כרטיס לרכבת הרים: הבורסה רשמה את החודש הטוב ביותר בשנה האחרונה. מה הלאה?

השבוע הדרמטי ביותר בחודש האחרון היה השבוע בו הכנסת העבירה את החוק לצמצום עילת הסבירות. במגזר העסקי החלה שביתה חסרת תקדים של פורום העסקים, ללא החסות של ההסתדרות, ומאחורי הקלעים (ולא רק) התנהל משא־ומתן קדחתני לריכוך החוק. המשכן הוקף במפגינים, שמילאו גם לא מעט מוקדים ברחבי הארץ, והמחאות נמשכו ימים, אך המגעים כשלו; החוק עבר במתכונתו המקורית, והבורסה הגיבה לטלטלות. בימים שני ושלישי, מיד אחרי אישור החוק, הבורסה המקומית נפלה במעל 5%, אלא שאז נרשמה התאוששות, והמדדים חזרו לזנק.

● הזדמנויות ההשקעה שיצרה העלאת הריבית האחרונה של הפדרל ריזרב
● הפרויקט השאפתני של סם אלטמן: קריפטו עם טכנולוגיה ביומטרית
● יש לכם 150 אלף דולר פנויים? מנהל ההשקעות ממליץ איך לפזר אותם 
● האם הבורסה החזירה לעצמה את הירידות שנרשמו על רקע החקיקה? 

כך, למרות הכאוס הפוליטי והתנודתיות בשוק המקומי, דווקא חודש יולי הוכתר לחודש הטוב ביותר בבורסה התל אביבית בשנה האחרונה. מדד תל אביב 35 זינק בכמעט 7% ומדד תל אביב 125 טיפס בקרוב ל־6%. כל זאת, בזמן שמדד S&P 500 האמריקאי, למשל, עלה רק ב־3%.

בין החברות שהובילו את העליות במדד תל אביב 35 נמנית חברת הנדל"ן שיכון ובינוי, שזינקה ביותר מ־23% החודש, על רקע הודעתה על מכירה מתוכננת של מניות לגוף מוסדי. כמו כן, הודיעה החברה על מכירה של אחזקותיה בנכס בחדרה. תמורת קרוב ל־200 מיליון שקל.

עוד מנייה שהצטיינה ביולי היא איי.סי.אל, זו זינקה ב־22.6% בחודש אחד, כך שנוספו לשווי השוק של החברה כמעט 6 מיליארד שקל. החברה בניהולו של רביב צולר, נסחרת כיום בשווי של 31.8 מיליארד שקל, השביעית בגודלה במדד ת"א 35. הסיבה להתעוררות היא ככל הנראה צפי לעליית מחירים של תוצרי החברה כמו אשלג ודשנים בצל המלחמה באוקראינה.

מי שבלט לרעה החודש, היה דווקא מדד הביטוח, המדד היחיד שירד החודש ובשיעור של כמעט 1.5%.

בפרספקטיבה רחבה התמונה הפוכה

למרות החגיגות, כשמסתכלים בפרספקטיבה רחבה יותר, יולי הירוק עדיין רחוק מלתקן את החודשים המטלטלים שעברו על הבורסה התל אביבית. בזמן שמדד תל אביב 35 עלה ב־4% מתחילת השנה, בוול סטריט נרשמו עליות דו־ספרתיות, עם כמעט 20% במדד S&P 500 וכ־37% בנאסד"ק. גם מול שאר העולם המגמה דומה. מדד הדקס הגרמני אמנם עלה רק ב־2% בחודש יולי, פחות מהבורסה הישראלית, אך הוסיף יותר מ־18% לערכו מתחילת 2023. ביפן התמונה דומה, כשמדד הניקיי 225 ירד ביולי ב־2.7%, אך מחודש ינואר זינק בכמעט 23%.

בנוסף, בגזרת המט"ח התמונה פחות ורודה. למרות שבמהלך החודש נרשמה התאוששות מרשימה של השקל מול הדולר, שנגע בשפל של 3.56 שקלים לדולר, בימים האחרונים הוא כבר עקף את רף ה־3.7 שקלים לדולר, והתחזקות המטבע המקומי נמחקה לחלוטין.

רועי קדוש, סמנכ"ל השקעות של הכשרה חברה לביטוח, אומר לגלובס: "כנראה שקנינו בעל כורחנו כרטיס לרכבת הרים. סביב מועד אישור צמצום עילת הסבירות בכנסת, ב-24 ביולי, היו ימי מסחר סוערים שבהם ראינו עליות או ירידות של 4%־5% ביום במדד הבנקים. גם הדולר זינק בחדות מול השקל ובהמשך נחלש".

