הנציבות פשטה רגל, מערכת המשפט מותקפת, והעובדים נותרו שומרי הסף היחידים

בין שלל מינויי המנכ"לים המקורבים עם הקמת הממשלה הנוכחית בלטה החלטה אחת. לפני כחצי שנה פסלה ועדת המינויים של נציבות שירות המדינה, בראשות הנציב דניאל הרשקוביץ, את מינויו של משה בן זקן לתפקיד מנכ"ל משרד התחבורה האחראי על 30 מיליארד שקלים, 750 עובדים, 9 חברות ממשלתיות ו־2 רשויות סטטוטוריות. הוועדה קבעה אז כי חוסר ניסיונו מתחדד לנוכח הזיקה הפוליטית שלו לשרים בממשלה. בן זקן, שצמח בסניף הליכוד באשדוד ונודע כאחד ממארגני הליכודיאדה, שימש בקדנציה הקודמת של שרת התחבורה מירי רגב כראש המטה שלה. חוסר הניסיון שלו לעמדת הוועדה, "עלול לפגוע בתפקוד המשרד וביכולתו לעמוד במשימותיו הרבות והמורכבות".

● מה חשבתם על מחאת המילואימניקים והאם הוצאתם כסף מישראל? | סקר גלובס 
● פרופ' רבקה כרמי: "רופאים שנשלחו להתמחות בחו"ל לא רוצים לחזור לישראל" | ראיון

רגב זעמה וצוטטה כמי שאמרה ב"שיחות סגורות", לפי דיווחים בתקשורת, כי "פקידים לא יקבעו עבורנו", וכי היא תדרוש לבטל את ועדת המינויים בהחלטת ממשלה יחד עם מינויו של בן זקן בנוסף. מאז הפרקטיקה הזו חזרה בלא מעט מקרים שבהם רגב ושרים אחרים בממשלה איימו לבטל את מעמדם של שומרי הסף שהעזו ממש לשמור על הסף. בייעוץ המשפטי הזדעקו והסבירו שהחלטה כזו לא תעבור במבחן הסבירות - הרי ועדת המינויים היא זרועה הארוכה של הממשלה. הממשלה, צוטט בג"ץ, לא יכולה להצביע על מועמד שלא עומד בתנאי הסף שנקבעו על ידה. אותה עילת סבירות כיכבה ימים קודם לכן כששר המשפטים יריב לוין הציג את "הרפורמה" שמאיימת לשמוט את הקרקע תחת שיטתנו המשטרית.

עד לאיפה הגיע האבסורד?

הממשלה לא הצביעה אבל המסר נקלט, ולפני כחודש החליטה הנציבות שלבן זקן יש די ניסיון והוא מונה למנכ"ל משרד התחבורה. שיחות עם גורמים בענף מגלות שמאז ומתמיד הייתה הנציבות פלקט. "הנציב הוא בובה ולא שומר סף", אומר אחד מהם. תמיד הנציבות נקטה בגישה מאפשרת כלפי הפוליטיקאים. אומנם רגב לוקחת אותה לקצה, וכך הציבור נחשף להחלטותיה, אבל אין שינוי מהותי בגישתה.

לצד היותה של הנציבות שומר סף היא גם האמונה על כוח האדם בשירות המדינה, אלא שאיש לא שוקל בכלל לפנות אליה כשנעשית כלפיו עוולה, כדי לא להיות "מוכתם" על ידי השר. ולא רק על ידי השר, אלא גם על ידי עושי דברו. במשרד התחבורה, כמו גם במשרדים אחרים, חלק מהשכבה הבכירה מורכבת מחנפנים חסרי עמוד שדרה שמנסים למצוא חן בעיני השרה - פעם מירב מיכאלי ופעם מירי רגב, ההחלטות "המקצועיות" משתנות בהתאם לרוח. תנאי הסף במכרזים, שנכתבים על ידי עובדי מדינה ולא על ידי השר, נקבעים בהתאם לפרסונה.

בכל אופן, רגב שואפת לשים אנשים שיהיו נאמנים לה לא רק בתפקידי אמון כמנכ"ל, אלא גם בליבת העשייה המקצועית של המשרד. היא סברה בקדנציה הקודמת שלה שבכלל לא צריך ניסיון בתחום התחבורה הציבורית על מנת להתמנות לראש הרשות לתחבורה ציבורית, הרגולטור של השירות הציבורי החשוב והאחראי על כ־12 מיליארד שקלים. לכן, תנאי הסף הכוללים ניסיון בתחבורה ציבורית ירדו מהמכרז. לאחר מינויה של מיכאלי לתפקיד פורסם שוב מכרז כזה ותנאי הסף לא שונו. במשרד אמרו לה: אם תשני, יחשדו שאת תופרת את המכרז עבור מישהו. עד לשם הגיע האבסורד, ומעבר לו.

