הממשלה הציגה היום "תוכנית מסילות לחיבור ישראל" שהיא מבוססת על תוכניות עבר ורק שיעור מזערי ממנה תוקצב, אבל היו גם בשורות: רגב הצהירה כי "תשחרר" את פרויקט המטרו לאחר שאת ביצועו התנתה בהעברת החלטת הממשלה בנושא הרכבות.
● תוספת של אלפי דירות בזמן קצר: באיזו עיר חצי מהדירות הן של מחיר למשתכן?
● התביעה נדחתה: גיל שויד לא ישלם דמי תיווך על רכישת בית ב-130 מיליון שקל
● למרות טענת מירי רגב: מחירי הכרטיסים ברכבת הקלה צפויים לעלות
במסיבת עיתונאים הוצגה היום החלטת הממשלה שעברה מוקדם יותר הבוקר ל"חיבור מדינת ישראל במסילות רכבת". חלקה הגדול של התוכנית כבר נקבע בעבר בתוכנית האסטרטגית למסילות הרכבת, אך במשרד התחבורה טוענים שעיגונה כהחלטת ממשלה יוכל לסייע להגשמתה בפועל, אלא שתוכניות דומות אושרו כבר בשנים 2010 ו-2012. ואולם, החלטות ממשלה רבות שנקבעו בעבר, עדיין לא יצאו לביצוע ואין כל ערובה לביצועם. כך למשל הרחבת והסטת כביש החוף בסמוך לג'יסר א-זרקא, החלטת ממשלה שתוקצבה וששר האוצר מנע את יישומה ותקציבה נגנז.
תוכנית המוערכת ב-100 מיליארד שקל
לקונות נוספות נמצאות בתוכנית שהוצגה היום ובראש ובראשונה הסוגיה התקציבית. התוכנית כולה מוערכת ב-100 מיליארד שקל, כאשר הממשלה החליטה על הסטת תקציב מתוכנית החומש לרכבות בסך של 2.4 מיליארד שקל לקידומה נוסף על 200 מיליון שקל בלבד שהוקצו לקידומה בתקציב המדינה. על פי החלטת הממשלה צוות בין-משרדי ידון באפשרויות המימון של המסילות.
גם לוחות הזמנים שהוצגו הם לכל הפחות שאפתניים בהתחשב בקידום התשתיות האיטי במדינת ישראל ואומדני התקציב נמוכים בהרבה מאלו שהוצגו בעבר לחלק מהפרויקטים. בנוסף, לא הוצגה עבודת מטה הסוקרת את הכדאיות הכלכלית, הסביבתית והחברתית של קידום המסילות שכן בעבר מומחי כלכלה כבר הצביעו על חוסר הכדאיות שבהקמת מסילת הרכבת לאילת וגופי סביבה שונים מתנגדים להקמתה בשל הפגיעה הסביבתית המשמעותית בערבה.
בכל אופן, גולת הכותרת של התוכנית הוא פרויקט הדגל של שרת התחבורה מירי רגב להנחת מסילות רכבת מקריית שמונה ועד אילת. הרשת תורכב מפרויקטים שונים ובהם בין היתר הפרויקטים הבאים: מסילת הרכבת מקריית שמונה לכרמיאל שאומדנה 18.7 מיליארד שקל אמורה על פי התוכנית להיפתח כבר בשנת 2030. מסילה נוספת באזור הצפון תהיה בין ראש פינה לעפולה שתושלם עד לשנת 2035 ובעלות 17 מיליארד שקל. התוכנית גם עומדת על הקמת מסילה בין בית שאן לנהר הירדן בעלות של 3.7 מיליארד ועד לשנת 2028 ובממשלה מקווים שהיא תתחבר למסילות בירדן ובערב הסעודית. תוכנית דומה הציג כבר לפני שנים ישראל כ"ץ בעת שכיהן כשר התחבורה.
בדרום מובטחות מסילות מהירות של 250 קמ"ש בין נתב"ג לב"ש שתוקם בעלות 15 מיליארד שקל עד לשנת 2033 ומבאר שבע לדימונה מסילה נוספת בעלות 4.5 מיליארד. מדימונה לאילת מתוכננת מסילה מהירה של 250 קמ"ש גם כן בעלות 26 מיליארד שקל עד לשנת 2035.