 רועי קדוש / צילום: רמי זרנגר

הוא מצביע על המקור העיקרי של התנודתיות בשבועות האחרונים: "ברמה היומיומית, ככל שיכולתי להתרשם, מדובר היה בפעילות קמעונאית (הציבור הרחב, ח"ש) ופחות בצעדים משמעותיים מקרב המוסדיים".

"בחו"ל כבר מתמחרים הורדת דירוג אשראי"

לדבריו, אחד הגורמים שהשפיעו על השוק היה הדוחות של חברות דירוג האשראי, שפורסמו בסמוך לחקיקה והתריעו מפני ההשלכות הכלכליות של הרפורמה המשפטית. "להערכתי גם פיץ' תפרסם בקרוב דוח, אולי אפילו בשבוע הקרוב. להערכתי הסיבה להתייצבות השוק מאז פרסום הדוח האחרון (של מודי'ס) היא ההערכה שהשלבים הבאים בחקיקה ייעשו בהסכמה. יש מתווה להכנסת הכוחות המרכזיים בפוליטיקה לממשלת אחדות, וגם זה עשוי להביא לרגיעה. אבל הכל רנדומלי בתקופה הזו".

קדוש טוען שלמרות היציבות הפיננסית של ישראל, אחת מסוכנויות הדירוג עלולה להגיב ביד קשה להעברת החקיקה. "אני אישית חושב שישראל כן עלולה למצוא את עצמה באירוע מול אחת מסוכנויות הדירוג, בין אם הורדת דירוג אשראי או אופק הדירוג", הוא אומר. "הדגלים שהסוכנויות הרימו, הם כבר לא בבחינת 'כרטיס צהוב', אלא יותר כרטיס 'כתום בואכה אדום'. למרות היכולת של ישראל לשרת את החובות שלה, אני חושש שאחת מחברות הדירוג כן ייגעו באופק הדירוג. זה אירוע שעלול להתרחש בשלושת חודשים הקרובים".

רוברט כרמלי, מנהל ההשקעות הראשי בחטיבת ניהול העושר של ארבע עונות אומר לגלובס, כי "בחו"ל מתמחרים כיום את הורדת דירוג האשראי של ישראל. פרמיית הסיכון של ישראל בשווקים הבינלאומיים כבר עלתה ומשקפת זאת". לדבריו: "מהלך של הורדת דירוג האשראי של ישראל יהיה קטסטרופה. כיום הבנקים בארה"ב נותנים ריבית של 5% על הפקדונות. בארץ מגיעים כבר ל־7%. אם תהיה הורדת דירוג נגיע לריביות של 8%־9%, שזו קטסטרופה".

 רוברט כרמלי, מנהל השקעות ראשי בחטיבת ניהול העושר בארבע עונות מקבוצת IBI / צילום: יח''צ

"שקט דרוך": לאן הולכים מכאן?

שיחות עם גורם מוסדי, שביקש להישאר בעילום שם, מעלות את הסברה שהבורסה נכנסת בחודשים הקרובים לעמדת המתנה. "בגדול אין ספק שהיה חודש של עליות נאות בשוק המניות, עם זאת, השקל פחות התאושש. חלק ניכר מהמוסדיים החליטו לבצע מהלכים מדודים בבורסה. כנראה שהפער בתמחור המניות של תל אביב מול העולם כבר מיצה את עצמו.

"לי ברור שאנחנו נמשיך להיסחר במתאם מלא מול ההתפתחויות בזירה הפוליטית וגם להשפעות עולמיות יהיה תפקיד חשוב. אחרי התיקון החיובי בחודש יולי, אני לא סבור שבחודשים הקרובים נראה תשואות עודפות על פני המדדים הגדולים בעולם, כל עוד לא נראה שינוי משמעותי במצב הפוליטי בארץ".

כשהכנסת יצאה לפגרה ועתיד החקיקה המשפטית עוד לא ידוע, בשוק מנסים לצפות את החודשים הקרובים. "יהיו חודשיים־שלושה עם שקט בגזרה הפוליטית", מעריך הגורם המוסדי. "אנחנו גם בקיץ, ומאמצע ספטמבר תהיה לנו עונת חגים משלנו. אז הווליום בהיקף הפעילות צפוי לרדת".

גם כרמלי צופה שקט בחודשים הקרובים, אבל הוא מכנה אותו "שקט דרוך". "ראש הממשלה אמר שיש מסגרת זמנים מוגדרת לנושא. לדבריו, או שיגיעו להסכמות עד נובמבר או שנעביר את החקיקה. להערכתי הוא ירד מהעץ, אבל הזירה הפוליטית תחזור בעוד שלושה חודשים".

לדבריו,"אם נמשיך לראות את קצב האינפלציה המקומי נרגע, להערכתי בנק ישראל, לא יעלה את הריבית בהחלטתו הקרובה (10 בספטמבר). גם הפגישה הבאה באוקטובר עשויה להיות ללא שינוי".