"כנראה שאף פעם לא היו שומרי סף"

בהליך האיתור שהסתיים בשבוע שעבר לתפקיד ראש הרשות לתחבורה ציבורית, הוקפץ עידן מועלם, מנכ"ל החברה הממשלתית לתיירות, מעל אנשים בעלי ניסיון רב ממנו. זאת, בחסות הנציבות, אחרי שמועלם דורג רביעי בלבד, ומעוז נוסף נכבש. זו עוד קפיצה עדינה יחסית לזו שעשה עו"ד אלעד ברדוגו, פוקד ליכוד ואחיינו של העסקן יעקב ברדוגו, לתפקיד יועמ"ש נתיבי ישראל, שהוקפץ מהמקום ה־18 בוועדת האיתור שעמד בראשה המנכ"ל ניסים פרץ. היו"ר שנושף בעורפו הוא יגאל עמדי, אף הוא איש ליכוד. רשות החברות פסלה את הליך האיתור של ברדוגו ובמקומו הביאו כממלאת מקום את עו"ד הזוטרה עינב אבוחצירה, בתו של יו"ר סניף הליכוד באשדוד לשעבר - היכן שגדל מנכ"ל המשרד, משה בן זקן - מעל לראשן של בכירות המחלקה.

"אין שומרי סף אפקטיביים באמת, וכנראה שאף פעם לא היו, והתחושות קשות", אומר לגלובס עובד אחד בענף, ומציין שאם מישהו באמת רוצה ללכת עד הסוף הוא יצטרך לפנות לבית המשפט. מאחר שמדובר בהחלטות שר, ומאחר שביטול עילת הסבירות נכנסה לתוקף - הם הגיעו למבוי סתום.

את המהפכה המשפטית רגב חוללה במשרד התחבורה עוד הרבה לפני שעברה בכנסת. בניגוד לעמדותיה ולעמדת הממשלה, בנייר עמדה שנכתב כבר לפני כחמש שנים על ידי פרופ' מרדכי קרמניצר ונדיב מרדכי מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, הוסבר כי "עצמאותו ומקצועיותו של שירות המדינה בישראל הוא נתון חוקתי משמעותי, המהווה חלק מעקרונות היסוד של השיטה המשטרית שלנו. בליבת האסדרה של מערכת היחסים שבין הדרג הפוליטי לבין הדרג המקצועי בישראל קיימים עקרונות יסוד שכבר כיום מעמדם חוקתי: דה־פוליטיזציה של שירות המדינה… עיקרון העצמאות והמקצועיות של שירות המדינה והפרדתם מהדרג הפוליטי… וההזדמנות השווה בקבלה ובשירות המדינה". התיאור העובדתי הזה נשמע היום מנותק מהמציאות.

כמה מי ביבים עברו בנהר מאז שמנחם בגין טבע את המונח "לא באנו לרשת - באנו לשרת", לאחר בחירתו ומתוך ראיית עובדי המדינה כמשרתי ציבור, ועד ל"באנו למשול, להוביל אג'נדה, וחלק ממדיניות זה מינויים של אנשים ראויים לתפקידים", של רגב, שמשכללת את שיטות מפא"י.

אתגרו את מערכת המשפט

בהעדר שומרי סף - כל אחד הוא שומר סף. פקיד שמכהן במחלקת משאבי האנוש - הוא שומר סף; כמו גם פקידה שיושבת על תקציבי הרשויות המקומיות, או פקיד שנדרש למנות מקורב או להעסיק קבלן שהוא מקורב.

לאחר ההצבעה על מינויו של ברדוגו התפטרה אחת הדירקטוריות במחאה, והשבוע גם סמנכ"לית הכספים שהייתה חלק מוועדת האיתור התפטרה. אי אפשר לבוא אליהן בטענות, העול לפעמים קשה מנשוא. אבל במקומן התפנו תפקידים נוספים לאייש.

אל תנטשו את המוצבים; תתלוננו בנציבות, במציאות החדשה אתם גם ככה מוכתמים עד שתוכיחו אחרת במבחן נאמנות, אבל תוכלו לדחוק בה למלא את תפקידה; אתגרו את מערכת המשפט למרות ביטול עילת הסבירות, כך שתאלץ לפתח עילות אחרות; תפנו לרשות החברות למרות הניסיונות למגרה. אל תוותרו על שירות המדינה. אתם ואתן Civil servants.