אלה השופטים שידונו בעתירות בעניין כינוס הוועדה לבחירת שופטים

בג"ץ קבע כי השופטים שידונו בעתירות הדורשות משר המשפטים יריב לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים הם ענת ברון, דוד מינץ ויוסף אלרון. העתירות הוגשו על־ידי התנועה לאיכות השלטון ומפלגת יש עתיד, והן מציבות בפני בג"ץ לראשונה את ההתמודדות ללא עילת הסבירות, תוך הסתמכות אפשרית על עילות אחרות.

● החוק לפיצול סמכויות היועמ"ש הונח, עורר סערה ונמשך | ניצן שפיר, פרשנות
● חוק הסבירות עשוי להתברר כניצחון פירוס עבור תומכי הממשלה | דעה
● מסיבות ביטחוניות: הפרקליטות משכה את האישום נגד אירונאוטיקס

לטענת העותרים, יש לחייב את שר המשפטים לוין ואת הממשלה לכנס את הוועדה לבחירת שופטים - זאת על רקע המחסור החמור בעשרות שופטים והעומס על בתי המשפט. הפעם האחרונה שכונסה הוועדה הייתה בממשלה הקודמת, באפריל 2022.

העותרים טוענים כי לוין פועל בחוסר סמכות כאשר הוא בוחר שלא לכנס את הוועדה, וכי הוא מונע משיקולים זרים אישיים - שיקוליו הפוליטיים.

עוד נטען כי ההימנעות מאיוש עשרות תקני שופטים "פוגעת פגיעה קשה באינטרס הציבורי", וכי "הניסיון להביא לשיתוקה של הוועדה לבחירת שופטים, עד להשלמת המהלך החקיקתי השנוי במחלוקת שמבקש שר המשפטים לקדם, הוא ניסיון להביא לשיתוקה של הרשות השופטת".

השופטים אלרון, מינץ וברון נבחרו בעקבות החלטתה של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות לקבוע את השופטים הוותיקים ביותר, לצד שופטים המנועים בשל חברותם בוועדה לבחירת שופטים או כאלה שצפויים להיות חברים בוועדה. חמישה שופטים בכירים מנועים מטעמים אלה, בהם השופט נעם סולברג, יצחק עמית, עוזי פוגלמן ודפנה ברק-ארז.

עולה השאלה למה הוחלט למנות הרכב כה מצומצם לנושא משמעותי של כינוס הוועדה לבחירת שופטים. הנשיאה חיות יכלה למנות הרכב מורחב יותר משלושה שופטים, אך היא בחרה בהרכב המצומצם ביותר. בנוסף, ההרכב, שנבחר כאמור לפי שיטת הוותק, הוא הרכב שנחשב שמרן: מינץ ואלרון נחשבים לשופטים שמרנים, בעוד שברון נחשבת לאקטיביסטית.

יוסף אלרון

השופט יוסף אלרון, יליד בגדד, מונה לבית המשפט העליון בשנת 2017 יחד עם השופט דוד מינץ. הוא נחשב למועמד לנשיאות בית המשפט העליון אם הממשלה תבטל את שיטת הסיניוריטי לאור גישתו. 

● שופט העליון שרוצה לרשת את חיות וכבר נערך לביטול שיטת הסניוריטי 

אלרון היה קודם לכן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, ומינויו לעליון היה שנוי במחלוקת. השופטים יצחק עמית ואסתר חיות התנגדו בתחילה למינויו, מכיוון שלעמדתם הוא לא התאים לשיפוט בבית המשפט העליון. מי שתמכה במועמדותו היתה שרת המשפטים לשעבר איילת שקד ושר האוצר דאז משה כחלון, והוא נבחר לבסוף פה-אחד בוועדה. הוא מונה מאחר שנחשב לשופט שמרני ולא אקטיביסטי.

אלרון היה השופט היחיד שהיה בדעת יחיד בבג"ץ נגד מינויו של אריה דרעי לשר. אלרון קבע כי יש להעביר את ההכרעה בשאלת מינוי דרעי ליו"ר ועדת הבחירות. הוא אומנם מתח ביקורת על החלטת נתניהו שלא לפנות ליו"ר ועדת הבחירות כדי שיכריע אם יש קלון במעשיו של דרעי, אך בניגוד לחבריו להרכב - לא קבע שיש לקבל את העתירה. לעמדתו, היה צריך לאפשר לראש הממשלה בנימין נתניהו לפנות בתוך 30 ימים כדי לקבל את עמדת יו"ר ועדת הבחירות.