מעבר לכך, ובהתאם לתוכנית האסטרטגית מתוכננת מסילת רכבת כפולה ומהירה בין חיפה, כולל שיקוע המסילה המפרידה בין העיר לים, ובין גוש דן והקמת המסילה החמישית והשישית באיילון. פרויקטים רבים מאלו שהוצגו, וחלקם כבר מקודמים, קריטיים לתחבורה במדינת ישראל לצד פרויקטים רבים ששנויים במחלוקת מקצועית עמוקה.
התוכניות שלא יזכו להכרה ממשלתית
בהחלטת הממשלה שעברה היום לא כל המסילות שבתוכנית זכו להכרה ממשלתית בכך שהן צריכות לקום מבחינה תקציבית. כך, מסילת מנשה צפון, חיבור טבריה למערכת הסעת המונים במרחב, חיבור בית שמש לירושלים וחיבור אלעד לראש העין - כל אלו ידרשו בחינת כדאיות כלכלית.
למרות שעברה החלטת ממשלה, קשה לראות עדיין את המסילות לקריית שמונה ולאילת קמות ונהיות. גם ההשקעה התקציבית שאושרה בסך 2.6 מיליארד שקל בסך-הכול, נועדה להמשך תכנון ולקידום זמינות הקרקע ולא לעבודות עצמן. תקציבים רבים ניתנים לקידום זמינות ואינם מבטיחים את מימוש הפרויקטים בפועל. רגב התנתה את ביצוע פרויקט המטרו בהחלטת הממשלה וטענה היום שסירבה להסתפק בהחלטה הצהרתית בלבד על הקמת המסילות אלא גם לנקוב בה בעוגן תקציבי, אך כאמור התקציב שניתן לא יבטיח את מימוש מסילות הרכבת הללו.
בנוסף, תקציב זה יבוא על חשבון תוכנית החומש של הרכבת, ולא למשל על חשבון תקציבי העתק ששוריינו בתקציב המדינה האחרון לכבישים.
בכל אופן, במהלך מסיבת העיתונאים רגב סיפקה בשורה: "הבטחתי שאם נעביר הצעה שבה מחליטים על חיבור מדינת ישראל אני משחררת את המטרו", היא אמרה. ובכך שיחררה מה"שבי" את הפרויקט הלאומי הקריטי שאת העבודה עליו היא עצרה.
רגב גם ניצלה את הבמה כדי לעקוץ את אנשי האוצר כשאמרה: "אולי ברגע מסוים זה נראה כבד על האוצר ועל התקציב המצומצם שיש למדינת ישראל והאתגרים שיש למדינת ישראל בביטחון, ברווחה, בבריאות ובחינוך, אבל ישראל היא נס במזרח התיכון. אני רוצה להגיד לחבריי באוצר שאני יודעת שזה לא פשוט ולפעמים נראה 'וואו מאיפה נביא את הכסף', אבל בסוף זה חוזר לקופת האוצר ולאזרחים כשאזרח יודע שיוכל לקום בבוקר ולא להתקע שעות בפקקים".
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי "הדבר הזה יאפשר לנסוע בלי פקקים, כיוון שככל שנבנה כבישים ונרחיב אותם לעולם זה לא יספיק. צריך לשנע אנשים ברשת מהירה מאוד ואפשרות של הזרמה לצדדים תאפשר לנו לבנות ערים חדשות ואנחנו חושבים לפחות עיר אחת בערבה ואולי שתיים. זה ישנה את חלוקת האוכלוסייה. יהיו פה עשרות מיליוני אנשים - איפה הם יגורו? אין מקום. בנגב ובחלקים של הגליל נביא לצמיחת המדינה".
מומחים בתחום התכנון והתחבורה, וגם הגישה המקצועית במנהל התכנון בשנים האחרונות גורסת כי הקמת יישובים מחלישה דווקא את היישובים הסמוכים שקיימים כבר, הפרויקטים שהוצגו היום אמנם יוכלו להביא להגברת נגישות לאזורים שונים בארץ, אך הם לא יהוו הקלה על הפקקים שמורגשים בעיקר בתוך המטרופולינים ולא בכבישים המובילים לקצוות הארץ. מרבית הישראלים, כך על פי מחקרים של משרד התחבורה, לא נוסעים מרחקים גדולים מ-15 ק"מ בחיי היום יום שלהם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
