי ליצור רושם שבאמת רוצים שינוי, כי יודעים שאין לזה שום תוחלת. ההצעה הוגשה בלי עבודת מטה סדורה. עושה רושם של הצעה שנועדה להפחיד או להטריל. לא באה מתוך רצון לפתור קשיים אלא את בעייתה של הממשלה ושל ראש הממשלה עם התיקים שלו".

עו"ד יהודה רוה, מייסד משרד יהודה רוה ושות' ויו"ר קרן תשתיות ישראל, אומר כי "בעת הזאת אסור אפילו לדון בהצעה. הכול ייחשב פוליטי. לכן באווירה הזאת ובמשבר הנוראי, המטרה לא עניינית. גם אם היו אנשים בעבר שחשבו שצריך לקדם את זה, בוודאי שאסור לעשות היום מהלך. זה מוסיף עוד קיסם למדורה. אפילו הדיון בזה מעלה את המתח".

גדעון סער בחן הצעה דומה ופסל אותה

הצעת החוק, שאומנם נמשכה היום, הייתה המשך למהפכה המשפטית עליה הכריז שר המשפטים יריב לוין בינואר 2023 והוגשה כשברקע קריאות שרים וחברי כנסת מהקואליציה לפטר את היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה. בין הצעות החוק - שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים כך שהקואליציה תשלוט במינויים; שינוי סמכויות היועצים המשפטיים לממשלה ולמשרדים כך שלא יחייבו את נבחרי הציבור; ופסקת התגברות כך שאם בג"ץ יפסול חוקים, הממשלה תוכל לחוקק אותם מחדש.

במקביל, חוק הנבצרות עבר בכנסת וייבחן בבג"ץ בשבוע הבא. החוק מגביל את בג"ץ מלדון בנבצרות ראש ממשלה בטענה כי אינו עומד בהסכם ניגוד עניינים, ועל-פי העותרים והיועמ"שית בהרב-מיארה, הוא נועד להיטיב עם נתניהו. 

ההצעה לפיצול תפקיד היומע"ש של שליש מחברי הליכוד אינה חדשה. גם גדעון סער, שר המשפטים הקודם, ביקש לקדם פיצול כזה  עם כניסתו לתפקיד. הוא חיפש מודל מתאים, אבל לאחר שנוכח כי המהלך מורכב, דורש שינויי חקיקה נרחבים וזוכה להתנגדות מגורמים מקצועיים, נעצר.

סער בחן מודלים שונים, בהם גם זה המוצע בהצעת החוק הנוכחית - להעביר את הסמכויות לפרקליט המדינה - אך פסל אותה. בין ההצעות שנבחנו היו הקמת טריבונל שיאשר החלטות הנוגעות לנבחרי ציבור בהמלצת פרקליט המדינה.

להבדיל מהממשלה הנוכחית, סער ביקש להוביל את המהלך בשיתוף-פעולה עם משרד המשפטים ותוך התייעצות עמו. מחצית השנה הראשונה של הממשלה הנוכחית מלמדת כי מהלכים יעברו גם באופן חד-צדדי תוך התעלמות מעמדת הגורמים המקצועיים.

האם ההצעה שנמשכה יכלה להשפיע על משפט נתניהו?

משפטו של ראש הממשלה נתניהו מתנהל מזה שלוש שנים וצפוי להמשיך להתנהל בשנים הקרובות. בשנה הקרובה ימשיכו להעיד עדי התביעה, לאחר מכן צפוי ראש הממשלה להעיד במשפט, ואחריו יעידו מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס וגם בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ'.

לפי הצעת החוק לפיצול סמכויות היועמ"ש, ההחלטה על הגשת כתבי אישום ופתיחה בחקירה נגד ראש הממשלה והשרים תעבור לפרקליט המדינה. כיום ממלא את התפקיד עו"ד מית איסמן, ואם הסמכות תעבור אליו - לא יהיה בכך יתרון לקואליציה.

לפי הצעת החוק, היא הייתה אמורה להיכנס לתוקף רק מהכנסת הבאה. לו הייתה ההצעה מקודמת, היא הייתה יכולה לאפשר לקואליציה למנות פרקליט מדינה או תובע מיוחד לעניין, שיגיע להסדר טיעון או יחזור מכתב אישום. בנוסף, הנוסח התייחס לכך שההצעה תחול בכנסת הבאה.