אלרון מתח ביקורת על התיקון לחוק היסוד שקבע כי מי שנגזר עליו מאסר על-תנאי יכול להתמנות לשר בממשלה. לעמדתו, זו אינה "נורמה חוקתית המסבה גאווה", והוא ציין כי "קשה לברך על הנמכת רף השירות למינוי אדם לשר ועל המסר המשתמע מכך".

אלרון נחשב לשופט ביטחוניסט. הוא היה בין השופטים שאישרו את פסילתה של חברת הכנסת היבה יזבק מהתמודדות בבחירות לכנסת. בפסק דין אחר, קבע אלרון גע אין מקום להעמיד לדין חוקרי שב"כ שנטען כי עינו פלסטיני.

אלרון ישב בהרכב שדן ב"פשרת האוזר", במסגרתה תוקן חוק יסוד כדי לדחות את פירוק הממשלה והורחב התקציב ב-11 מיליארד שקל. אלרון הביע את עמדתו כי אין מקום לביקורת שיפוטית על חוקי יסוד. הוא נחשב למי שמצמצם את ההתערבות בעילות מינהליות בעבודת הרשויות.

דוד מינץ

כאמור, השופט דוד מינץ מונה גם בשנת 2017 כמועמד שנחשב לשמרן. מינץ התמחה בבית המשפט העליון, כאשר עיקר התמחותו היה בדיני פירוקים ובחדלות פירעון.

בין פסיקותיו בעליון: תמך בפסילת רשימת רע"מ-בל"ד וח"כ עופר כסיף מהתמודדות בבחירות בשנת 2019. הוא היה בדעת המיעוט בפסילתה של ח"כ היבה יזבק מהתמודדות בבחירות. מינץ גם היה בדעת המיעוט יחד עם אלרון בנוגע לתיקון חוק יסוד במסגרת "פשרת האוזר".

בבג"ץ נגד מינויו של דרעי, תמך בפסילה, אך לא מטעמי חוסר סבירות אלא מטעמים של השתק שיפוטי, לאחר שדרעי טען כי הוא עוזב את החיים הפוליטיים.

מינץ קבע כי הטיעון של הסבירות לא עומד. "הטיעון שעניינו בכך שח"כ דרעי זכה לאמון מצביעי ש"ס בהיקף של כ-400 אלף איש ושאר השיקולים הקואליציוניים אותם מנה ראש הממשלה בתגובתו, מכריעים לדעתי את הכף בכל הנוגע לבחינת סבירות החלטת ראש הממשלה".

לעמדת מינץ, בפני נתניהו ניצבו שיקולים פוליטיים שהנחו אותו לבחור בפתרון זה בבחינת הרע במיעוטו. בנוסף, מינץ התייחס לטענת ראש הממשלה נתניהו כי כ-400 אלף בני אדם הצביעו לש"ס בראשות דרעי. "הטיעון שעניינו 'הציבור אמר את דברו' אינו יכול לעמוד לטובת ח"כ דרעי בכל הנוגע למניעות הנובעות מהתנהלותו".

ענת ברון

ענת ברון היא שופטת משנת 1991 אשר מתמחה בתיקים אזרחיים. היא מונתה לבית המשפט העליון בשנת 2014 וצפויה לפרוש באוקטובר השנה. ברון נחשבת לשופטת ליברלית ועומדת בשורה אחת עם השופטים המכונים אקטיביסטים.

ברון נמנתה עם השופטים שפסלו את חברת הכנסת היבה יזבק מהתמודדות בבחירות. היא מתנגדת להריסת בתים בנסיבות מסוימות. ברון אישרה הריסת בתים בהם בני המשפחה לא מתגוררים בבית. במצב בו בני המשפחה לא מעורבים במעשה ולא הביעו תמיכה, ברון הביעה את עמדתה כי יש להימנע מהריסת הבית.

בבג"ץ דרעי, ברון ביקרה את מינויו של דרעי לשר, וציינה כי "לא ניתַן לתת יד ל'נירמול' מצב שבו מי שנושא על גבו מטען פלילי חורג לפי כל קנה-מידה, ומבזה את בית המשפט בהצגת מצג שווא בנוגע לפרישתו מהחיים הפוליטיים, יכהן בתפקיד שר בישראל".